הלכות והליכות בענין "אמירת תהילים" הארוך | הרב יהודה לב | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
לב המועדים

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

1023

18 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"הרגיל בספר התהלים דוחה כל מיני פורעניות ופגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו ומעל כל משפחתו וכן מעל כל בני דורו ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות" (חיד"א בפתיחה לספרו יוסף תהילות על ספר תהילים אות ה, פלא יועץ מערכת ת ערך תהלים סוף ד"ה תהילים).

ספר תהילים מקומו בתנ"ך
ספר תהילים הוא הספר הכולל שירות ותשבחות לבורא העולם, הוא מן הכתובים וכך סידרן של כתובים רות, ספר תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, קינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים (ב"ב יד, ב).
הטעם שנקרא שמו תהילים (בב"ב יד, א, קידושין ל, א)
תהילים מלשון תהילות השם, כיון שספר זה מלא תהילות לאל יתברך וזה עיקר הספר ומגמתו (ר"י חיון רבו של היעב"ץ ממגורשי ספרד בפירושו על התהילים).

לב המועדים (56)

הרב יהודה לב

35 - "חודש סיון" – ו"תפילת השל"ה"

36 - הלכות והליכות בענין "אמירת תהילים" הארוך

37 - הלכות והליכות "תשעה באב שחל במוצ"ש"

טען עוד

ביאור אחר : תהילים מלשון תולין, דהיינו שכל העולם תולים בזכות התהילים ועיניהם תלויות בזה הספר על כל צרה שלא תבוא ותהיה להם תשועה על ידי לימוד מזמורי התהילים (כל הכתוב לחיים להגר"ח פלאג'י).
ביאור אחר: לפי שספר זה מלא תחינות ותשבחות לקב"ה (עיין אבן יחייא בהקדמתו לתהילים).
ביאור אחר : כיון שספר זה כולו תהילות והודאה לקב"ה שברא את העולם יש מאין, ותהילים ר"ת ת הילות ה ודאות ל בורא י ש מ אין (תהלה לדוד בהקדמה).
ביאור אחר : תהילים מלשון אור כדכתיב (איוב מא, י) "עטישותיו תהל אור וכו'" (עטרת צבי פרשת ויחי ד"ה ויש בזה).
תילים : יש הקוראים אותו תילים (עיין ע"ז יט, א ר"ש ברבי אמר לייתו [לן] תילים) דהיינו שמשמיטים הה' כמו (ש"ב כב) "ותזרני חיל למלחמה" במקום "ותאזרני", והטעם : תילים מלשון תלי דהיינו שיש בו תלי תלים של תהלות (ילקוט מעם לועז פתיחה לתהילים).

הטעם שנקרא תהלים ולא ספר תהילות או הילולים
לפי שלשון תהילים הוא לשון זכר ולשון נקבה הת' בתחילתו לשון נקבה והמ"ם שבסופו לשון זכר, ואיתה במדרש (בשלח פ' יא) שכל השירות שנאמרו בעולם הזה לשון נקבה כגון (בשלח טו א) "אז ישיר משה את השירה הזאת" לפי שלאחר השירה הזאת היה עוד גלות כנקבה שיולדת וקוברת וחוזרת ויולדת אבל לעתיד לבוא יהיה השיר בלשון זכר וישיר שיר חדש לפי שאז לא יהיה אחריו עוד גלות
ולכן תחילת בשירות ותשבחות על עניני העולם הזה על אשר נאמר עליו, על אבשלום בנו וכו' אבל בסופו נאמרו השירים על עולם הבא כמו דכתיב "שירו לה' שיר חדש" בלשון זכר שמדבר על עולם הבא וכן עשרה מזמורי הללויה של (תהילים קנ א) "הללו אל בקדשו" כמו שנאמר במדרש שלעתיד יזמרו לה' בעשר הילולים הללו וזה רמוז בשם תהילים שתחילתה בלשון נקבה על עניני עולם הזה וסופה לשון זכר שמזמר על עניני עולם הבא (ספר המטעמים ערך תהילים ב).
יש אומרים שספר תהילים נקרא חומש (קידושין לג, א שני חומשין שניתי לו בספר תהילים), והטעם: לפי שיש בו חמשה ספרים כנגד חמשה חומשי תורה (תוס' קידושין לג, א ד"ה שני חומשין).

מי חיבר את ספר התהילים
דוד המלך אמרו על ידי עשרה זקנים ואלו הם אדם הראשון, מלכי צדק [הוא שם בן נח] אברהם אבינו, משה רבינו, הימן, ידותון, אסף ושלשה בני קרח (בב"ב יד, ב פסחים קיז, א). ויש גורסים על ידי שלמה ועל ידי בני קורח (תוס' בב"ב טו, א ד"ה ועל ידי שלמה). דהיינו כל אחד מאלו העשרה חיבר קצת מזמורים וחיברם דוד בספר זה עם המזמורים שחיבר הוא עצמו.
תהלים ע"י רוח הקודש: רוח הקודש שרתה על דוד כשהיה אומר שירה כדאמרינן בגמ' (פסחים קיז, א) "מזמור לדוד" היה מנגן ואחר כך שורה עליו רוח הקודש.
הטעם שמזמורי תהילים נקראים על שם דוד המלך אע"פ שעשרה זקנים חברו עימו (עיין בב"ב יד, ב), כיון שדוד המלך סידרם וחילקם נקראו על שמו (עיון יעקב פסחים קיז א ד"ה כל).
טעם אחר : משל למה הדבר דומה לחבורה של כווסקין שהיתה מבקשת לומר הימנון למלך אמר להם כולכם נעימים כולכם זמרים, כולכם משובחים כולכם ראויין לומר הימנון למלך, אלא איש פלוני יאמר על ידי כולכם, למה שקולו ערב יותר מכולכם, הדא הוא דכתיב (ש"ב ב כג, א) "ונעים זמירות ישראל" מי נעים זמירותיהן של ישראל "דוד בן ישי" (מדרש תהילים שוחר טוב מזמור א).
טעם אחר: על פי המדרש (פתיחתא דאסתר) מתחילת בריאתו של עולם התקין הקב"ה לכל אחד ואחד מה שראוי לו אדם ראש ליצורים, יהודה ראש לשבטים וכו' דוד ראש למנגנים (ברכות ג, א).

