ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
'השפת אמת' זי"ע (תרומה תרל"א) מביא את דברי המדרש: "את מוצא שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן, עד שהראהו הקב"ה באצבע. כיון שנתקשה, אמר לו הקב"ה למשה טול כיכר זהב והשליכהו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית, שנאמר 'מקשה תיעשה'. כלומר, מעצמה תעשיה, מיד יצאה המנורה כתיקנה".
מקשה 'השפת אמת' - אם המנורה נעשתה מאליה, מדוע הקב"ה הראה למשה את המנורה מלכתחילה.
ומתרץ - שראשית ועיקר עבודת האדם הוא הרצון וההשתדלות שלו, ומה שאין האדם יכול לעשות הרי הדבר נעשה מעצמו. וזה לשונו: "ועל ידי שרצה משה לעשות רצונו יתברך, רק שהיה למעלה מכוחו, לזה נעשה מעצמו. וכן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל, כי וודאי אין בכוח אדם לעשות רצונו יתברך, רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב: "בשנת העיבור גילו לנו צדיקים מאורי העולם זיע"א, כי נתוסף שתי פרשיות 'תרומה תצוה' לימי השובבי"ם, ויש להם שייכות לברכת 'חנון המרבה לסלוח' שמזכירים בתפילת העמידה. היינו, אף אם ימי השובבי"ם לא עלו לנו כראוי, ואבדנו את המתנה הגדולה של ימים אלו, הרי עכשיו נותן לנו הקב"ה אפשרות נוספת, ימים שיש ביכולתנו לתקן.
ומוסיף: ובזה מובן מה שאמר הרב הקדוש בעל 'חמרא טבא' זי"ע, כי "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח עולה בגימטריה שובבי"ם ת"ת". והוא רמז נפלא לדברים אלו, שבימים הללו הקב"ה מרבה ומרחיב את מידת הסליחה ומאיר מידת חנון, לחונן בני ישראל במתנה גדולה, מתנה של מרבה לסלוח".
רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע בספרו 'זרע קודש' (ליל ה' חנוכה) מפרש ברכה זו על פי משל, לבן כפר ששבר חלון יקר שהיה עשוי אבנים טובות ומרגליות בארמון המלך. והבן כפר תיקן את החלון השבור בחלון אחר גרוע. המלך הלך והוסיף עליו אבנים טובות ומרגליות עד שהיה חלון יפה מאוד ואז הבין הבן כפר את היזקו.
ובזה פירש ה'זרע קודש' שכך הוא בנמשל, שהרי בכל חטא שעושים, הפגם והנזק גדול מאוד, אבל אנו לא מבינים את גודל הנזק שגרמנו בעולמות, ואנו מבקשים סליחה ועושים תשובה לפי השגתנו.
ובאמת הוא כמו במשל - אנו מביאים דברים חסרים לתקן את הדברים הנשגבים שנשברו על ידי החטאים, ולכן הקב"ה הוא 'מרבה לסלוח', היינו שהוא מתקן את הדבר לפי האמת, הרבה יותר ממה שהאדם עושה, ואחר כך האדם משיג מה שקלקל ומוסיף תשובה על תשובתו.
כותב רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע (תקנת השבין יד) שעל ידי בקשת 'סלח לנו' האדם פותח פתח לסליחה מלמטה, וכבר נפתח ומתרחב הפתח לריבוי הסליחה עבורו מלמעלה. וזה לשונו: "מלבד מה שהדין נותן לסלוח, ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו מתפייס בתחנונים, למחול גם על החמורות בלא יום כיפור ויסורים".
מדבריו, יש לנו חידוש עצום והוראה ליום יום - על ידי השתוקקות ורצון לתקן את הפגמים, ועל ידי בקשת סליחה על מה שכן יש ביכולתו לבקש ועד שידו מגעת, ממילא נפתחים שערי שמיים לסליחה ומחילה עבורו, באופן שיזכה לתשובה בשלמות מעל הטבע.
על האדם להיות חזק ותקיף מול היצר הרע. היצר הרע מראה לאדם את "המציאות", שהנה ימי השובבי"ם עומדים להסתיים, והרי בכלל לא ניצלת אותם כפי שראוי למי שמקבל כזו מתנה מהמלך.
לכן, חייב האדם להתחזק כנגדו ולומר ש"המציאות" האמיתית היא שהקב"ה הוא אבא רחמן שמצפה ומחכה לתשובת בניו, וזה מה שייתן לו את הכוח לנצל ימים קדושים ונעלים אלו להתחנן לפני אב הרחמים, כאשר מתפללים 'סלח לנו אבינו', 'אבינו' דווקא שתמיד רחמי האב על הבן.
וכמו שאמר הרב הקדוש רבי יצחק יעקב מביאלה זי"ע, שיש הבדל גדול בין סליחת אדם לחברו לסליחת אב לבנו. כי כל אדם אף לאחר שסולח לחבירו, עדיין נשאר טינה בלבו ואין הקשר נשאר כפי שהיה. ואילו אבא שמוחל לבנו לא נשאר שום רושם מהחטא, ועוד שמרבה לו אהבה על אהבתו.
כותב 'הלקח והלבוב': "והאדם צריך להאמין בזה שהקב"ה מרבה לסלוח, ומועיל תשובה על הכול. וכמו שמובא בקדמונים כי אם מברכים בשם ומלכות 'חנון המרבה לסלוח', אז אין זו ברכה לבטלה, רק כך היא האמת ממש, שהקב"ה מרבה לסלוח לכל אדם, ויש ריבוי סליחה אפילו על דברים קשים שגם עליהם מועיל תשובה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
