חותם מקודש הקדשים בכל בית בישראל | הרב אלקנה ליאור | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
עיונים בעניני חנוכה

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פתח הבית מבפנים
כתב הרמ"א בהלכות חנוכה 1 : "ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקים בפנים... המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם". ויש להבין – אם אין מדליקים בפתח הבית מבחוץ כתקנת חז"ל אלא בפנים, מה זה משנה היכן? מה העניין בהנחת החנוכייה בפתח הבית מבפנים?
כדי להבין זאת נפתח בשאלה נוספת. כתב המשנ"ב 2 על דברי הרמ"א שיש אומרים שכל אחד מבני הבית ידליק – שהיינו "לבד מאשתו, דהיא כגופו". כלומר גם למנהג בני אשכנז שמצווה להדר שכל אחד מבני הבית ידליק בעצמו, בני הזוג, האיש ואשתו, ידליקו הדלקה אחת ואין להם להדר שכל אחד מהם ידליק בפני עצמו. דהיינו מצוות נר חנוכה ביסודה מוטלת על הבית, על המשפחה. גדר יסודי זה בוודאי נכון לדעת השו"ע, הסובר שהאב מוציא ופוטר את כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו, אך נכון גם לדעת הרמ"א; לגבי הזוג בוודאי, וניתן לומר שעקרונית אף לגבי הילדים, שהרי מדברי הגרעק"א עולה שהיכולת שלהם לברך נובעת מכך שמכוונים שלא לצאת ידי חובה על ידי האב, משמע שיכולים היו לצאת ידי חובה, כלומר בעיקרון אף לדעת הרמ"א המצווה היא על המשפחה, על בני הבית.
ויש להבין: מדוע נתייחדה מצווה זו, בשונה משאר המצוות, שחכמים הטילו אותה לא על הפרט כחובת גברא אלא על הבית? מה ניתן ללמוד מכך על משמעות המצווה?
הבית מול הרחוב
ונראה לומר שחז"ל בעומק דעתם העמיקו וחיפשו מה היה שורש הניצחון במאבק מול תרבות יוון, וזיהו את השורש בחוזקו ובחוסנו של הבית, של המשפחה בישראל. וזהו הדגש: "חשמונאי ובניו" – את המאבק הובילה משפחה, משפחה חזקה של הכהן הגדול ועוד שכמותה. בזכות המשפחתיות האיתנה שלהן לא הושפעו מהתרבות שפשטה ברחובות, ומאידך המתייוונים הרבים שכן הושפעו מהרחוב, כנראה כי הבית שלהם לא היה מספיק יציב. על מנת לחזק את הבית לדורות, בפרט לקראת הגלות תיקנו חז"ל את המצווה על כל בית ובית בישראל, כלשון הרמב"ם 3 : "מצותה שיהא כל בית ובית מדליק נר".
על פי זה נבין ביתר עמקות את דין מקום ההדלקה "על פתח ביתו מבחוץ". עוד לפני החשיבות שהנרות מקרינים גם כלפי חוץ משום פרסומי ניסא 4 , יש עניין גדול נוסף: להדליק דווקא בפתח הבית, משום שחז"ל הטילו את חובת המצוה על הבית, אם כן ראשית ההדלקה צריכה להיות בבית 5 . ומה משמעות התקנה להדליק דווקא בפתח? אם כנים דברינו שהמטרה לחזק את הבית היהודי, כמשפחה מלוכדת, חכמים חיפשו מהו המקום בבית שהוא בעמדת מפתח ויכול לכלול את כל הבית וזיהו את הפתח – שהרי דרכו מוכרחים כולם להיכנס אל הבית. גם אם בבית ישנם חדרים נפרדים, הפתח משותף לכולם כי דרכו כולם נכנסים, הוא "המפתח" אל כל הבית 6 , ועל כן הוא המקום הראוי להנחת נר החנוכה.
יתרה מזאת, אם כנים דברינו שהמאבק היה בין הבית לרחוב, אם כן פתח הבית הוא המקום שבו מתרחש נס חנוכה והניצחון הרוחני שבו. במפתן הבית מסנן האדם את ההשפעות הזרות הבאות מבחוץ, וכן בו הוא מתחזק ומתחסן רגע לפני היציאה לרחוב מהמטען הרוחני שספג בבית. נמצא שהפתח הוא המקום הראוי לנר חנוכה. על פי זה מובן הרמ"א ואף הבן איש חי (וכן נהג הרב אליהו זצ"ל) שגם אם מדליקים בפנים, יש להדליק בפתח הבית דווקא.
מוקף במצוות
כעת נוכל להבין הידור נוסף שאמרו חז"ל בנר חנוכה – להניחו בצד שמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ויהא המדליק מוקף במצוות. מדוע דווקא כאן תיקנו חז"ל שיהא מוקף? ולמה לא תיקנו שננענע בסוכות את הלולב מול המזוזה, ובראש השנה נתקע שם בשופר? אלא ודאי שהדין אינו מתחיל מהצורך להיות מוקף, אלא מכך שהמקום האידיאלי למצווה זו הוא דווקא בפתח, כשם שמקום המזוזה הוא דווקא בפתח הבית, ומעבר למצוות כתיבתה היא גם משמשת כשמירה על הבית. לכן בימי החנוכה כשחוברות הן יחד, יש להניח אותן משני הצדדים כדי שיהא האדם מוקף במצוות. ואם המזוזה מימין "כדרך ביאתך" אל הבית, אזי נר חנוכה יונח משמאל, ולפני שאתה יוצא מהבית לרחוב תזכור מאין באת ולאן אתה הולך.