חלוקת התהילים
חלוקת התהילים מזמור אחר מזמור וחלוקתם לפרקים נעשה על ידי דוד (עיין ברכות ט, ב). כתיבת הספר אינה כפי המאורעות אלא כפי סדרן של דברים על פי הראוי והנכון בכתיבת הספר (עיין ברכות י, א א"ל ההוא צדוקי לרבי אבהו, מדרש שוחר טוב ג).
מזמורי ספר התהילים באים בזה אחר זה ומתקשרים כל אחד בשני (רס"ג בסוף פי' הארוך על ד' פרקים ראשונים מסיים הרס"ג "וכבר הנחתי בהם עיקרים כיצד יחקר בדבר קשר מזמורי הספר הזה" וכו').
חמשה ספרים
ספר התהילים מחולק לחמשה ספרים, והטעם: כמו שהתורה נחלקה לחמשה ספרים (עיין תוס' קידושין לג, א ד"ה שני חומשין) וכן אנו אומרים ב"יהי רצון" אחר אמירת התהילים שספר ראשון בתהילים הוא כנגד ספר בראשית (מקור התפילה מובא בספר שערי ציון שנתחבר ע"י הגה"ק רבי נתן נטע הנובר הי"ד תלמיד המהרש"א והמקובל ר' חיים כהן זצ"ל תלמידו של ר' חיים ויטל).
ולמה לחמשה לפי שהיה דוד דומה למשה, ובמה כשם שמשה משובח שבנביאים כך דוד משובח שבמלכים (מדרש שוחר טוב פרק א)
וכן משה ודוד נקראו שני פרנסים טובים לישראל (יומא פו, ב).
ואף מיתתם של משה ודוד באותו יום שמתו שניהם בשבת (עיין טור או"ח רצב, עיין מדרש שוחר טוב פרק א עוד דברים שמשה ודוד שווים).
ביאור החלוקה
חלק ראשון : חיבר על שהפליא לעשות עמו נגד הטבע, וחתם במזמור מא שמספר איך מצא חן תרופה לחליו אחר יאוש בחמלת ה' עליו.
הלק השני : חיבר תפילות קצתם לבני קורח, וקצתם לעצמו, וחתם באמרו כלו תפילות דוד בן ישי (מזמור עב כ).
בחלק השלישי: שם מיני תודה על חסדי האל יתברך וטובו התמיד.. וחתם במזמור (פט) כולל זה במאמרו "חסדי ה' עולם אשירה לך".
חלק רביעי : נאמר שם מיני ווידוי קצתם למשה רבינו וקצתם למחבר, וחתם במזמור קו שמזכיר חטאות הציבור והיחיד שהיו סיבת פורענות וגלות, עם תקווה לישועה מהם בתשובה.
חלק חמישי: מזמורים שמבשרים על קיבוץ גלויות וגאולה משעבוד מלכויות ומפלת גוג ומגוג ותשועת המשיח על ידי תודות ושיר חדש ותפילות על הרבים שיזכו לזה וחש עתידות למו (ספורנו תהילים הקדמת המחבר).
סיום כל ספר באמירת "אמן" : כל אחד מחמשה ספרים שבתהילים מסיים ב"אמן" לבד מן האחרון שהוא סוף הספר (תוס' קידושין שם, גופי הלכות להגר"ש אלגאזי כלל תקנב).
חלוקת לפי ימי החודש
יש הנוהגים: לחלק את אמירת מזמורי התהילים לכל ימי החודש דהיינו שגומרים את ספר התהילים בכל חודש [כמבואר בתהילים] וכתב בספר צידה לדרך שבחודש חסר אומרים ביום ערב ר"ח המזמורים המחולקים ליום כ"ט ול' בחודש (צידה לדרך והביאו השל"ה מסכת תמיד ח"ב ענין ס"ת וענין ב"ה דף עד).
חלוקת המזמורים לפי ימי השבוע: חלוקה לימי השבוע דהיינו לסיים בכל שבוע את ספר התהילים חלוקה קדומה היא מובאת בספר צידה לדרך (מרבינו מנחם בן ר' אהרון בן זרח תלמידו של רבינו יהודה בן הרא"ש אחר המאמר השלישי שלו דף פג).

