ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים עלינו להתחזק במידת אהבת חינם בין אדם לחברו.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל שפירש את הלשון "ולא תשא עליו חטא", שהכוונה היא בזמן שאומרים לאדם תוכחה על מעשיו הלא טובים יש להיזהר לא להגדיל את החטא יותר ממה שהוא.
גם מצד האמת של הדבר וגם מצד הסיכון שאם תגדיל את חטאו יתר על המידה, עלול להיווצר מצב שהחוטא ירגיש שאין לו אפשרות לתקן את עצמו וכך יתייאש מן התשובה.
האור החיים הקדוש זיע"א מדייק מהפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך", בזמן שאתה רואה דבר שאינו עולה יפה אצל הזולת ומתפלא 'איך אפשר לחטוא מול הקב"ה?' תזכור ש'בלבבך' לא שייך לחטוא, אבל בלב של חברך מונח יצר הרע גדול שנסתר ממך, וגם נסתר מעינך הסכנות והניסיונות שחברך מתמודד איתן, והקשיים שיש לו בחיים וכו'.
לכן הרגל עצמך לדון אותו לכף זכות ולמצוא בו נקודות טובות, כדי לתת לו תקווה טובה שיאמין בעצמו שגם הוא יכול להצליח בעבודת ה'.
בנו של החוזה מלובלין זיע"א שאל על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", איך אפשר לאהוב יהודי שיש בו חסרונות? והשיב, 'כמוך אני ה''.
היינו, כמו שהקב"ה אוהב אותך על אף שיש בידך כל כך הרבה חסרונות, כי לב יודע מרת נפשו, וכל אחד יודע עד כמה אינו בסדר כלפי מעלה, ואף על פי כן הקב"ה אוהב אותך, כמו כן צריכים אנו לאהוב כל איש ישראל עם כל החסרונות שיש לו.
השבוע חל יום ההילולא של הצדיק האדמו"ר מקאמרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין זיע"א, שכותב בספרו 'אוצר החיים' אשר "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" עולה אותה הגימטריה של "ואהבת את ה' אלוקיך".
להורות שיש לכל אחד כור המבחן על אהבתו את ה' יתברך עד כמה הוא אוהב את בניו, עם ישראל.
הפטרת פרשת אחרי מות מתחילה בפסוק "הלא כבני כושיים אתם לי", ופירש רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א כי הקשר לפרשתנו הוא, כי פסוק זה מדבר ממי שנעשה פניו ככושי מצד העברות שפגם בענייני קדושה וכו', שדבר זה משנה את מראה האדם, ולכן שייך דבר זה לפרשה זו שמדברת מענייני קדושה.
והפסוק בא לחזק לב האדם, כי כל הפגמים שנכשל בהם אינם מהווים שינוי בקדושתו העצמית, והאדם לא נעשה באמת שחור שאינו יכול להשתנות עוד, וכפי שנאמר בשיר השירים "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש".
הכול אינו אלא מראה חיצוני, כל החטאים של יהודי אינם עצם מהותו, ויש ביכולת האדם להעביר את הלכלוך ולטהר עצמו על ידי תשובה.
וזה לימוד עבור כל אחד ואחד מאיתנו, שרואה אח אהוב שבתואר פניו נראה כלפי חוץ שרחוק מקדושת ישראל, לא להתבלבל ולא למהר לתת עליו תווית שלילי אלא לזכור שזה רק מעטה חיצוני, אבל בשכבה הפנימית שבתוכו נטוע ניצוץ יהודי יחיד ומיוחד לאביו שבשמיים.
כותב על כך רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ראשית הגז ג'):
"וזֶה הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְרָאֵל וְכוּ', וְהוּא פְּלִיאָה נִשְגָּבָה מְאֹד וְכָל רוֹאֶה יִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְדַמֶּה אֶת יִשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, לִבְנֵי כֻּשִׁיִּים הֲלֹא כְּבָר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְהִבְטִיחָנוּ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם וְלֹא יַחֲלִיף אוֹתָנוּ בְּאֻמָּה אַחֶרֶת לְעוֹלָם...
עַל כֵּן בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא בְּעַצְמוֹ מְהַפֵּךְ הַדָּבָר וּמַתְחִיל לְהַשְׁווֹת יִשְרָאֵל לְכָל הָאֻמּוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּדַמֶּה וּמַשְׁוֶה אוֹתָם לִשְׁאָר הָעַכּוּ"ם בְּוַדַּאי הַכֹּל יוֹדוּ וְיֹאמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ חִלּוּק רַב וְנִפְלָא כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב בֵּין יִשְרָאֵל לְבֵין הָעַכּוּ"ם.
כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם נִמְצָא תָּמִיד בְּיִשְרָאֵל כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד עֲדַיִן אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבָּהֶם מָלֵא מִצְוֹת כָּרִמּוֹן.
נִמְצָא, שעַל יְדֵי שֶׁמְּדַמֶּה אֶת יִשְרָאֵל לִבְנֵי כּוּשִׁיִּים וְלִשְׁאָר הָעַכּוּ"ם עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר לְעֵין כֹּל הַזְּכוּת וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם 'עַמֵּךָ יִשְרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים', כִּי כֻּלָּנוּ מַנִּיחִים טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם וּמִתְעַנִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ' וְכוּ'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














