ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
קכ"ה יַעַן כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת יַלְדֵי פֶּשָׁ"ע 3 יַרְבֶּה שפ"ע רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שַׁבָּת פִּיזּוּר עֲנָוָה לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע 4 .
קכ"ו שְׁמִירַת שַׁבָּת בְּכָל הַפְּרָטִים וּלְעַנְּגוֹ כְּפִי כֹּחוֹ בְּכֹל זֶה יוֹעִיל לְכַפֵּר חַטּאוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וְכוּ' שֹׁמֵר שַׁבָּת 5 וְכָךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵנוּ 6 אֲפִילּוּ עֲבַד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ וּבִשְׁמִירָתוֹ מְיַחֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וִיתוּקַּן אֲשֶׁר גָּרַם לִהְיוֹת נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף 7 חַס וְשָׁלוֹם.
קכ"ז פִּזּוּר. פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיּוֹנִים צִדְקָתו עֹמֶדֶת לָעַד 8 . יַרְבֶּה בִּצְדָקָה כְּפִי כֹּחוֹ יוֹם יוֹם וְלֹא יַעֲבוֹר יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא יִתֵּן צְדָקָה אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה וּבָזֶה מְיַחֵד שֵׁם הַמְּיוּחָד הוי"ה בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זצ"ל וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת אֶבְיוֹנִים וּבָזֶה יַעֲלוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה אֲשֶׁר פִּיזֵּר וְהוּא רָמַז הַפָּסוּק פִּזַּר כְּלוֹמַר אִם פִּיזֵּר נִצוּצֵי קְדוּשָּׁה אִם נָתַן
לָאֶבְיוֹנִים צדקת"ו עוֹמֶדֶת לָעַד מְתַקֵּן הַשְּׁכִינָה וּזְכוּת הַצְּדָקָה עָמְדָה וְנִשֶׂא"ת 9 לְהָגֵין עָלָיו.
קכ"ח יִהְיֶה עָנָיו בֶּאֱמֶת וּבְזֶה יִהְיֶה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וְיַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב כֹּל הַקָּרְבָּנוֹת וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ נִמְאֶסֶת וּמִמֵּילָא רַוְוחָא לְהָשִׁיב נִדָּחָיו 10 וְיַרְבֶּה שֶׁפַע.
קכ"ט עוֹד יִזָּהֵר לִבְכּוֹת כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וּבִפְרָט בְּאוֹמְרוֹ שָׁחַתְנוּ זֶרַע קוֹדֶשׁ כֹּל עַצְמוֹתָיו יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד 11 בְּמָרָ"ה אִיפְקוֹד 12 שִׁבְעִים תְּמָרִי"ם 13 וּמֵאָה צְעַרִי"ם 14 .
ק"ל יְלַמֵּד פּוֹשְׁעִים דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ וְחַטָּאִים אֵלָיו יָשׁוּבוּ 15 וְהָיָה תְּמוּרַת אֲשֶׁר פִּיזֵּר נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה עַתָּה יְחַבֵּר נֶפֶשׁ הַחוֹטְאִים אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ וְאֵין קֵץ לְשָׂכָר מְזַכֵּי לְחַיָּיבָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּבַקּוּנְטְרֵס מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע
וְהֶאֱרִיכוּ הַרְבֵּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְאַתְיָא מִכְּלָלָא יְתוּקַּן אֲשֶׁר פָּגַם בְּחֵטְא זֶה וּתְשוּבָת"וֹ הָרָמָתָ"ה 16 .
קל"א יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִילּוּ אַחַר תְּפִלָּה בְּשׁוּם אוֹפֶן לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה שָׁם וְיִהְיֶה תִּקּוּן לְמָה שֶׁפָּגַם בִּכְבוֹדָהּ.
קל"ב יִזָּהֵר לִטְרוֹחַ בְּלִישַׁת מַצַּת מִצְוָה בְּכֹחַ גָּדוֹל וְכֵן כְּשֶׁמְּקַיֵּים מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים לִקְבּוֹר מֵתִים וְלַחְפּוֹר קֶבֶר וְכַיּוֹצֵא וְהַזֵּיעָה שֶׁמַּזִּיעַ תּוֹעֶלֶת לְחֵטְא זֶה לְתַקֵּן אֲשֶׁר פָּגַם.
קל"ג יַשְׁלִים בְּכָל יוֹם צ' אַמֶּנִים ד' קְדוּשׁוֹת י' קַדִּישִׁים ק' בְּרָכוֹת רָאשֵׁי תֵּיבוֹת צַדִּיק וְהוּא אֶחָד מִתִּקּוּנֵי צדי"ק יסו"ד עול"ם 17 .
