ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר תשס"א
שאלה:
בקהילתנו כהן, והוא נשוי עם אשה שהתגיירה בגיור קונסרווטיוי או רפורמי. לזוג ישנם כמה ילדים, כולם מתחנכים בחינוך יהודי אורתודוקסי.
בשנה האחרונה, האיש מתקרב מאוד לשמירת תורה ומצוות. הוא נמצא באופן כמעט קבוע בתפילות, רכש לעצמו תפילין, לומד הלכות כשרות על מנת לקיים ושואף להתקדם יותר ויותר.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
507 - אמירה לגוי לסירוס בהמות
508 - כהן חוזר בתשובה החי עם גויה
509 - דין העוסקים בפעילות ביטחונית ביום-הכיפורים
טען עוד
תשובה:
יהודי הנשוי לגויה, אף שעובר עבירה חמורה ביותר1, אינו מומר2 וקל וחומר שאינו כזה, כאשר התחיל לחיות עמה כשהיה בגדר "תינוק שנשבה". על כן מצוה גדולה לקרב את האיש לדת ישראל, ללא קשר לשאלה, אם ימשיך לחיות עם אשתו הגויה או לאו, ודאי עדיף שישמור כמה שיותר מצוות, ו"המאור שבה מחזירו למוטב"3. עם זאת צריך לדאוג שהדבר לא ייתפס בציבור כמתן הכשר לחייו עם הגויה.
כאשר תישאל השאלה, ביחס לאשתו, יש לענות עליה בעדינות, אך בצורה ברורה, שהדבר אסור ע"פ התורה, תוך תקוה שהדברים לא יביאו לאמירת "אי הכי לא בעינא".
לגבי עליה לתורה - כל עוד הוא חי עם הגויה אין להעלותו לתורה ככהן4.
העיקרון הוא שלא להעלות לתורה אדם הנשוי לגויה, פן יראו בכך משום מתן לגיטימאציה ציבורית למעשה חמור זה5. אך במקרה דנן, כשהאדם בתהליך התקרבות, יש לשקול, אם להעלותו לכיבודים אחרים, שלא ככהן, ובלבד שהדבר לא יתפרש כמתן לגיטימאציה למעשהו (כגון, אם הציבור אינו יודע על היות אשתו גויה, או שיודעים שעושים כן כדי לקרבו) שלא יגרום לפרצה באיסור הנ"ל.
יש מקום6 לנסות להטיל ספק בכשרות כהונתו7 או ביחוסו, כך שאם, יתברר לאחר בירור יסודי, שיש רגליים לספקות אלה, יוכל האיש לחיות עם אשתו לאחר שתתגייר כדין. אך על כבודו לשקול צעד כזה בזהירות רבה, כדי שלא תיהפך קדושת הכהונה לחוכא ואיטלולא ח"ו.
___________________________________________________________
עיין רמב"ם הל' איסורי ביאה (פ י"ב הל' ו-ח ושו"ע אבן העזר סי' טז סי' א-ב).
2 עיין רמב"ם הל' תשובה (פ"ג הל' ט) "והוא שיעשה להכעיס".
3 ירושלמי חגיגה (פ"א הל' ז).
4 "הנושא נשים בעבירה פסול..." משנה בכורות (מה ע"ב).
5 עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"א תשו' ז, ח; ח"ג תשו' ט; ח"ד תשו' יט, כה.
6 הוראת הגרנ"א רבינוביץ.
7 כגון לבדוק, שמא הייתה אמו חללה (נבעלה לגוי וכדומה).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
