ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
'השפת אמת' זי"ע (תרומה תרל"א) מביא את דברי המדרש: "את מוצא שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן, עד שהראהו הקב"ה באצבע. כיון שנתקשה, אמר לו הקב"ה למשה טול כיכר זהב והשליכהו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית, שנאמר 'מקשה תיעשה'. כלומר, מעצמה תעשיה, מיד יצאה המנורה כתיקנה".
מקשה 'השפת אמת' - אם המנורה נעשתה מאליה, מדוע הקב"ה הראה למשה את המנורה מלכתחילה.
ומתרץ - שראשית ועיקר עבודת האדם הוא הרצון וההשתדלות שלו, ומה שאין האדם יכול לעשות הרי הדבר נעשה מעצמו. וזה לשונו: "ועל ידי שרצה משה לעשות רצונו יתברך, רק שהיה למעלה מכוחו, לזה נעשה מעצמו. וכן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל, כי וודאי אין בכוח אדם לעשות רצונו יתברך, רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב: "בשנת העיבור גילו לנו צדיקים מאורי העולם זיע"א, כי נתוסף שתי פרשיות 'תרומה תצוה' לימי השובבי"ם, ויש להם שייכות לברכת 'חנון המרבה לסלוח' שמזכירים בתפילת העמידה. היינו, אף אם ימי השובבי"ם לא עלו לנו כראוי, ואבדנו את המתנה הגדולה של ימים אלו, הרי עכשיו נותן לנו הקב"ה אפשרות נוספת, ימים שיש ביכולתנו לתקן.
ומוסיף: ובזה מובן מה שאמר הרב הקדוש בעל 'חמרא טבא' זי"ע, כי "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח עולה בגימטריה שובבי"ם ת"ת". והוא רמז נפלא לדברים אלו, שבימים הללו הקב"ה מרבה ומרחיב את מידת הסליחה ומאיר מידת חנון, לחונן בני ישראל במתנה גדולה, מתנה של מרבה לסלוח".
רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע בספרו 'זרע קודש' (ליל ה' חנוכה) מפרש ברכה זו על פי משל, לבן כפר ששבר חלון יקר שהיה עשוי אבנים טובות ומרגליות בארמון המלך. והבן כפר תיקן את החלון השבור בחלון אחר גרוע. המלך הלך והוסיף עליו אבנים טובות ומרגליות עד שהיה חלון יפה מאוד ואז הבין הבן כפר את היזקו.
ובזה פירש ה'זרע קודש' שכך הוא בנמשל, שהרי בכל חטא שעושים, הפגם והנזק גדול מאוד, אבל אנו לא מבינים את גודל הנזק שגרמנו בעולמות, ואנו מבקשים סליחה ועושים תשובה לפי השגתנו.
ובאמת הוא כמו במשל - אנו מביאים דברים חסרים לתקן את הדברים הנשגבים שנשברו על ידי החטאים, ולכן הקב"ה הוא 'מרבה לסלוח', היינו שהוא מתקן את הדבר לפי האמת, הרבה יותר ממה שהאדם עושה, ואחר כך האדם משיג מה שקלקל ומוסיף תשובה על תשובתו.
כותב רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע (תקנת השבין יד) שעל ידי בקשת 'סלח לנו' האדם פותח פתח לסליחה מלמטה, וכבר נפתח ומתרחב הפתח לריבוי הסליחה עבורו מלמעלה. וזה לשונו: "מלבד מה שהדין נותן לסלוח, ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו מתפייס בתחנונים, למחול גם על החמורות בלא יום כיפור ויסורים".
מדבריו, יש לנו חידוש עצום והוראה ליום יום - על ידי השתוקקות ורצון לתקן את הפגמים, ועל ידי בקשת סליחה על מה שכן יש ביכולתו לבקש ועד שידו מגעת, ממילא נפתחים שערי שמיים לסליחה ומחילה עבורו, באופן שיזכה לתשובה בשלמות מעל הטבע.
על האדם להיות חזק ותקיף מול היצר הרע. היצר הרע מראה לאדם את "המציאות", שהנה ימי השובבי"ם עומדים להסתיים, והרי בכלל לא ניצלת אותם כפי שראוי למי שמקבל כזו מתנה מהמלך.
לכן, חייב האדם להתחזק כנגדו ולומר ש"המציאות" האמיתית היא שהקב"ה הוא אבא רחמן שמצפה ומחכה לתשובת בניו, וזה מה שייתן לו את הכוח לנצל ימים קדושים ונעלים אלו להתחנן לפני אב הרחמים, כאשר מתפללים 'סלח לנו אבינו', 'אבינו' דווקא שתמיד רחמי האב על הבן.
וכמו שאמר הרב הקדוש רבי יצחק יעקב מביאלה זי"ע, שיש הבדל גדול בין סליחת אדם לחברו לסליחת אב לבנו. כי כל אדם אף לאחר שסולח לחבירו, עדיין נשאר טינה בלבו ואין הקשר נשאר כפי שהיה. ואילו אבא שמוחל לבנו לא נשאר שום רושם מהחטא, ועוד שמרבה לו אהבה על אהבתו.
כותב 'הלקח והלבוב': "והאדם צריך להאמין בזה שהקב"ה מרבה לסלוח, ומועיל תשובה על הכול. וכמו שמובא בקדמונים כי אם מברכים בשם ומלכות 'חנון המרבה לסלוח', אז אין זו ברכה לבטלה, רק כך היא האמת ממש, שהקב"ה מרבה לסלוח לכל אדם, ויש ריבוי סליחה אפילו על דברים קשים שגם עליהם מועיל תשובה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