דק"ל יִטְרַח בְּמַחֲשָׁבָה וְדִיבּוּר וּמַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בְּפֶה רַךְ מְחֶמְאָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ וְיַרְבֶּה שָׁלוֹם וּבוֹ יִהְיֶה מַתְחִיל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ שָׁלוֹם עִם מַכִּירָיו וְאוּלַי יִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יֵצֶר הָרַע וּבֵין יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁיֵּהָפֵךְ הָרַע לְטוֹב וְיֵעָשֶׂה שָׁלוֹם מִתּוֹךְ חומ"ר שֶׁבּוֹ 18 מְכַלְכֵּל אֶת הצור"ה 19 וּמַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בִּמְנוּחָתוֹ 20 .
קל"ה יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בְּבֵית הַכְנָסַת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְכַמָּה הֶאֱרִיכוּ בַּזֹּהַר תְּרוּמָה דַּף קל"א הַהוּא קַדְמָאָה דְּאִשְׁתַּכַּח בְּבֵי כְנִישְׁתָּא קָיְימָא בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק עַיֵּין שָׁם בְּאוֹרֶךְ.
קו"ל יִתְגַּבֵּר לְקָנֹאת לִכְבוֹד ה' בְּכָל כֹּחוֹ לְאַפְרוּשֵׁי מֵאִיסּוּרָא בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וְנַחַת רוּחַ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ בָּזֶה וְאֵין סָפֵק אֲשֶׁר יִשָׂ"א בַּיּוֹם הַהוּא 21 קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נָקִי מֵחֵטְא זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר 22 וִידַבֵּק בְּיוֹצְרוֹ.
קל"ז לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה וּתְנַן 23 וְהַכֹּל לְפִי רוֹב הַמַּעֲשֶׂה וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת מִצְוַת בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְיִתְרַחֵק מִכֹּל חֵטְא אוּלַי יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה רוּבּוֹ זְכִיּוֹת.
קל"ח כְּבָר שָׁנִינוּ וְשִׁלַּשְׁנוּ עַל עִנְיַן הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וְיִהְיֶה שְׁגוּרָה בְּפִיו תָּדִיר מִשְׁנַת רַבִּי לְוִיטָס מְאֹד מְאֹד הֲוֵי שְׁפַל רוּחַ 24 .
קל"ט יֶאֱהַב צְדָקוֹת לִהְיוֹת עוֹשֶׂה וּמְעַשֶּׂה יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים 25 וּכְתִיב צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב 26 וִיפַיֵּיס הֶעָנִי.
ק"מ יָרוּץ לִדְבַר מִצְוָה בֵּין בְּלֶכְתּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ בֵּין בְּלֶכְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם אוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים דִּכְתִיב בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב 27 וּכְשֶׁיָּרוּץ לֹא יִהְיֶה בְּאוֹפֶן שֶׁיַּלְעִיגוּ עָלָיו רַק בְּדֶרֶךְ בֵּינוֹנִי.
קמ"א יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וְיִתְרַחֵק מִתַּחְבּוּלוֹת וּמִרְמוֹת דִּכְתִיב מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק 28 בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל יוֹדְעָיו יֹאמְרוּ שֶׁהוּא בַּר לֵבָב.
קמ"ב לְעוֹלָם יִלְמַד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל כְּלָל וּפְרָט יַצְדִּיק יִשְׂרָאֵל וְיִלְמוֹד עֲלֵיהֶם זְכוּת וְגִדְעוֹן נִגְלָה עָלָיו ה' בַּעֲבוּר שֶׁלִּמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 29 .
^ 1.תקנת השבים (משנה גיטין ה ה)
^ 2.וכל מעשיך בספר נכתבים (אבות דרבי נתן ל"ב)
^ 3.הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר (ישעיהו נז ד)
^ 4.דניאל ט כד
^ 5.ישעיהו נו ב
^ 6.שבת קיח:
^ 7.משלי טז כח
^ 8.תהלים קיב ט
^ 9.קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת (יבמות קח.)
^ 10.לְבִלְתִּי הָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ (שמואל ב יד יג)
^ 11.שמות טו טו
^ 12.רבינו בחיי שמות טו כה
^ 13.וְשִׁבְעִים תְּמָרִים (שמות טו כז) וכאן במשמעות של מרירות – "תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת" (ירושלמי מגילה ג הלכה ב)
^ 14.מֵאָה שְׁעָרִים (בראשית כו יב)
^ 15.אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: (תהלים נא טו)
^ 16.וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ (שמואל א ז יז)
^ 17.וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (משלי י כה)
^ 18.אמר אביי מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו הקלת עליו בסופו (חגיגה כב:)
^ 19.מקלקלת את השורה (בראשית רבה וירא פרשה נה)
^ 20.אמר רבי אלעזר בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו אחת אומרת לו בא בשלום ואחת אומרת הולך נכחו ואחת אומרת לו יבא שלום ינוחו על משכבותם (כתובות ק.)
^ 21.יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ... (ישעיהו ג ז)
^ 22.שמות כז כ
^ 23.משנה אבות ג טו
^ 24.משנה אבות ד ד
^ 25.משנה אבות ה יג
^ 26.תהלים יא ז
^ 27.משלי יח י
^ 28.משלי כ ז
^ 29.תנחומא שופטים ד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
עבודה שאין לה סוף
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