שם מזמורים
הטעם שפרקי התהילים נקראו מזמורים מזמור מלשון "זמר" (מצודת ציון תהילים פג), טעם אחר: מלשון מזמר ומכרית המקטרגים (עיין לבוש או"ח א סט).
ק"נ מזמורי תהילים: חלוקת מזמורים בספרי התהלים שלפנינו יש מאה חמישים מזמורים כמנין "קן ציפור" (מט"א תקפא ח, מדרש פנחס).
קמ"ז מזמורי תהילים: הגמרא אומרת שיש קמ"ז פרקי תהילים כנגד שנותיו של יעקב, ללמדך שכל קילוסין שישראל מקלסין לקב"ה כנגד שנותיו של יעקב אבינו (מס' סופרים פרק טז הלכה יא). ואף על פי שיש ק"נ מזמורים לפי שמזמורים א' וב' נחשבים כאחד (ברכות ט, ב) וכן פרק ט' וי' נחשב פרק אחד [ועדיין צ"ב דהוי קמ"ט (עיין נחלת יעקב מסכת סופרים שם)].
יעקב אבינו אמר תהילים
במדרש (ויצא סח יא) "אבל כל כ' שנה שעמד [יעקב] בביתו של לבן לא שכב ומה היה אומר ריב"ל אמר ט"ו שיר המעלות שבתהילים וכו' ור' שמואל בר נחמן (ולפי דעה זו יעקב חיברו) אמר כל ספר התהילים" ולכן נתקנו מזמורי תהילים כנגד שנותיו (כסא רחמים על מסכת סופרים פרק טז הלכה יא).
תהילים המחולק – תהילים החיד"א
ישנו ספר תהילים המחולק לפי אותיות מכל ספר התהילים, וכך כותב החיד"א "כל מי שפגע בו מידת הדין, וכן על צרה שלא תבוא על הציבור כאשר צריכים רחמים ימהר ויחיש לאסוף עשרה בני אדם והמה יבקשו רחמים ויקראו מספר התהילים כל אות משמו וכן שם אביו ושל אמו, ובעיר יקראו שם העיר שיש בה צרה והוא סגולה נפלאה להינצל מכל צרה וצוקה" (ספרי עבודת הקודש פרק סנסן ליאיר סימן יא וסימן יב אות ב, וכן מבוא בסוף ספר קיצור השל"ה בשם גאוני עולם).

כנגד מי אמר דוד המלך מזמורי התהילים
דעת ר' אליעזר כנגד מאורעות שהיו לו בעצמו אמרם (פסחים קיז, א).
דעת רבי יהושע: כנגד ציבור אמרם (פסחים קיז, א), דהיינו כנגד מאורעות של כנסת ישראל שהתנבא על הגלות והתפלל עליהם.
דעת חכמים: פסוקים שנאמרו בלשון יחיד כנגד עצמו אמרם, ופסוקים שנאמרו בלשון רבים כנגד הציבור (פסחים קיז, א).
ביאור מחלוקתם: לא נחלקו בכל התשבחות שהרי יש מזמורים שמפורשים שנאמרו כנגד הציבור, ויש מזמורים שמפורשים שנאמרו עבור דוד, לא נחלקו אלא בשירות ותשבחות האמורות בסתם ולא ניכר בתוכם כנגד מי אמרו (מהרש"א פסחים קיז, א ח"א ד"ה כל).
יש אומרים: שאת כל המזמורים אמר דוד על מאורעות חייו, ואף המזמורים שאמר בשם אחרים צריך לומר שגם לו אירעו דברים זהים (מהרמ"י דמרקאדו).
המזמורים על זמנים מאוחרים לדעה אחת אמרם ברוח הקודש ולדעה השניה אמרם על עצמו (עיין בהקדמת אבן עזרא).

לשונות של תהילים (פסחים קיז, א)
בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים בניצוח – "למנצח" (ד א), בלשון ניגון – "בנגינות" (שם) בלשון משכיל (לב א), בלשון מזמור (ג א) בלשון שיר (ל א), בלשון "אשרי" (א א), בלשון תהלה "תהלה לדוד" (קמה א), בלשון תפלה – "תפלה למשה" (צ א), בלשון הודאה – "הודו לה' כי טוב" (קז א), בלשון "הללויה" (קו א). גדול מכולן הללויה, שכולל שם ושבח בבת אחת (פסחים שם).
הטעם בעשרה לשונות של מיני זמר כשם שאמרוהו עשרה בני אדם כך נאמר בעשרה מיני זמר (מדרש תהילים שוחר טוב מזמור א).
הטעם שיש מזמורים שהקדים שמו בתחילת המזמור "לדוד מזמור" ויש מזמורים שהקדים מזמור לשמו "מזמור לדוד".
כשהקדים תיבה לדוד לתיבת מזמור (כד א) מלמד שבמזמור זה שרתה עליו שירה ואחר כך אמר שירה, וכשאמר לשון "מזמור לדוד" (ג א ועוד) מלמד שאמר שירה ואחר כך מתוך השירה שרתה עליו שכינה (פסחים קיז, א).

"כלו תפילות דוד בן ישי" (תהילים סוף פרק עב)
ביאור: אל תקרי "כלו תפילות דוד בן ישי" אלא "כל אלו תפילות דוד בן ישי" וקמ"ל שכל השירות שבספר תהילים הם של דוד בן ישי וגם מה שחובר על ידי העשרה זקנים נקרא על שמו לפי שהוא נקרא (שמואל ב כג א) "נעים זמירות ישראל" (פסחים קיז, א).
ביאור אחר: שמזמור זה חיבר דוד לעת זקנתו אחר שהמליך את שלמה לפי שצפה ברוח הקדוש שהוא עתיד לבקש מהקב"ה לב להבין לשמוע משפט והוא פרק האחרון שאמר דוד המלך כנאמר בסוף הפסוק "כלו תפילות דוד בן ישי" אלא שכתב דוד המלך את הספר שלא כסדר הזמן שחיבר את המזמורים (רש"י תהילים עב א).
והטעם שלא סדרהו אחרון לפי שראוי לחתום הספר בדברי הילולים ובמזמורי הללויה לפי שמזמורים אלו מדברים בשוב ישראל מן הגלות (מלבי"ם תהילים).