בבית – דומיא דנס
נראה שיש עומק נוסף בכך שמקום ההדלקה הוא בבית.
מצינו בנר חנוכה כמה הלכות שהן דומיא דנס. המשנ"ב 7 כותב: "ומכל מקום מצוה בשל שמן טפי מנרות של שעווה, דעל ידי השמן נעשה הנס". גם הדין ש"מוסיף והולך" הוא דומיא דנס. וכן את איסור ההנאה מנרות החנוכה מנמק הר"ן "דעשאוה כהקדש דומיא דמנורה". נראה שגם המנהג להדליק בבית הכנסת (שאינו מוזכר בגמ') נובע מכך שבית הכנסת הוא בבחינת מקדש מעט, ודומיא דמקדש עד כדי כך שגם לשו"ע מברכים כאן על מנהג משום פרסומי ניסא. וגם ההדלקה בבית הכנסת מיקומה ופרטיה, בכותל דרום וכו' – כל המנהגים ממש דומיא דמנורה.
נראה לאור זה שאף בהדלקה שהיא מעיקר הדין, דהיינו "נר איש וביתו" (שהרי בבית הכנסת אף אחד אינו יוצא ידי חובה) – עצם התקנה להדליק היא דומיא דנס. שהרי היכן היה הנס? במנורה הדולקת בבית. אמנם בבית הגדול והקדוש, בבית המקדש, אך סוף סוף בבית ודומיא דנס תיקנו חז"ל להדליק בבית. רעיון זה מעצים מאוד את הבית היהודי, כי הוא מדמה כל בית בישראל למקדש מעט. כל בית הוא כבית המקדש בזעיר אנפין. ואם כן נרות החנוכה מושכים אלינו אור מבית המקדש, "עשאוה כמנורה" כלשון הר"ן 8 .
קשר נוסף בין נרות החנוכה לבית המקדש, אנו מוצאים בדברי הרמב"ן המפורסמים בתחילת פרשת בהעלותך, שההבטחה "שלך גדולה משלהם" שנאמרה לאהרן על הדלקת המנורה מרמזת על נרות בית חשמונאי.
העיקרון של זכר למקדש מסביר מזווית נוספת מדוע נר חנוכה משמאל, שהרי במקדש המנורה מצד שמאל 9 . ומובנת גם הנחת הנר מול המזוזה – במקדש נמצא ארון הברית עם הלוחות, חפצא של קדושה, ולכן גם בבית רצו חז"ל להסמיך את הנרות לדבר קודש. ומהו הדבר הקדוש הקבוע בכל בית? המזוזה. אמנם בבית כנסת זה ארון הקודש בו מונח ספר התורה אך בכל בית זה לפחות מזוזה. לפי זה "מוקף" במצוות אין הכוונה רק שיש מצוות משני הצדדים, אלא מוקף מלשון סמיכות 10 – דהיינו להסמיך המצוות זו לזו.
למה מצווה להניחה בחוץ
על פי זה מובנת באור חדש ההלכה שיש להדליק את הנר מבחוץ – לא רק משום פרסומי ניסא, אלא דומיא דמנורה שעליה נאמר (שמות כז, כא): "בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כשם שהמנורה אינה בקודש הקדשים אלא מחוץ לו, אף נר חנוכה מקומו בחוץ.
ראשית, הטעם הזה מעצים את הבית – הוא לא רק מקדש מעט, הוא אפילו בבחינת קודש הקדשים, "זכו – שכינה ביניהם"! ושנית, זה עומק הפרסומי ניסא שהתכוון אליו רש"י, שהרי מדוע המנורה נמצאת בהיכל? "עדות שהשכינה שורה בישראל". וכך את נר החנוכה אנו מניחים בחוץ, כלפי חוץ, להודיע ולפרסם שהשכינה שורה בישראל, שהרי ריבונו של עולם עושה לנו ניסים, וזהו הפרסומי ניסא 11 ! נר החנוכה מעיד על חוסנו של הבית, של המשפחה, על כוחם של חשמונאי ובניו, הבאים מכוח "יערוך אותו אהרן ובניו". בבחינת "יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו".
שורש החינוך הישראלי
כעת נשלב את שני הרבדים לעומק אחד. מהיכן שואב הבית את חוזק חינוכו? מבית המקדש! כל משפחה ומשפחה כחלק מכלל ישראל, שואבת את כוחותיה הרוחניים מאוצר הבית הגדול והקדוש של כלל ישראל. זהו שורש החינוך שלנו. וזה שהמצווה הוטלה על המשפחה ולא על הפרט גם זה דומיא דמקדש, שהרי הדלקת המנורה, וכמוה כל שאר עבודות המקדש, הן מצוות ציבוריות. בהטלת המצווה על בני הבית ולא על כל פרט, בא לידי ביטוי הממד הציבורי: צא מ"האני" הפרטי, אל כלל המשפחה, שהיא אחת מכל משפחות ישראל, אתם חלק מכלל ישראל. נר חנוכה מלמד כל בית בישראל: אתה לא עומד רק לעצמך, אתה שייך לציבור ומקרין על האחרים, וכוחותיך אינם נובעים רק ממך, אלא מהמעיין האינסופי של כלל ישראל – ויש בו קריאת כיוון לאן לשאוף.
זה כוחו וחוסנו של החינוך של הבית היהודי. ולא בכדי נקראו הימים חנוכה – על שם חינוך בית המקדש, שממנו נמשך החינוך של כל בית, "חוקת עולם לדורותם". "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר חנוכה", במילה זו מופיעה גם חנוכת המקדש וגם חנוכת כל בית ובית בישראל לדורות.

