ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר ב' תש"ס
שאלה
עקב הצפת מי נהר בפירנצה בשנת תשכ"ו, 1996 למניינם, הוצף בית-הכנסת של העיר עד לגובה 4 מטר. תשעים ושניים ספרי תורה נרטבו ולוכלכו בבוץ עד ללא תקנה ואפשרות לשיפוצם והתקנתם מחדש לשימוש המתפללים. כעשור שנים אחר-כך נקברו גוילי 92 הספרים, בחלקה בבית-הקברות של העיר. עכשיו מבקשת הקהילה להקים מצבה על מקום קבורתם עם אלמנטים של אבן ואותיות ספרי תורה חצובות בהן. מסביב למצבה מבקש המתכנן לשתול ארבעה ברושים, ששורשיהם, כידוע, הולכים כלפי מטה, כך שאין חשש לקברות שבסביבה.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
479 - חצאית מכנס לנשים
480 - נטיעת עצי-ברוש בבית-הקברות
טען עוד
מותר לטעת עצים בבית-הקברות1 תוך הקפדה על שני תנאים:
א. העצים אינם מאהילים על קברים ועל השבילים שמחוץ לשטח הקברים, כדי לא להכשיל כהנים באיסור טומאת אוהל המת2.
ב. העצים אינם יונקים מן הקברות עצמם3.
גם מבחינת בעיית "בחוקותיהם" אין כאן איסור4, וכן לא שייך כאן איסור "לא תטע לך אשרה כל עץ"5.
___________________________________________________
1 "גשר החיים" (ח"א פכ"ז סוף אות א) כותב, שברוב הקהילות בחו"ל נוטעים לכתחילה אילנות יפים בבית-הקברות לכבוד המתים (ולכאורה הוא הדין לכבוד ספרי-תורה גנוזים), אך אין עושים כן בערים העתיקות בא"י - ירושלים, צפת, טבריה וחברון - שבהן המנהג לא לנטוע אילנות בביה"ק מחמת חשש טומאה לכהנים (ראה הערה הבאה).
2 מס' "אהלות" (פי"ח מ"ג). והובא להלכה בתשובת הרב א"י הכהן קוק "דעת כהן" (סי' ריד) להסביר המנהג) בערים העתיקות בא"י.
3 שו"ע יו"ד (סי' שסח סע' ב) ובש"ך בשם הב"ח (ס"ק ד).
4 שו"ת הרשב"א (סי' קסו, תיד ותתכה). וכן פסק הרב חיד"א ב"שיורי ברכה" (סי' קעט אות ד) ו"בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (יו"ד ח"ב שאלה כט). לכל השיטות האלה אסורים רק הדברים שנזכרו במפורש בתלמוד כחוקות הגויים. ועיין גם בשו"ת מהרי"ק (שורש פח) ורמ"א יו"ד (סי' קעח סע' א), שאסרו גם במקום שעושים כן כדי להידמות לגויים, וכל זה לא שייך בנדון דידן. אמנם עיין בביאור הגר"א (יו"ד סי' קעח ס"ק ז) האוסר כל דבר שהתחיל אצל הגויים, אפילו יש לו טעם נגלה, ולשיטתו אסורה שטיחת עשבים בבית-הכנסת בשבועות, אף-על-פי שיש לזה טעם נגלה וברור, מחמת שזה התחיל כמנהג גויים, ואולי אף עצי ברוש בבית-הקברות היה אפוא אוסר, לשיטתו.
5 האיסור הוא רק אצל המזבח או בכל העזרה, אף-על-פי שזה נוי למקדש, כמבואר ברמב"ם (הל' עבודת כוכבים פ"ו הל' ט). והטעם - מפני שהיה זה דרך עובדי כוכבים לטעת אילנות בצד מזבח שלהם כדי שיתקבצו שם העם, ואם כן זהו מעין איסור "בחוקותיהם" שהוא מדין תורה. ואף רש"י על הפסוק בס' שופטים (דברים טז;כא) מדגיש "בהר הבית". אמנם יש שנהגו שלא ליטע אילנות גם בחצר בית-הכנסת, דהוי "מקדש מעט", עיין בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' ה ד"ה מכתבו), אך בבית-הקברות כל זה לא שייך.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