מזמורים שפותחים ב"אשרי" ומסיימים ב"אשרי"
כל פרשה שהיתה חביבה על דוד היה פותח בה ב"אשרי" וסיים בה ב"אשרי" דכתיב (תהילים א א) "אשרי האיש" וסיים באשרי דכתיב (שם ב יב) "אשרי כל חוסי בו" [וס"ל להאי תנא – ר' יוחנן שמזמור א' וב' פרשה אחת הם] (ברכות י, א).
ביאור התוס' שאין הכוונה דווקא ל"אשרי" שהרי לא מצאנו פרשה אחרת שפותחת באשרי ומסיימת באשרי חוץ מפרק זה, אלא הכוונה כל מזמור שפתח וסיים באותו מלה כמו מזמור קמה שפותח "בתהלה לדוד" ומסיים "תהלת ה'" וכן המזמורים שמתחילים ב"הללויה" ומסיימים ב"הללויה" (תוס'' ברכות י, א ד"ה כל פרשה).
טעם אחר : אשרי ר"ת א בי ש למה ר אש י שראל (תהילים יוסף תהילות מזמור א עיין שם).
כתיבת "הללויה"
"[ד]אמר ר' יהודה בריה דרב שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנאמר (תהילים קד לה) "יתמו רשעים מן הארץ... ברכי נפשי את ה' הללויה" (ברכות ט, ב, עיין בן יהוידע י, א ד"ה ראה הטעם).

ט"ו מזמורי שיר המעלות שבתהילים (קכ – קלה).
רבותינו אמרו שיסדן דוד להעלות את מי התהום כמבואר במסכת סוכה (נג, א) בשעה שכרה דוד המלך את השיתין, עלו מי התהום ורצו לשטוף את העולם... כתב דוד שם השם על חרס וזרק לתהום והתהום ירד שש עשרה אלף אמות, כשראה דוד שהמים ירדו לעומק גדול כל כך, אמר ככל שהתהום גבוה ומימיו סמוכים לארץ יותר מתלחלח העולם והארץ מצמיח פירות מכיון שכך אמר ט"ו מזמורי שיר המעלות והעלה בחזרה את המים חמש עשרה אלף אמות והעמידם בעומק של אלף אמה בלבד (רש"י תהלים קכ).

מעלתה אמירת תהילים
מכלל מצות אהבת ה' לומר לפניו דברי שירות תהלות ותשבחות, ובתוקף החשק בו יתברך באהבה אותו בלב שלם שרו לפניו הצדיקים ברוח הקודש (ספר חסידים פרק ט אות ו ז).
על ידי אמירת תהילים מסתלקים המקטרגים ונבקעים הרקיעים לתפילתו שתעלה ותתקבל במרומים (שערי אורה שער א עמוד ו, הובא בלבוש א ט).
וכל מזמור יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה (מבי"ט בחיבור פרק שירה נספח לספרו בית אלוקים עמוד תקפב מהדורת ירושלים תשמה).
[עיין בספר עמק המלך (בשער תיקוני התשובה דף טו הובא בקיצור השל"ה הנהגת תהילים) מעשה שמגלה מה כוחו של התהילים האומרו בכל יום].
תפילתו לא שבה ריקם : התפלל דוד המלך עליו וביקש רחמים שכל העוסק בספרו שלא ישוב ריקם (סדר היום סדר יום קדוש עמוד קפה).
בני ישראל יזכו להיגאל בזכות אמירת תהילים (מהרש"א סנהדרין צח, א וכרת).
ממעלות ספר עליו השלום היה מתפלל על כל העניינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו על החולים שיתרפאו על הבריאים שלא יחלו ועל פרנסתם שיתברכו ולבטל מהם כל גזירות קשות (ברד"ק מובא בספה"ק מאור ושמש פרשת משפטים). מבואר שדוד המלך כלל בו את כל צורכיהם של ישראל של כל אחד ואחד עד ביאת המשיח.
צורת אמירת התהילים
"אשרי האיש אשר אומר תהילים בשירה ובזמרה ובשמחה ובכוונת הלב לא כמו בדור הזה שאומרים במרוצה ובמהירות ובלתי כוונה והבנה... וטוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה (א"ר סימן א ס"ק יד בשם קיצור השל"ה הנהגת תהילים).
לקרוא את פסוקי התהילים בדקדוק ובכוונה
בקראית התהילים יש סגולות רבות ומועיל לדברים רבים הם כשקרוא אותם כתיקונם אות באות תיבה בתיבה בקול רינה ובשפל קול התחינה כי יתן את רוחו אליהם ויבין מה שהוא מוציא בשפתיו... ויש אשר לא ידע מאי קאמר אפילו הכי הדברים פועלים ועושים פרי למעלה .. ובלבד שיקרא אותם במתון בלי חסרות ושגיאות (פלא יועץ מערכת ת ערך תהילים).

גדול מעלת אמירת תהילים
נוטלים שכר כנגעים ואהלות: דוד המלך בקש "יהיו לרצון אמרי פי יעשו לדורות ויכתבו לדורות אמרי פי, ויחקקו לדורות, ולא יהיו קורין בהם כקורין בספרים אלא יהיו קורין בהן ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות" (מדרש תהלים א, ח).
וכן כתב בפירוש התפילות לר"י בן יקר (עמוד עד) וקורין בהם התילים והוגין ונוטלין שכר עליה כנגעים ואהלות.
והביא בנפש החיים (שער ד פרק ב, רוח חיים אבות פרק ו משנה א) "וגם מי יודע אם הסכים הקב"ה על ידו בזה, כי לא מצינו בדבריהם ז"ל מה תשובה השיבו הוא יתברך על שאלתו (כמו שמצאנו בב"ב יז, א ואידך ההוא רחמי הוא דקא בעי).

