ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר ב' תש"ס
שאלה
עקב הצפת מי נהר בפירנצה בשנת תשכ"ו, 1996 למניינם, הוצף בית-הכנסת של העיר עד לגובה 4 מטר. תשעים ושניים ספרי תורה נרטבו ולוכלכו בבוץ עד ללא תקנה ואפשרות לשיפוצם והתקנתם מחדש לשימוש המתפללים. כעשור שנים אחר-כך נקברו גוילי 92 הספרים, בחלקה בבית-הקברות של העיר. עכשיו מבקשת הקהילה להקים מצבה על מקום קבורתם עם אלמנטים של אבן ואותיות ספרי תורה חצובות בהן. מסביב למצבה מבקש המתכנן לשתול ארבעה ברושים, ששורשיהם, כידוע, הולכים כלפי מטה, כך שאין חשש לקברות שבסביבה.
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
479 - חצאית מכנס לנשים
480 - נטיעת עצי-ברוש בבית-הקברות
טען עוד
מותר לטעת עצים בבית-הקברות1 תוך הקפדה על שני תנאים:
א. העצים אינם מאהילים על קברים ועל השבילים שמחוץ לשטח הקברים, כדי לא להכשיל כהנים באיסור טומאת אוהל המת2.
ב. העצים אינם יונקים מן הקברות עצמם3.
גם מבחינת בעיית "בחוקותיהם" אין כאן איסור4, וכן לא שייך כאן איסור "לא תטע לך אשרה כל עץ"5.
___________________________________________________
1 "גשר החיים" (ח"א פכ"ז סוף אות א) כותב, שברוב הקהילות בחו"ל נוטעים לכתחילה אילנות יפים בבית-הקברות לכבוד המתים (ולכאורה הוא הדין לכבוד ספרי-תורה גנוזים), אך אין עושים כן בערים העתיקות בא"י - ירושלים, צפת, טבריה וחברון - שבהן המנהג לא לנטוע אילנות בביה"ק מחמת חשש טומאה לכהנים (ראה הערה הבאה).
2 מס' "אהלות" (פי"ח מ"ג). והובא להלכה בתשובת הרב א"י הכהן קוק "דעת כהן" (סי' ריד) להסביר המנהג) בערים העתיקות בא"י.
3 שו"ע יו"ד (סי' שסח סע' ב) ובש"ך בשם הב"ח (ס"ק ד).
4 שו"ת הרשב"א (סי' קסו, תיד ותתכה). וכן פסק הרב חיד"א ב"שיורי ברכה" (סי' קעט אות ד) ו"בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (יו"ד ח"ב שאלה כט). לכל השיטות האלה אסורים רק הדברים שנזכרו במפורש בתלמוד כחוקות הגויים. ועיין גם בשו"ת מהרי"ק (שורש פח) ורמ"א יו"ד (סי' קעח סע' א), שאסרו גם במקום שעושים כן כדי להידמות לגויים, וכל זה לא שייך בנדון דידן. אמנם עיין בביאור הגר"א (יו"ד סי' קעח ס"ק ז) האוסר כל דבר שהתחיל אצל הגויים, אפילו יש לו טעם נגלה, ולשיטתו אסורה שטיחת עשבים בבית-הכנסת בשבועות, אף-על-פי שיש לזה טעם נגלה וברור, מחמת שזה התחיל כמנהג גויים, ואולי אף עצי ברוש בבית-הקברות היה אפוא אוסר, לשיטתו.
5 האיסור הוא רק אצל המזבח או בכל העזרה, אף-על-פי שזה נוי למקדש, כמבואר ברמב"ם (הל' עבודת כוכבים פ"ו הל' ט). והטעם - מפני שהיה זה דרך עובדי כוכבים לטעת אילנות בצד מזבח שלהם כדי שיתקבצו שם העם, ואם כן זהו מעין איסור "בחוקותיהם" שהוא מדין תורה. ואף רש"י על הפסוק בס' שופטים (דברים טז;כא) מדגיש "בהר הבית". אמנם יש שנהגו שלא ליטע אילנות גם בחצר בית-הכנסת, דהוי "מקדש מעט", עיין בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' ה ד"ה מכתבו), אך בבית-הקברות כל זה לא שייך.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר להתקלח ביום טוב?
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
