ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
המקרה בקצרה: הנתבעת היא עמותה המפעילה מוסדות חינוך, התובע נשכר על ידי העמותה כדי לעמוד בראש אחת התוכניות החינוכיות של הנתבעת. התובע עבד במשך שלוש שנים אצל הנתבעת, לאחר כמה חודשים נקלעה הנתבעת לקשיים כלכליים ובעקבות זאת סוכם על הפחתת שכר לכל העובדים. כעת, התובע מבקש את החזר ההפחתה שלטענתו נכפתה עליו וכן פיצוי בגין הלנת שכר.
בנוסף, הוא מבקש לקבל פיצוי על פגיעה בקרן הפנסיה שלו בגלל שהנתבעת לא העבירה את התשלומים במועדם והמנהל אמר לו ש"יהיה בסדר", ובנוסף, הוא נסע לקנדה כדי לאסוף תרומות עבור הנתבעת והוא תובע 22,868 ₪ שהובטחו לו עבור הנסיעה.
לטענת הנתבעת יש לדחות את כל התביעות בגין התיישנות. לגופם של דברים, התובע הסכים להפחתת השכר. בנוסף, המנהל איננו מומחה לפנסיה וכוונתו היתה שהוא מעריך שקרן הפנסיה לא תיפגע בגלל האיחור בהפקדות, מה שהתברר כשגוי, וכן שהבטחת הנתבעת לשלם לתובע עבור הנסיעה לקנדה נכפתה על הנתבעת בעל כורחה בניגוד להסכם קודם בין הצדדים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
247 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
248 - התיישנות בהלכה ונזק לקרן פנסיה בגלל הבטחת מעסיק ש"יהיה בסדר"
249 - הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. הפחתת השכר
בית הדין קיבל את טענות הנתבעת, משום שהתובע הסכים להפחתת שכרו, אמנם, להבנתו נאמר לו שאם לא יפחית את שכרו התוכנית בה הוא עובד תסגר, אבל כיון שהוא הסכים להמשיך בתנאי שכר מופחתים, אין לו אפשרות כעת לתבוע את הפרשי השכר.
2. הפגיעה בקרן הפנסייה
לתובע היתה קרן פנסייה עם הטבות ייחודיות. עד שהתחיל לעבוד אצל הנתבעת, הוא שילם את ההפקדות בעצמו. משהתחיל לעבוד אצל הנתבעת היא ביצעה את ההפקדות, עד שנקלעה לקשיים. התובע קיבל התראות מקרן הפנסיה שהפסקת תשלומים תגרום לו לאבד את ההטבות בקרן. הוא פנה למנהל הנתבעת, וזה השיב לו ש"יהיה בסדר". בסופו של דבר הנתבעת ביצעה את ההפקדות באיחור והדבר גרם לו לאבד את ההטבות בקרן הפנסיה. התובע הגיש חוו"ד אקטוארית על פיה נגרם לו נזק בסך 35,179 ₪. מנהל הנתבעת הודה שאמר ש"יהיה בסדר", אולם אמר שהתכוון שבסוף הכסף ישולם, ואכן הוא שולם, והוא לא אחראי לנזקים לקרן הפנסיה.
בית הדין קבע שהמנהל עבר באיסור "לפני עור" (רמב"ם רוצח ושמירת הנפש יב, יד) בכך שהטעה את התובע לחשוב שהעניין יסודר על ידו, וזאת בשעה שהוא כלל לא התכוון לסדר את העניין ולשלם את תשלומי הפנסייה במועדם. בנוסף, נפסק שהנתבעת חייבת לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו, על פי מה שנפסק בשו"ע (חו"מ שו, ו) לגבי אדם שהתייעץ עם חלפן, שאמר לו שמטבע מסוים אינו מזויף, והסתבר שהחלפן טעה. נקבע שם שכאשר ברור שהאדם המתייעץ סומך על דברי המומחה, הרי החלפן חייב בנזק שנגרם.
ברור שכאן העצה ניתנה בחינם, מה שמפחית את רמת האחריות של המנהל, אולם עדיין מסתבר שהתובע סמך על דברי המנהל, ולכן על המנהל לשלם על הנזק שנגרם לתובע. בנתונים אלה החליט בית הדין לחייב את הנתבעת ב-80% מהנזק.
3. תשלום עבור גיוס תרומות
לדברי התובע הוא התבקש בעת כניסתו לעבודה לסייע בגיוס תרומות, אולם לא סוכם איתו משהו ספציפי. בפועל, כאשר הנתבעת נקלעה למשבר הוא השקיע מאמצים וזמן מרובים על מנת להצליח לגייס כספים ולכן הוא דורש את הסכום שסוכם איתו בסך 22,800 ₪. הנתבעת הסכימה לשלם 1,000 דולר, שלטענתה אמורים לכסות את השהות בחו"ל. היא הסתמכה על טיוטת חוזה שבה נאמר שהתובע יקבל 1,000 דולר על נסיעה לחו"ל.
בית הדין דחה את דברי הנתבעת, משום שגם אם נקבל את טיוטת ההסכם שלא נחתמה כהסכם מחייב, הרי שכיון שהנתבעת שינתה את החוזה עם התובע בגלל המשבר הכלכלי שפקד אותה, והפחיתה את שכרו, גם התובע היה יכול לשנות מתנאי החוזה ולדרוש תשלום נוסף על הנסיעה. כיון שהסכום סוכם ביניהם, ואושר על ידי הנתבעת, יש לחייב אותה בסכום שאושר על ידה.
4. טענת התיישנות
הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה בגין התיישנות ובגלל שהשיהוי הגדול בהגשת התביעה לגבי קרן הפנסייה, מלמד שאין אמת בטענות התובע.
בית הדין דחה את הטענה, משום שבהלכה טענת התיישנות אינה טענה מוחלטת השוללת את התביעה, אלא כפי שמופיע בשולחן ערוך (חו"מ צח, א-ב) היא מצריכה את הדיינים לחקירה מיוחדת על פשר השיהוי שהיה בתביעה. הבדל זה הוא חלק מהבדל עקרוני, שההלכה מייחסת משקל גדול יותר לצדק על פני נוהל - כפי שכתב הרב עוזיאל בשו"ת משפטי עוזיאל ד, כח. במקרה דנן התביעה מבוססת גם על גירסת מנהל הנתבעת עצמו, ולכן טענת ההתיישנות אינה מתקבלת.
אמנם, בספר פתחי חושן (הלואה ב, הערה עב) כתב שיש מקרים שבהם קיים חוק התיישנות. ואמנם נחלקו בעבר דייני 'ארץ חמדה גזית' האם בתביעה על בסיס החוק (כשהוא בגדר דינא דמלכותא) יש תוקף לחוק ההתיישנות. אולם, במקרה דנן חייב בית הדין את הנתבעת מדין חיוב נזיקי, ולא מכח החוק. בנוסף, בחוק ההתיישנות עצמו נקבע כי הוא לא חל על בית דין דתי. כמו כן בשו"ת במראה הבזק (ז, קיא) נכתב כי במדינת ישראל ההתיישנות היא רק פרוצדורלית ומונעת תביעה בבית משפט אך אין בה ביטול של החוב. לסיום, לפי החוק ההתיישנות תקיפה אך ורק אם הנתבע העלה אותה בהזדמנות הראשונה שבה דנו בה, מה שלא קרה במקרה זה. לאור כל האמור, דחה בית הדין את טענת ההתיישנות.

למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?

שופר

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כאב הגלות ותקוות הגאולה

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