כוונה באמירת התהילים
אין לפרש כפשטו כדרך שמפרש בשאר התפילות כגון "אשא עיני אל ההרים" על עצמו משום שעיקר מעלתה של אמירת התהילים על דרך הפשט משום תלמוד תורה, דהיינו שקורא ולומד פרקי התהילים שאמרם דוד המלך שהם מכתבי הקודש ומתעורר על ידי זה לחשוק לדבקות בה' יתברך כמו דוד המלך ע"ה ופשוט שצריך להבין פירוש המילות שמוציא מפיו ולכוון בזה שכך אמר דוד המלך ע"ה וגם אנו חפצים ומשתוקקים לזכות לדרגה זו (הגרשז"א הליכות שלמה פרק שמיני הערה כב).

תפילות לפני אמירת התהילים ולאחריה
"יהי רצון" בתחילת הספר
יש אומרים: שרק בהתחלת ספר התהילים היא נאמרת (מהרי"ץ חיות תהילים). ויש הנוהגים: לאומרו גם כשאומרים בכל יום לפי הסדר שמחלוק לימי השבוע (קיצור השל"ה הנהגת תהילים).
אמירת "יהי רצון" בשבת ויו"ט ר"ח ר"ה ויו"כ
בשבת ויו"ט: אין אומרים ה"יהי רצון" לפני אמירת התהילים (קיצור השל"ה הנהגת תהילים).
ר"ח: אין אומרים ה"יהי רצון" בראש חודש והנוהגים להתחיל תהילים כל חודש אלול, י"א שאין להתחיל בראש חודש (מט"א תקפא ח משנ"ב שם ס"ק ג).
בראש השנה: אין אומרים ה"יהי רצון". והטעם: כיון שמזכר בו חטא ועון ופשע ואין להזכיר בראש השנה שום חטא עון ופשע (קיצור השל"ה הנהגת תהילים). יום כיפור: אומרים ה"יהי רצון" (מט"א תריט כב).
"בהם שבעים שנה"
יש אומרים: שיש לדלג תיבות אלו (משנ"ב תקפא ס"ק ג) ואע"פ שהכוונה על פי הפסוק נאמר (תהילים צ י) "ימי שנותינו בהם שבעים שנה", והטעם: לפי שאין לו לאדם לתת קצבה לשנותיו דשמא מן השמים רוצים להאריך שנותיו יותר (תשובות והנהגות או"ח סימן נט). ויש שנהגו לאומרו (פנים יפות על התורה מבעל ההפלאה פרשת חיי שרה).
בזכות ספר – בזכות מזמורי התהילים
ב"יהי רצון" אחר אמירת התהילים כשמסיים את הספר יאמר "בזכות ספר התהילים", וכשאמר רק כמה מזמורים יאמר "בזכות מזמורי תהילים שקראנו לפניך" (משנ"ב תקפא ס"ק ג).
"ומאוצר מתנת חינם וכו'"
יש אומרים: שיש לכוון לקיים מצות עשה של תלמוד תורה ויאמר "ויהא נחשב לפניך אמירת תהילים שאני אומר כעסק התורה בנגעים ואהלות" והטעם: לפי שבתלמוד תורה אף שאינו מבין יוצא ידי חובת ת"ת אם מתכון, אבל בעלמא כשאומר תהילים לתחינה ובקשה ואם מתכון לשפוך לבבו בתחינה לה' אינו כדברי תורה ולכן צריך שיכון לדברי תורה דווקא שאז יעלה לו לדברי תורה (תשובות והנהגות או"ח סימן נט הביא שמצא כן בספר הפרדס מהגה"ק בעל הפרדס).
פסוקי "לכו נרננה לה'" וכו' (תהילים צה)
אחר אמירת ה"יהי רצון" יש הנוהגים לומר פסוקים אלו "לכו נרננה" "נקדמה פניו" "כי אל" (קיצור השל"ה הנהגת תהלים), והטעם: לפי שבכל בקשה צריך לפתוח בשבח ולכן נהגו לפתוח בפסוקי שבח אלו (עיין נצי"ב על הספרי בהעלותך מז, רשב"ץ ברכות לא, א).
בגמר התהילים אומרים פסוקי (משלי יח י) "מי יתן מציון" "ותשועות צדיקים" "ויעזרם ה'" (קיצור השל"ה הנהגת תהילים).
כשמסיים הספר מיד מתחיל ב"אשרי האיש"
יש הנוהגים: שבגמר ספר התהילים אומרים שוב את המזמור הראשון "אשרי האיש" (מהרש"א חידושי אגדות ע"ז יט, א ד"ה סליק). והטעם : כדי לסמוך סופו לתחילתו (ספר מגן אברהם בהפטרת דברים).
ויש הנוהגים: לומר בסיום מזמור הראשון את הפסוק "אשרי האיש" עד (א ד) "וכל אשר יעשה יצליח", והטעם: כדי לסיים בדבר טוב, ולכן לא מסיימים עם הפסוק האחרון שמסיים "ודרך רשעים תאבד" (הובא בספר אורות התהילים פרק טז ג).
יהי רצון אחר אמירת התהילים
כשגומר את ספר התהילים אומר היהי רצון בזכות קריאת חמשה הספרים שבתהלים שהם כנגד חמשה חומשי תורה (יוסף תהילות לחיד"א). ולא יאמר היהי רצון שבין ספר לספר רק לאחר גמר כל הספר התהילים (אימרי פנחס עמוד צו).
כשמסיים ספר שלם [אחד מתוך חמשה ספרים].
כשמסיים ספר אחד אומר ה"יהי רצון" ואומר בזכות "ספר ראשון שהוא כנגד ספר בראשית" וכן בכל ספר וספר (קיצור השל"ה הנהגת תהילים).
כשמסיים כמה מזמורי תהילים
יש אומרים: שיאמר ביהי רצון "בזכות אמירת תהילים שקראנו לפניך" (מט"א תקפא ח, משנ"ב תקפא ס"ק ג).
ויש אומרים: שרק בסיום ספר שלם אומרים ה"יהי רצון" ולא אחרי אמירת מזמורים בודדים (עיין קיצור השל"ה שם).
זמנים שאין אומרים ה"יהי רצון" שבת ויו"ט אין אומרים היהי רצון (קיצור השל"ה הנהגת תהילים).

