ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
12. נטיית חמדת הממון ואיסור גזל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
לא רק מעשי הגזל והגניבה אסורים, אלא כל מה שגורם אותם הוא בכלל האיסור, ועל זה אמרו חכמים: "ואת אשת רעהו לא טימא" - שלא ירד לאומנות חברו. אדם יורד לאומנות חברו ומקפח את פרנסתו של חברו - זה חמור מאוד, ולדעתו של רבי יהודה אסור לחנווני לחלק ממתקים, קליות ואגוזים לתינוקות, כדי למשוך אותם שיבואו לקנות אצלו, ובזה יפגעו החנויות האחרות. אמנם חכמים התירו את הדבר, מפני שגם שאר החנוונים יכולים לעשות כן, אך דעתו של רבי יהודה מראה איזה רגישות צריכה להיות לא לפגוע אחד בפרנסתו של השני, וצריך להימנע מלמשוך קונים מחנויות של אחרים בדרכים לא הוגנות, וזה בכלל גרם גזל.
כמה קל להתפתות לעבור באיסור הונאה, כגון שאדם ייפה את סחורתו בעיני הקונים, והיא תראה טובה יותר ממה שהיא באמת. אמרו חכמים: "אין מפרכסים את הכלים הישנים שיראו כחדשים". כמה זה חמור להסתיר את החסרונות שיש בדבר הנמכר, לצבוע רכב שעבר תאונה שיראה כחדש בלי לגלות מה שהיה, או לשנות את כמות הקילומטרים שעבר הרכב. ואמרו חכמים: "אין מערבין פרות בפרות, אפילו חדשים בחדשים. ואין צריך לומר ישנים בחדשים". אם אמר שהוא מוכר לו פרות מסוג מסוים, לא יערב בתוכם פרות אחרים, ולא ישים פרות מבוררים למעלה, ולמטה מתחתיהם פרות מעורבים בפסולת, מפני שאינו אלא כגונב את העין. אלו מעשים שבכל יום שהלב של המוכר נוטה להתפתות עליהם. וכמה גינתה התורה את המעשים האלה וקראה להם בחמישה שמות של גנאי: עוול, שנאוי, משוקץ, חרם ותועבה. אלו מעשים בזויים ומתועבים.
איסור הונאה אינו רק בין ישראל לישראל, גם את הגוי אסור להונות: "לא תונו איש את עמיתו" - אפילו נכרי. "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם תרמית".
נגענו בכמה דוגמאות מעטות, עד כמה צריך לעבוד על התנהגות נקיה וזכה מכל אבק של גזל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
