ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
אחרי התפילה, נכנס המשמש לחדר, והוציא את כותנתו של הצדיק, כשהיא רטובה ממש, ותלה אותה לייבוש. התפלא המאזין מאוד על העניין, והמשמש סיפר לו: "זהו מעשה בכל יום. אחר התפילה מוכרחים להחליף לו את הכותונת".
לאחר זמן, סיפר המאזין את אשר ראה להרב מטומשוב, אמר לו הרב: זה מה שאמר הפייטן, "זעות בלי לאות מחיל כסא", (לפי סיפורי חסידים, מועדים, מס' 36).
סיפור זה מבטא נקודה מאוד יסודית, שלימדו גדולי החסידות על עבודת התפילה, נקודה שמתאימה במיוחד לראש השנה שחל בשבת.
וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש): "צריך האדם ללמוד ולהרגיל את עצמו, שיתפלל אפילו הזמירות בקול נמוך, ויצעק בלחש , ויאמר הדבר בין בזמירות בין בלימוד בכל כוחו כדכתיב: כל עצמותי תאמרנה. והצעקה שתהיה מחמת דביקות, תהיה בלחש".
הבעש"ט מחדש מושג חדש, הנראה במבט ראשוני, כסותר את עצמו – 'צעקה בלחש', אך האמת היא שדווקא מי שצועק בלחש, מתעל את כל כוחותיו הפנימיים לעצם הדביקות בה'.
בסיפור, הצדיק לא צועק ולא עושה מעשים מיוחדים, שיוצרים רעש בחוץ. עבודתו היא בלחש ובשקט. למתבונן מבחוץ, נראה שאין הוא מתאמץ ומשקיע בתפילתו. אך האמת היא הפוכה, הצדיק משקיע ומתאמץ כל כך בתפילתו, עד שהוא מזיע מאוד.
את כוח דביקותו בה', הוא לא משקיע בצעקות ותנועות חיצוניות, אלא הוא מפנה את כל הכוח והמאמץ לצעקות בלחש. דווקא צעקה זו, לא 'מבזבזת' טיפת כוח על הקול החיצוני, והיא מאפשרת למתפלל להיות בדביקות גמורה בה', כי הדבקות היא עבודה פנימית.
אנו, אנשים פשוטים, איננו זוכים בדרך כלל לעלות למדריגה זו. אנו זקוקים דווקא לתפילות בקול, כדי להתעורר וקצת להתכוון. ובכל זאת, דומה שיש מצבים שאנו מונחים לנסות להידבק במשהו בעניין זה. כך לימדונו חז"ל, שבמרכז תפילתנו עומדת תפילת שמונה עשרה, תפילת לחש.
אך דומה שלעבודה זו כיוונו אותנו חז"ל בראש השנה שחל בשבת, עת איננו שומעים את השופר תוקע בקול, ובמקום זה אנו רק זוכים ל'זכרון תרועה' (ירושלמי). כשראש השנה חל בשבת, כביכול, יש קול תקיעה סמוי ופנימי בעולם, צעקה בלחש. דומה, שאם נטה את אוזנינו הפנימית, ונקשיב לקול השופר הפנימי הזה, נזכה לדבקות גדולה בה', ונזכה שה' יתן לנו חיים עוצמתיים וחזקים.
יש בכך משהו מנבואתו של אליהו הנביא, שה' מלמד אותו שה' לא בא ברוח, ברעש ובאש, כי אם "בקול דממה דקה" (מלכים א', יט). ושוב, יש בביטוי זה סתירה פנימית, קול ודממה לא הולכים ביחד, אלא שדווקא הדבק בה' כשם שהוא צועק לה' בלחש, כך הוא גם שומע את קול ה' מתוך הדממה.
וכך מצאנו, שביום א' של ראש השנה קוראים בהפטרה על חנה. בהפטרה זו נפקדת חנה בראש השנה ונולד שמואל הנביא. פקידה זו היא ראשיתו של מהלך גדול המשנה לטובה לנצח את פני ההיסטוריה של עם ישראל. בימי השופטים היה העם מפורד לשבטים, ושמואל הצליח לגבש אותו לעם, ולהמליך לעם מלך. שמואל גם מצא ביחד עם דוד את מקום ירושלים והמקדש (זבחים נד), העיר שמחברת את העם לנצח.
כל המהלך העצום הזה, החל בתפילתה של חנה, שלימדה לראשונה את סוד תפילת הלחש. "חנה היא מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, ויחשבה עלי לשיכורה". חז"ל (ברכות לא.) לומדים מחנה את הלכות תפילה, וביניהם "מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו". מכך שעלי חשב בתחילה שהיא שיכורה, אנו למדים שבאותה תקופה לא היה מקובל להתפלל באריכות בלחש (רד"ק שם), נמצא שהיא המקור לתפילת הלחש.
אם כך דווקא אותה צעקה אדירה של חנה, צעקה בלחש, שנבעה ממעמקי הלב, היא שהמשיכה לעולם את נשמתו הגדולה של שמואל.
ויהי רצון שנזכה בראש השנה הזה לדבקות פנימית ואמיתית בה', לצעוק אליו בכל מעמקי פנימיותינו, ולשמוע את קולו מתוך הדממה, קול שופר גדול לחירותינו, ונזכה לשנת גאולה וישועה! שנה טובה ומתוקה לנו ולכל בית ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