אופן אמירת התהילים
טעמי התהילים: טעמי התהילים שונים מהטעמים של התנ"ך, ושמם טעמי "אמת " ר"תאיוב משלי תהילים ששלושתם אותה מנגינה, ורק יחידי סגולה יודעים את הטעמים, ויש ליזהר שלא לקרוא לפי הטעמים שבשאר התנ"ך (רש"ר הירש בהקדמתו לספר תהילים על יסוד דברי הרווח).
תהילים מתוך כתב אשורית: יש המהדרים לקרוא את התהילים מתוך ספר שנכתב בכתב אשורית, והטעם: לפי שכתב זה מסוגל לתפילה (עיין בסדר היום להגה"ק בא"ח סדר ק"ש שעל המיטה אות ה).
תהילים מתוף הכתב: יש המהדרים לקרוא תהילים מתוך מגילה שנכתבה על קלף (עיין גיטין ס, א, שו"ת פנים מאירות ח"א סימן עח ד"ה נשאלתי, שו"ת רב פועלים ח"ד יור"ד כט, קריינא דאגרתא ב תרמז). [באורחות רבינו כתיבת והכנסת ס"ת טז מובא שבשנת תשל"ג הכינו בבית המדרש של לדרמן ספר תהילים מתוך הכתב, כמו שהיה בבית הכנסת של הגר"א בוילנא).
אמירה בעמידה: גדולה מעלת האדם שאומר תהילים בעמידה ולא בישיבה (הכותב לחיים לר"ה פלאג'י בהקדמה, בעל התהלה לדוד).

פרק המתאים לגילו ובני ביתו
יש הנוהגים: לקרוא בכל יום מזמור תהילים אחד המתאים למספר שנותיו של האדם דהיינו אם גילו י"ב קורא מזמור י"ג (בעל התניא בשם הבעל שם טוב),
מנהגו של הגרשז"א : הגרשז"א בעת שאמר תהילים היה נוהג לפתוח במזמור שכנגד מספר שנותיו קודם שפתח באמירת שאר המזמורים, וכן כשהיה מגיע לכותל היה פותח במזמור ע"ט המקונן על חורבן הבית ולאר מכן אמר מזמור כנגד מספר שנותיו ואמר בשם הגרי"ח זוננפלד שמנהג קדום הוא (הובא בהליכות שלמה תפילה עמוד קמ פרק אחד עשר הערה 45).
יש הנוהגים : לומר את התהילים לפי שנות בניו ובנותיו, והטעם: משום שהיא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה (ספר תהילות יוסף יצחק פרק שמיני עמוד 304 בשם זקני ארץ).

אמירת מקרא בלילה
בפוסקים נאמר שאין לקרוא מקרא בלילה (עיין באר היטב או"ח רלח א, ומקורו מכתבי האר"י שער המצות פרשת ואתחנן), והטעם:לפי שהמקרא בעשיה והלילה עצמה הוא בבחינת עשיה ... ואין לעורר הדינים.
בליל שישי בליל שישי אפשר לקרוא מקרא, והטעם: כי יום שישי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו לכן יכול לקרוא מקרא אף בלילה (כתבי האר"י שער המצות פרשת ואתחנן). וכן מותר לקרוא בליל שבת ויו"ט.

אמירת תהילים בלילה
הטעם לנוהגים לומר תהילים בלילה
כיון שקבע הקב"ה שאמירת תהילים יהיה חשוב כמו עוסק בנגעים ואהלות (מדרש תנחומא) אם כן הרי זה כלימוד משניות שזמנו בתחילת הלילה (א"א בוטשטש רלח ב).
טעם אחר להתר : שדרך תחינה ובקשה מותר (א"א שם, שו"ת מי יהודה או"ח סימן כב).
טעם אחר: שכל האיסור רק ביחיד אבל בעשרה מותר (א"א מבוטאטש רלח ב).
טעם אחר: כיון שדוד המלך (עיין ברכות ג, ב) יסד את ספר התהילים בחצות לילה ודאי שאפשר לאומרו בלילה (ציץ אליעזר ח"ח ב).
טעם אחר: יש אומרים שרק דרך לימוד בלי פירוש אין אומרים אבל עם פירוש אומרים (יסוד ושורש העבודה ש"ו פ"ב).
אמירת תהילים אחר חצות
יש אומרים: שאחר חצות הלילה כיון שאינו כל כך זמן דין אינו בכלל הלילה לענין זה (חיד"א בברכי יוסף רלח, עיין קב הישר צג ו). ראיה לדבר: מיעקב אבינו שהיה קורא תהילים בלילה (פתח עינים ברכות ג, ב).
לצורך חולה
לצורך חולה מקילין לומר תהילים אף בלילה (עיין שו"ת אור לי לבעל שדה חמד ס' מ, ושו"ת באר משה ח"ד ס' כב, שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סימן ב).
בלילה בכותל המערבי וקברי צדיקים
ליד כותל המערבי נהגו לומר תהילים כל שעות היממה (תפילה כהלכתה כח בשם גדולי ההוראה בירושלים).
וכן נהגו לומר תהילים בקברי צדיקים בלילה (שו"ת נחלת אשר פ"א ח).
אמירה בעל פה
קי"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לומר בעל פה, (גיטין ס, ב) הטעם שלא מקפידים בכך באמירת תהילים
שכל האיסור לומר דברים שבעל פה זה רק בדבר שאינו שגור בפיו ותהילים כיון שאומרים אותם הרבה נחשב שגור על פיו ומותר (חוות יאיר סימן קעה).
טעם אחר: כיון שהוא נאמר לעורר רחמים הוי כתפילה שמותר לומר בעל פה (חוות יאיר שם, הובא במשנ"ב מט ס"ק ו).
טעם אחר: שכל הקפידא רק בפסוקי חומש (אלף למטה תריט ע"פ הב"ח מט ע"פ תוס' בהנזקין).
טעם אחר: משום שמעיקרא הכי תיקנו לומר בעל פה שלא נראה שהיו הלוים משוררים בבית המקדש מתוך הספר או שהיו עושי הפסח שלא קראו את ההלל מתוך הספר ובהכרח שנתקן לומר בעל פה (שו"ת חתם סופר יור"ד סימן קצא ד"ה איברא).
המשנ"ב (מט ס"ק ו) כותב ונראה לי שיש לסמוך עליו [חוות יאיר שמתיר לומר בעל פה] והטעם: לפי שכתבו הפוסקים שרק דבר שלהוציא את הרבים ידי חובתם יש איסור לומר בעל פה ולכן תהילים שאינו מוציא את הרבים מותר.
יש החולקים ואומרים שאין לומר בעל פה, והטעם: כיון שאין שגורים בפי כל (חיי אדם כלל ח ס"ק יא, עיין מט"א תריט כז).

