ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
כותב הרבי 'הבית ישראל' זיע"א, שתחילת הגלות במצרים הייתה סתימת עין ולב של בני ישראל ותחילת הגאולה משם הייתה בפתיחת העין והלב של משה רבנו, וזה מה שגרם לראיית ושימת לב מלמעלה לגאולת ישראל.
על זאת כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "יהודי יש לו עין טובה, עין של יהודי אינו סתום שלא לראות בצרת חברו ולשמוח בטובתו. יהודי מרגיש בצערו של השני כמו צער עצמו, זה נקרא העין והלב של בני ישראל. ובגלות נסתמו עיניהם ולבם של ישראל, לא היה להם הרגשה זו בצרת בני ישראל.
העין נסתמה ולא ירדו מהן דמעות על צרתן של ישראל, הלב לא נקרע מרוב אהבתו לבני ישראל בראותו צרתם של בני ישראל. הסימן של הגאולה התחיל בעת שחזר העין והלב של בני ישראל, שמשה רבנו הרגיש סבלותם ונתן עליהם עין ולב".
מובא בספר 'תפארת שלמה' לרבי שלמה מראדומסק זיע"א (פרשת ויחי), ש'ישראל' ראשי תיבות י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה. וכמו שספר תורה נפסל על ידי נגיעה של אות אחת עם אות אחרת, כך כאשר יהודי נוגע ביהודי אחר ומזיקו, הרי הוא פוסל חס ושלום את כל הספר תורה.
ומידה טובה מרובה - הדבר שיגרום גאולה שלמה הוא, כאשר כל יחיד מעם ישראל ידאג עבור הכלל, אז נזכה ל"וידע אלוקים" שהקב"ה ייתן עלינו לב ועין, וכך נעורר זכות ויושר להחיש גאולתנו.
השבוע נכנסנו לימי השובבי"ם. ימים שבהם ראוי לנו לדאוג יותר עבור בניו של הקב"ה, כי דרך אחים להיות דואגים אחד לשני, לדאוג עבור אחינו בני א-ל חי שתעו לדאבונינו מדרך התורה והמצוות. וכאשר אנו נתעורר מלמטה, אז מידה כנגד מידה תתעורר אהבת אבינו שבשמיים לבניו מלמעלה לגאול אותנו בקרוב.
מובא בספרים הקדושים, שלכל חודש יש צירוף אחר משם הוי"ה, והצירוף ששייך לחודש טבת יוצא מהפסוק "גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו". עוד מובא, שלכל חודש מחדשי השנה יש שייכות לשבט מסויים, וחודש טבת מכוון כנגד שבט דן.
והקשר בניהם הוא- על שבט דן נאמר "מאסף לכל המחנות", והכוונה היא לא רק למאסף פיזי אלא גם לאותן נשמות 'הנחשלים' ו'העייפים' שהיה הענן פולטן, אותו יהודי עייף ויגע ולא ירא אלוקים, שבגלל שנכשל ופגם באות ברית קודש אינו מקבל פני השכינה, יהודי שהתייאש מלנסות, ובטוח שאין לו תקווה יותר, שבט דן, היה אוספו וכונס אותו בחזרה למחנה ישראל, ומלמדו איך גם הוא יכול לגדל שמו של הקב"ה.
ידוע שעמלק צד את אותן הנשמות שנדחו מכלל ישראל בגלל חיסרון בקדושה, כנרמז במילה 'נחשלים' 'נחש מילה', וזהו מכוח עשו הרשע הנקרא בתרגום (בראשית כה, כז) 'נחשירכון' שהוא כוח הנחש השולט על הירך.
דן לימד אותנו לא לוותר על אף נשמה יהודית, ואיך כל יהודי שנדחה יהיה מי שיהיה, אפילו הרשע ביותר, אפשר לחזקו ולאמצו שישוב אל ה' וירחמהו. וזה על ידי "הוי דן את כל האדם לכף זכות", על ידי מציאת זכות ונקודה טובה, על ידי אמונה בטוב הגנוז בתוך כל אחד מישראל, יכולים להוציאו מרשת הרע שנלכד בה ולהכניסו מחדש לתוך קדושת ישראל.
וזה לשון ספר הלקח והלבוב: "מובא בצדקת הצדיק שעיקר העבודה בעקבתא דמשיחא הוא 'להוציא יקר (אותיות קרי) מזולל'. עבודת הדור האחרון היא עבודת שבט דן וזהו צו השעה. והימים האלו בחודש טבת מסוגלים לזה, יש ביכולתנו ל'היטיב את הנרות', להיטיב את ה'נר ה' נשמת אדם'.
על ידי עבודה זו של קירוב נפשות הנדחים תגבר יד בני ישראל על עשו, וכמו חשים בן דן שהרג את עשו כידוע, כן אנחנו על ידי שנאחוז בידינו כוח שבט דן, תהיה התוצאה מזה משיח בן דוד, שאיתא בספרים ש'חשים' הוא אותיות משיח."
בימי השובבי"ם כאשר כל איש ישראל דואג על העין והלב שלו, עין שראתה מה שלא הייתה צריכה לראות, לב שהרהר במה שהיה אסור להרהר, הרי האדם רוצה לתקן זאת בימים מסוגלים אלו. ועל ידי שהאדם שם לב ועין לצרת ישראל, להיות מיצר ודואג לתקן אחרים, להחזיר נדחים חזרה ליהדות, להוציאם מייסורי הנפש, כל אחד כפי עניינו ויכולתו, אם בטרחה אם בממון אם בתפילה, הרי בזה מתקן את עיניו וליבו.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