^ 1.רעא, ז.
^ 2.ם, ס"ק ט.
^ 3.הלכות מגילה וחנוכה ד, א.
^ 4. כפרש"י על המקום מדוע הנרות ניצבים כלפי חוץ. אבל יש משמעות לעצם המיקום בפתח הבית, כמבואר ברבנו ירוחם, ומובא בבאור הלכה סימן תרעא ד"ה "וצריך נר אחר להשתמש לאורה", והוא משום "היכרא" – יסוד בסיסי יותר שמופיע הרבה גם ברש"י על הסוגיה.
^ 5.יש מחלוקת גדולה בפוסקים האם מי שאין לו בית חייב בנר חנוכה. וההכרעה שלא יברך על ההדלקה.
^ 6.כפי שלעניין חובת בדיקת חמץ בבית, מסירת המפתח מקנה את הבעלות והאחריות על כל הדירה לשוכר.
^ 7.תרעג סק"ד.
^ 8.אין עוד מצווה שאנו מקיימים בבית שהיא ממש דומיא דמקדש.
^ 9.בבית הכנסת מדייקים גם לדרום, אך בבית הפרטי לא תמיד אפשר לכוון דווקא לדרום, ולכן מדייקים לפחות בפרמטר האפשרי – צד שמאל.
^ 10.כמו "תרומת מעשר ניטלת שלא מן המוקף" (ביכורים ב, ה) .
^ 11. חז"ל הפליגו בחשיבות של "פרסומי ניסא", עד כדי כך שהורו שהאדם "ימכור כסותו כדי לקנות שמן לנר חנוכה", כי זה יסוד האמונה – הידיעה שריבונו של עולם משגיח על כלל ישראל ועושה לנו ניסים של גאולה.

עיונים בעניני חנוכה

הרב אלקנה ליאור

ר"מ בישיבת בית-אל.

44 דק'
ראש השנה
ה'סודות' של ראש השנה
כ"ז אלול תשע"ג
פורים בראי דורנו
ימי הפורים - גילוי הנקודה האמיתית
אדר תשפ"ד
27 דק'
שיעורים נוספים ברפואה
פיקוח נפש עתידי- הקל תחילה?
מתוך יום עיון בישיבת בית אורות
ל' חשוון תשע"ו
45 דק'
עניני החג
גילוי הפנימיות על ידי בסומי בפוריא
שיעור לקראת פורים
י"א אדר התשע"ג

עיונים בעניני חנוכה

22 דק'
עיונים בעניני חנוכה
'מוסיף והולך או פוחת והולך'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה כסליו תשפ"ה
עיונים בעניני חנוכה
קדושת חנוכה
הרב דוד חי הכהן | כסלו ה'תשס"א
עיונים בעניני חנוכה
ביאור מהות נס פך השמן – אגרות ראי"ה תשצ"ז
הרב משה בר ציון | כסליו תשפ"ה
עניינו של חג
על ניסיך שבכל יום עמנו
הרב ש. יוסף וייצן | כסליו תשפ"ה

עיונים בעניני חנוכה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליעזר מלמד
הרב שמואל אליהו
הרב בני אלון
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרב יהודה לייב גרונר
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו