ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט, תש"ן
שאלה
האם מותר לפי ההלכה, לעשות חוזה בזמן הנישואין ולפיו בני הזוג יסכימו לתת גט אחד לשני, במידה שבית דין יפסוק כן. והאם אפשר גם להכניס סכום של קנס?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
437 - השימוש בגליצרין למאכל ולקוסמטיקה
438 - דרכים לכפיית הבעל ליתן גט, עריכת חוזה מחייב בנישואין
439 - שימוש במגן "קלמפ" ומגן "ברונשטיין" במילה
טען עוד
א. המקרים בהם פוסק בית דין מוסמך על כפיית הבעל למתן גט הם נדירים, בגלל החשש מ"גט מעושה" 1 .
ב. אולם, גם במקרה שבית דין מוציא פסק דין מעין זה, כאן בארץ (ודומה שגם בחו"ל), אמצעי הכפייה היחיד הוא, פסק דין מאסר. וגם זה לא תמיד משפיע 2 . במקרים מסוימים, בית דין כאן הוציא פסק דין, המחייב את הציבור להתרחק, מהמסרב למלא פסק בית הדין. וזהו הנקרא הרחקה דר"ת 3 .
ג. ניסוח חוזה טרם הנישואין שלפיו יהיה הבעל, במקרים שבית דין ימצא לראוי, מחויב במתן גט, הוצע ע"י מספר מחברים. אך הנוסחים השונים לא נמצאו ראויים לסמוך עליהם ולהוציאם, מספק היותם "גט מעושה" 4 . במקרה מעין זה, הרי הבעל ייתן את הגט מתוך אילוץ וכפייה. ולמרות שזה נובע מהתחייבותו, אין זה מספיק להיחשב כגט מרצונו, כיון שעכשיו אינו רוצה בכך. אי לזאת, אין בידינו שום נוסח חוזה שיפתור את הבעייה.
ד. קיימת רק הצעה, שאמנם אינה עונה על הבעייה באופן מלא, אבל יש לה סיכוי, שתצליח להניע את הבעל, לתת גט מתוך הסכמה. זהו נוסח חוזה, המחייב את הצד הנתבע, להופיע בפני בית דין מוסמך, שיוזמן אליו לדיון במתן הגט. בזה אין שום חשש של גט מעושה, כמובן, הואיל והתחייבותו אינה אלא להופיע לפני בית דין, אין בה התחייבות גם אם ייקבע שראוי למלא אחר קביעת בית הדין אפילו יש עליו חובה, מבחינת ההלכה, למתן גט. אכן, אין זו תרופה מלאה. ומכל מקום, כפי שמורה הנסיון, בית דין בהרבה מקרים, מצליח להשפיע על הבעל, לעשות כפי הדרכתו.
בזה קיימת גם הצעה ספציפית שפותרת את בעית האסמכתא: שני הצדדים כותבים שטרי חוב על סכום גדול, באופן סתמי. בנוסף לכך, כל אחד כותב שטר נפרד, שבו הוא דוחה את זמן פרעון החוב הסתמי, עד הזמן שיסכימו לקבוע 5 . ומצהיר, שהחוב יהיה מחול לגמרי, אם הזולת יופיע לפני בית דין מוסמך, לדון בסירובו לתת גט (או אצל האשה, לקבל גט) 6 .
* הערת מערכת: כיום (תש"ס) ישנו נוסח להסכם טרום נישואין שהתקבל להלכה ע"י מרן הגר"ש ישראלי, הנוסח הוצע ע"י הרב ויליג מישיבת רבי יצחק אלחנן (Y.U.) ישיבה יוניברסיטי, והסכימו לו הגרז"נ גולדברג, הרב צימבליסט אב"ד בת"א, הרב גדליה שוורץ אב"ד של הסתדרות הרבנים האורטודוקסים בארה"ב (R.C.A.) ועוד. נוסח זה מומלץ היום ע"י ה־R.C.A. לכל חבריו, שם.
____________________________
1 תוס' כתובת, דף ע', ע"א, ד"ה יוציא. ועיין עוד, שו"ע אבן העזר, סע' קנ"ד, ובמיוחד סעיף כ"א, ופתחי תשובה, ס"ק ז'.
2 קיים מסרב אחד בארץ, שיושב בכלא, כבר עשרים שנה.
3 כתוב במרדכי, כתובת פרק המדיר, אות ר"ד: "... מיהו, בכל הני דלא קתני כופין, אלא יוציא ויתן כתובה, לא כפינן, אלא בדברים בעלמא וכו'. אבל הר"מ הכהן אומר בשם ר"ת דנוכל לעשות, שנקבל עלינו גזירה, שלא לישא וליתן עימו עד שיקבל ליתן גט. אבל לנדות, לא וכו'". דין זה מובא בבית יוסף סימן קנ"ד (עמ' ע"ו דפי הטור אה"ע) ד"ה ור"ח כתב. ובשולחן ערוך אה"ע, סימן קנ"ד, סכ"א ברמ"א: "ומ"מ יכולים לגזור על כל ישראל, שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עימו". יש מקרה מפורסם בארץ של אדם ידוע, שנמצא כמה שנים תחת האילוץ הנ"ל, ומכל מקום לא נכנע.
4 אחת ההצעות מנוסחת על ידי הרב יהודה דיק (מופיע בספר יובל, להגאון הרב יוסף דוב סולובייצי'יק, חלק א', דף רי"ח) להכריח גט ע"י קנסות. אך גם זו נדחתה ע"י מרן הרב ישראלי. עיי"ש בשולי המאמר, ועיקר הדחייה, בגלל הבעיה של "גט מעושה". ועיין בשו"ע אבן העזר, סי' קל"ד, ס"ד ברמ"א. (מאוד קיצרנו כי הדברים כתובים וארוכים, והרוצה יעיין במקור הנ"ל).
5 אם העניין שמפניו חוששים הוא, שיגרש בגירושין אזרחיים ויסרב לגרש בגט כשר, ייקבע שזה הזמן שחייב להופיע לבית דין, או שהזמן יהיה באופן יותר כללי, כשיקבל הזמנה מבית הדין.
6 רעיון זה לקוח מהצעתו של הרב דיק הנ"ל. למרות שעיקר הצעתו אינה מקובלת לאילוץ מתן הגט, הרי נצרכת היא גם לפי הנוסח הניתן בזה, המחייב להופיע בפני בית הדין, בכדי להתגבר על בעיית האסמכתא. (שלכאורה התחייבו הצדדים לחוב גדול, רק בגלל שחשבו שזה לא יבוא לידי ביצוע). כדמפורש בשו"ע חושן משפט, סי' ר"ז, סעיף ט"ז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
