ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים עלינו להתחזק במידת אהבת חינם בין אדם לחברו.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל שפירש את הלשון "ולא תשא עליו חטא", שהכוונה היא בזמן שאומרים לאדם תוכחה על מעשיו הלא טובים יש להיזהר לא להגדיל את החטא יותר ממה שהוא.
גם מצד האמת של הדבר וגם מצד הסיכון שאם תגדיל את חטאו יתר על המידה, עלול להיווצר מצב שהחוטא ירגיש שאין לו אפשרות לתקן את עצמו וכך יתייאש מן התשובה.
האור החיים הקדוש זיע"א מדייק מהפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך", בזמן שאתה רואה דבר שאינו עולה יפה אצל הזולת ומתפלא 'איך אפשר לחטוא מול הקב"ה?' תזכור ש'בלבבך' לא שייך לחטוא, אבל בלב של חברך מונח יצר הרע גדול שנסתר ממך, וגם נסתר מעינך הסכנות והניסיונות שחברך מתמודד איתן, והקשיים שיש לו בחיים וכו'.
לכן הרגל עצמך לדון אותו לכף זכות ולמצוא בו נקודות טובות, כדי לתת לו תקווה טובה שיאמין בעצמו שגם הוא יכול להצליח בעבודת ה'.
בנו של החוזה מלובלין זיע"א שאל על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", איך אפשר לאהוב יהודי שיש בו חסרונות? והשיב, 'כמוך אני ה''.
היינו, כמו שהקב"ה אוהב אותך על אף שיש בידך כל כך הרבה חסרונות, כי לב יודע מרת נפשו, וכל אחד יודע עד כמה אינו בסדר כלפי מעלה, ואף על פי כן הקב"ה אוהב אותך, כמו כן צריכים אנו לאהוב כל איש ישראל עם כל החסרונות שיש לו.
השבוע חל יום ההילולא של הצדיק האדמו"ר מקאמרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין זיע"א, שכותב בספרו 'אוצר החיים' אשר "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" עולה אותה הגימטריה של "ואהבת את ה' אלוקיך".
להורות שיש לכל אחד כור המבחן על אהבתו את ה' יתברך עד כמה הוא אוהב את בניו, עם ישראל.
הפטרת פרשת אחרי מות מתחילה בפסוק "הלא כבני כושיים אתם לי", ופירש רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א כי הקשר לפרשתנו הוא, כי פסוק זה מדבר ממי שנעשה פניו ככושי מצד העברות שפגם בענייני קדושה וכו', שדבר זה משנה את מראה האדם, ולכן שייך דבר זה לפרשה זו שמדברת מענייני קדושה.
והפסוק בא לחזק לב האדם, כי כל הפגמים שנכשל בהם אינם מהווים שינוי בקדושתו העצמית, והאדם לא נעשה באמת שחור שאינו יכול להשתנות עוד, וכפי שנאמר בשיר השירים "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש".
הכול אינו אלא מראה חיצוני, כל החטאים של יהודי אינם עצם מהותו, ויש ביכולת האדם להעביר את הלכלוך ולטהר עצמו על ידי תשובה.
וזה לימוד עבור כל אחד ואחד מאיתנו, שרואה אח אהוב שבתואר פניו נראה כלפי חוץ שרחוק מקדושת ישראל, לא להתבלבל ולא למהר לתת עליו תווית שלילי אלא לזכור שזה רק מעטה חיצוני, אבל בשכבה הפנימית שבתוכו נטוע ניצוץ יהודי יחיד ומיוחד לאביו שבשמיים.
כותב על כך רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ראשית הגז ג'):
"וזֶה הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְרָאֵל וְכוּ', וְהוּא פְּלִיאָה נִשְגָּבָה מְאֹד וְכָל רוֹאֶה יִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְדַמֶּה אֶת יִשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, לִבְנֵי כֻּשִׁיִּים הֲלֹא כְּבָר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְהִבְטִיחָנוּ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם וְלֹא יַחֲלִיף אוֹתָנוּ בְּאֻמָּה אַחֶרֶת לְעוֹלָם...
עַל כֵּן בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא בְּעַצְמוֹ מְהַפֵּךְ הַדָּבָר וּמַתְחִיל לְהַשְׁווֹת יִשְרָאֵל לְכָל הָאֻמּוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּדַמֶּה וּמַשְׁוֶה אוֹתָם לִשְׁאָר הָעַכּוּ"ם בְּוַדַּאי הַכֹּל יוֹדוּ וְיֹאמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ חִלּוּק רַב וְנִפְלָא כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב בֵּין יִשְרָאֵל לְבֵין הָעַכּוּ"ם.
כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם נִמְצָא תָּמִיד בְּיִשְרָאֵל כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד עֲדַיִן אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבָּהֶם מָלֵא מִצְוֹת כָּרִמּוֹן.
נִמְצָא, שעַל יְדֵי שֶׁמְּדַמֶּה אֶת יִשְרָאֵל לִבְנֵי כּוּשִׁיִּים וְלִשְׁאָר הָעַכּוּ"ם עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר לְעֵין כֹּל הַזְּכוּת וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם 'עַמֵּךָ יִשְרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים', כִּי כֻּלָּנוּ מַנִּיחִים טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם וּמִתְעַנִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ' וְכוּ'".
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מחבר שמיים וארץ?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