תהילים בשבת

כשאומר תהילים לשבח ולפאר ולרומם את הקב"ה על רוב רחמיו וחסדיו זהו מצות היום ונאה הדבר ויאה (תשובות והנהגות או"ח סימן מז).
בקשת צרכיו : שמתפלל לבקשת צרכיו לכאורה ראוי למנוע בשבת, והטעם: לפי שאסור להתפלל על צרכיו בשבת ולא הותר אלא כשעומדים בסכנה (תשובות והנהגות שם).
חולה שאין בו סכנה : ביחידות מותר לומר תהילים ולא בציבור, והטעם: לפי שאינו ניכר שאומר לזכות החולה (הגרשז"א הליכות שלמה פרק יד הערה יט). ובציבור אין לומר תהילים, הטעם: כיון שיכול לגרום להמנע מעונג שבת ויו"ט (שש"כ פרק מ נט).
חולה שיש בו סכנה מותר אף בציבור (שו"ע רפח י, שמירת שבת כהלכתו מ מט, עיין שו"ת אגרו"מ או"ח קה).

זמנים מיוחדים לאמירת תהלים
אמירת תהילים לפני התפילה
סגולה היא לומר קודם התפילה כמה פרקי תהילים [דעל ידי אמירת תהילים מבריח המקטרגים] ותעלה לו התפילה לרצון לפני אדון כל (פמ"ג מ"ז מחצית השקל א ח, לבוש א טו, חיד"א בספרו מדבר קדמות מערכת ת אות כח, ובפתיחה לספר יוסף תהילות על ספר תהילים סוף אות ח). בספר קיצור השל"ה כתב ואף תלמיד חכם יאמר קודם התפילה עשרה מזמורי תהילים בכל יום.
טעם אחר: על פי דברי חז"ל (ברכות לב, א) "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל" (לבוש או"ח א ט).
ברכת התורה לפני אמירת תהילים בבוקר
האומרים תהילים לפני התפילה יש להם להקדים ברכת התורה לאמירת תהילים (לבוש א ט).
ליל שבת וליל יו"כ אומרים תהילים (ספר העתים לרבינו יהודה אלברצלוני).
סגולה רבה באמירת תהילים בג' זמנים אלו, שבת, ראש חודש וימים טובים, ולמעלה מהם בימי חודש אלול. שכן אמרו, כי דוד המלך פתח במלת "אשרי" שהיא רמז בר"ת א'לול, ש'בת, ר'אש חודש, י'מים טובים.
בימי החול וכן במוצאי שבת , מנהגינו מקובל וידוע בהרבה בתי-כנסיות שאומרים כמה מזמורי תהילים הקבועים כתחנונים מסדר התפילה לפני תפילת ערבית. וכן בערב ראש חודש, מנהגינו לומר מזמור "ברכי נפשי".
כתב מרן החיד"א, יזהר לומר כל ספר תהילים בכל שבת, ואם יוכל ללמוד אותו שני פעמים בכל שבוע, פעם אחת בחול ופעם שניה בשבת, מה טוב. כי מספר כל מזמורי התהילים שני פעמים הוא ש', והוא בגימטריה כפ"ר והוא מבטל יצ"ר.
תהילים בר"ה
יש הנוהגים : לגמור את התהילים בכל יום בראש השנה (כך נהג בעל קהילות יעקב הובא באורחות רבינו ח"ב עמוד קעב).
הטעם שמותר לומר תהילים לרפואה אף שקי"ל (שבועות טו, ב) אסור להתרפאות בדברי תורה (קונטרס דבק טוב הנדפס בסוף ספר משנה שכיר ח"א סימן ד ד"ה בענין)
כיון שאינו אומר את זה בדרך סגולה רק מבקש שבזכות התהילים יתרפא מותר (דבק טוב הנ"ל, שו"ת ציץ אליעזר, מהרש"א שבועות טו, ב).
טעם אחר : חולה במקום סכנה שאי דבמקום סכנה מותר (שו"ת ציץ אליעזרחלק יז סימן ל).
טעם אחר : על פי דברי המאירי (שבת טז, ב) שכל האיסור להתרפאות בדברי תורה כשאינו לוקח תרופה חוץ מהתורה, אבל עם לוקח תרופה חוץ מלימוד התורה מותר ללמוד בשביל הרפואה ולכן מותר לומר תהילים עבור חולה הלוקח תרופות (שו"ת ציץ אליעזר ח"יז סימן ל).

מזמורי תהילים שנהגו לומר או לזמר בזמנים שונים
ערב שבת קודש: יש הנהוגים לומר מזמור "הודו וכו' יאמרו גאולי ה" (מזמור קז) בכל ערב שבת.
סעודת שבת
"מזמור לדוד ה' רועי" (מזמור כג) נהגו לזמר בסעודות שבת ובפרט בסעודה שלישית, והטעם: לפי שיש בו ז"ן תבות (קיצור השל"ה שער האותיות אות ק).

לפני ברכת המזון
ביום חול אומרים מזמור "על נהרות בבל" (מזמור קלז).
בשבת: אומרים (מזמור קכו). "מזמור בשוב ה" (מג"א א ח בשם השל"ה), והטעם: שאן אומרים מזמור "על נהרות בבל" לפי שבימי החול צריך להתעצב על החורבן אבל בשבת אסור להתעצב (ספר מטעמים).

ראש חודש אלול
מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" מר"א אלול עד שמחת תורה נהגו לומר מזמור "לדוד ה' אורי וישעי".
ט"ו פרקי "שיר המעלות"
בחול המועד סוכות נהגו לזמר ט"ו מזמורי תהילים.
תהילים בבית הקברות
המנהג לומר פרקי תהילים על בבית הקברות, והטעם: שאין חשש לועג לרש כיון שזה לתקנתו לא נאסר.
ויש אומרים שאין לומר משום לועג לרש (חזו"א הובא בתשובות והנהגות יור"ד כב).

תהילים בערב ראש חודש
מנהג ירושלים שבערב ראש חודש אחר חצות קוראים כל ספר התהילים ובין ספר לספר מאריכים בתחנונים (פר"ח תיז).

חתן ביום חופתו
יש הנוהגים שהחתן ביום חופתו גומר את כל ספר התהילים (הערות הרה"ג משה יודה כץ על ספר שלחן עזר כתב ומנהג ותיקין הוא).

לב המועדים

הרב יהודה לב

מרבני ישיבת "באר ישראל"

לב המועדים
לב המועדים- תענית אסתר
ה' אדר תשפ"א
לב המועדים
הלכות והליכות בעניין "סדר הקרבת קרבן פסח"
ניסן תשפ"ג
לב המועדים
לב המועדים אלול ראש השנה תשפ"א
גליון ס"ו
אלול תשפ"א
לב המועדים
הלכות והליכות בענין "חג השבועות"
סיון תשפ"ג

לב המועדים

לב המועדים
הלכות והליכות "בענין ברכות הנהנין"
הרב יהודה לב | טבת תשפ"ב
לב המועדים
יום פטירת משה רבינו
הרב יהודה לב | אדר א תשפ"ב
לב המועדים
הלכות והליכות חודש אלול
הרב יהודה לב | אלול תשפ"א
לב המועדים
הלכות והליכות "ימי השובבי"ם"
רבנים שונים | טבת תשפ"ד

לב המועדים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
תשעת הימים
הרב אליעזר מלמד | תמוז התשס"א
הלכות שלושת השבועות
דיני תספורת בשלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשס"ד
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
הלכות שלושת השבועות
תשעת הימים
הרב אליעזר מלמד | תמוז התשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
לייקר את ערכם של המורים והמורות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
4 דק'
מטות
מטות-מסעי: למה בני גד ובני ראובן בחרו לשבת בעבר הירדן, הסבר נוסף למה שחושבים
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
37 דק'
יסודות הש"ס
פשט ודרש בפרשת נדרים
הרב דוד ניסים זאגא | כ"ג תמוז תשפ"ו
37 דק'
מטות
פרשת מטות – נקמה ותקומה
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב יעקב שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב שבתי סבתו
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

39 דק'
האור החיים הקדוש
מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
הרב חיים בן שושן | כ"ג תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
רק כך יתבטלו הצומות על החורבן!
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
בין צלי ובישול
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
1:01
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת מטות תשפ"ו – ארץ ישראל השלימה
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
37 דק'
מטות
פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
4 דק'
מטות
מטות-מסעי: למה בני גד ובני ראובן בחרו לשבת בעבר הירדן, הסבר נוסף למה שחושבים
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
37 דק'
יסודות הש"ס
פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
הרב דוד ניסים זאגא | כ"ג תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
הרב הראל כהן | כ"ב תמוז תשפ"ו
אחדות ומחלוקות
אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
הרב יובל שרלו | תמוז תשפ"ו
רביבים
לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אור החיים על הפרשה
תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
הרב חיים כץ | כ"ד תמוז תשפ"ו
34 דק'
כשרות
מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב תמוז תשפ"ו
32 דק'
אור החיים על הפרשה
בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
הרב חיים כץ | כ"ג תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
בר-מצוה בתשעת הימים
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
36 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
הרב הראל כהן | י"ז תמוז תשפ"ו
31 דק'
אור החיים על הפרשה
דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
הרב חיים כץ | י"ז תמוז תשפ"ו
42 דק'
וירא
הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
הרב עידו יעקובי | כ"א תמוז תשפ"ו
36 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"א תמוז תשפ"ו
53 דק'
תורה והלכות ציבור
גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
הרב נתנאל הולשטיין | כ"א תמוז תשפ"ו
43 דק'
מידות הראי"ה
השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
הרב משה בר ציון | י"ח תמוז תשפ"ו