וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
עיונים בעניני חנוכה

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
חנוכה
עניינו של חג

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

נוסח על הניסים 1
בסיום "על הניסים" אנו אומרים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". ויש להבין את הדבר, שכאשר מתבוננים בנוסח "על הניסים"' הן של ימי החנוכה והן של ימי הפורים, נראה שלמעשה זו היא תוספת המתארת את הניסים שעשה ה' לעם ישראל עליהם אנו מודים, ואם כן מדוע הוסיפו פה פתאום את עניין קביעת החג? ומדוע דווקא בחנוכה?

"וחושך – זה יון"
על הפסוק "והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום" (בראשית א, ב), אומר המדרש (ילקוט שמעוני בראשית פרק א רמז ד):
תוהו זה בבל... ובוהו זה המן... וחושך זה יון שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזרותיה שהיתה אומרת להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.
אם כן, יון נקראת חושך.
ויש להבין זאת, שהרי הרמב"ם רומם מאוד את אריסטו 2 , ואע"פ שהגר"א חלק עליו 3 , אך על כל פנים אנו רואים שהיונים הביאו הרבה חכמה לעולם, ומדוע דווקא הם נקראים חושך? עוד יש לשאול, מדוע היוונים דרשו לכתוב ש"אין לכם חלק באלוקי ישראל", ולא בפשטות ש"אין אלוקים"?

ייחודה של חכמת ישראל
ישנו הבדל מהותי בין חכמת אומות העולם לחכמת ישראל:
חכמת אומות העולם עניינה לחקור ולעמוד על התופעות שקיימות בעולם, ומתוך המחקר היא מגדירה כללים ונוסחאות כיצד מערכות הקיום פועלות. אך חכמת ישראל תפקידה הוא, להוציא מן הכח אל הפועל את צלם האלוקים שבאדם.
את המעלה הזו של התרוממות האדם אל מדרגת צלם האלוקים שבו, ניתן להשיג רק על-ידי תורת ישראל ולא על ידי שום חכמה אחרת. כך כותב הרב באורות-התורה 4 :
אין אדם מישראל מוציא את סגולותיו הרוחניות כי-אם על ידי התורה, שהיא הארץ הרוחנית המתאימה לסגולת הנשמה הישראלית.

במסכת סנהדרין (צט, ב) דורשים חז"ל את הפסוק (איוב ה, ז) "אדם לעמל יולד" על עמל תורה, וכדברי המשנה באבות (ב, ח) "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". ממילא, אדם שחייו אינם חיי תורה, אינו חי כאדם אלא כבהמה. כך דוד המלך אומר בתהלים (מט, יג) "אדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו", ופשטות הדברים היא, שכאשר אדם אינו מבין שהתורה היא היוקר האמיתי – אזי הוא "כבהמות נדמו".
על פי דברינו, הדבר מובן מאוד, שהרי התורה היא זאת שבאמת מוציאה אל הפועל את צלם האלוקים שיש בכל אדם, ובלעדי צלם האלוקים האדם נמשל כבהמה.
ואכן בהתבוננות בקורות כל הדורות אנו רואים שגם אנשים חכמים הדרדרו לשפל של התנהגות בהמית. אנשים שעסקו כל חייהם בחקר הטבע ערכו מלחמות עבדים מול חיות טורפות, וביתר שאת התגלה הדבר בשואה האיומה, בה אנשים שכל חייהם עסקו במושכלות מופשטים היו מוכנים להשמיד עם שלם ללא שום לבטים וייסורי מצפון.
כאמור ההסבר לכך הוא שגם אם אדם יעסוק בחכמות מופשטות, כל עוד איננו עוסק בתורה הוא עדיין לא התרומם מהמדרגה הבהמית אל צלם האלוקים שבו.

שותפות במעשה בראשית
מהי המשמעות של מדריגת צלם האלוקים שיש באדם? הרי לקב"ה עצמו לא שייך לייחס מושגים כמו "צלם" ו"דמות", ואם כן, איך אפשר לומר שהאדם נברא בצלם אלוקים?
על שאלה זו עונה הנפש החיים בתחילת ספרו, ומסביר שהכוונה היא, שכשם שהקב"ה שולט על כל הנבראים בכל רגע, כך השליט את האדם על הבריאה - שעל פי מעשיו יבנו וישתכללו העולמות, ובזה נברא האדם כצלמו ודמותו של הקב"ה. 5
נביא לכך שתי דוגמאות:
א. הגמרא בבבא קמא (לז, ב) אומרת, שייתכן שור המועד לנגוח בתאריך מסוים בחודש, כגון ט"ו בחודש.
ויש לשאול, הרי אין ידוע מתי יחול אותו ט"ו בחודש, כיוון שייתכן שבית דין יחליטו לעבר את החודש, ואם כן, איך ניתן לקבוע שטבע השור לנגוח בתאריך מסוים?
התשובה היא שכאשר חכמים קובעים קביעה, כמו עיבור החודש, בקביעה זו הם קובעים עובדות במציאות, ועל כן הם גורמים שטבע השור יהיה לנגוח בחודש הבא ביום שיחליטו שיהיה הוא יום הט"ו בחודש.
ב. החזון איש כתב לגבי אדם המוגדר טריפה 6 : "אבל הכרעת השיעור בטריפה הפרטית ניתנה לחכם... ואפשר דחייה תלויה בהוראת החכם אם היתה ההוראה בחייה".
לאור דברים אלו יובנו מאוד דברי הגמרא במסכת שבת (י, א): "כל הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית".
יכולת זו של חכמי ישראל לשלוט ולשנות את כללי המציאות באה מכוח עסק התורה, שרומם אותם למדרגת צלם אלוקים שבהם, ועל ידי כך נעשו שותפים לקב"ה.

חכמת יון
לפי דברים אלו נבין מאוד מדוע חכמת יון נקראת חושך. בחכמת אומות העולם אין חסרון מצד עצמה, כי אף על פי שאין היא שייכת למדרגת צלם האלוקים שבאדם, בכל זאת גם לאדם ישנם צדדים של שייכות למדרגת בהמה.
אך המייחד את חכמת יוון הוא, שהגדרתה היא חכמה שאין לה קשר לתורה, כך כותב המהר"ל בנתיב התורה 7 :
אבל נראה דחכמה יונית דהתם איירי חכמה שאין לה שייכות אל התורה כלל, אבל החכמות לעמוד על המציאות וסדר העולם בודאי מותר ללמוד.
לכן מובן שהיוונים גזרו לכתוב על קרן השור דווקא ש"אין לנו חלק באלוקי ישראל" ולא "אין אלוקים", כיון שתורת ישראל מודיעה לעולם שכשאדם מתרומם לחלק הרוחני שבו הוא מסוגל להתרומם עד כדי להיות שותף לקב"ה – שיהיה חלק באלוקי ישראל, וכנגד זה באה תרבות יון והכריזה שאין לאדם אלא את החלק הבהמי שבו.
המציאות בה אדם נשאר במדרגה הנמוכה ממדרגתו האמיתית נקראת "חושך", כי אדם השייך למדרגות גבוהות אך נשאר במדרגתו הבהמית, דומה לאדם המסוגל לראות, אך נשאר לשבת בחושך. חכמת יון החשיכה את העולם, כי מטרתה היתה, שכל האנושות תישאר בצדדים החומריים שבה, ולא תתרומם אל האור של צלם האלוקים שבה.

הניצחון על היונים
מדברים אלו נבין, שלמעשה הניצחון על היוונים הוא זה שמאפשר לנו להמשיך להתרומם על ידי התורה אל הצד הרוחני-אלוקי שבנו, ועל ידי כך להיות שותפים לקב"ה בבריאת העולם על ידי קביעת עובדות במציאות.
לפי זה, מובן מאוד האזכור של קביעת החג תוך כדי ההודאה על הניצחון על היוונים שבנוסח "על הניסים", כי כאשר חכמים קבעו את שמונת ימי החנוכה הם למעשה קבעו במציאות שבכל שנה יהיו שמונה ימים קבועים בהם יופיע האור של חנוכה 8 , ועצם היכולת לקבוע כך היא משמעות הניצחון על היוונים, ועל כך עיקר ההודאה שלנו.

גיבורים ביד חלשים
דברים אלו יאירו לנו נקודה נוספת בנוסח "על הניסים". בתחילת "על הניסים" אנו אומרים: "מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים".
הביטויים "מעטים, טהורים, צדיקים" מובנים, אך לא מובן מדוע אנו מכנים את המכבים כחלשים שגיבורים נמסרו בידם, שהרי מתיאורי הקרבות דווקא עולה שהיו אנשים חזקים שנלחמו בעוצמה ובגבורה.
אלא, צריך להסביר, שאף על פי שאליבא דאמת היו המכבים גיבורים, בכל זאת את הכוח לנצח במלחמה הם לא שאבו מכוחם שלהם, אלא מכוח האמונה בצדקת דרכם – עוסקי התורה שבכוחם לשנות את כללי המציאות.
כך מסופר שלאחר מות יהודה במלחמה, הייאוש התפשט בקרב הלוחמים עד שאחי יהודה כבר חזרו לאביהם כי חשבו שהקרב אבוד, אלא שאז אמר להם מתתיהו לחזור ולהילחם כי הקרב לא תלוי ביהודה וכוחו, אלא הניצחון תלוי בסיעתא דשמיא.
אם כן, "מסרת גיבורים ביד חלשים", משום שהיוונים נגשו למלחמה מכוח גבורתם, ואילו המכבים נגשו למלחמה מכוח האמונה בה' הנותן כוח לעוסקי תורתו לפעול במציאות, אפילו יהיו חלשים.

בידינו הדבר!
מדברים אלו נלמד שחנוכה הוא זמן לשנן ולהפנים שהעבודה הרוחנית של האדם – בלימוד תורה, ביראת שמים, בעבודה על המידות – פועלת לשנות את כללי המציאות הגשמית, עד כדי ניצחון של מעטים מול רבים. ישנה היום ציפייה בציבור, שבחורי הישיבה ותופסי התורה ידעו לנבא את העתיד. כמובן נענה שאין אנו נביאים, אבל וודאי הוא שמה שיהיה תלוי בעיקר בנו!
זוהי עניינה של חכמת ישראל, שהמציאות תלויה בהתנהגות שלנו ובאמונה שלנו.
ככל שנהיה מודעים יותר לכך שהאדם, צלם אלוקים נזר הבריאה, הוא הפועל בעולם – כך נוכל לרומם ולקדם את העולם, עד לגאולה השלימה במהרה בימינו.

^ 1.הדברים מבוססים על שיחתו של הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל.
^ 2."אריסטו הוא אשר לימד בני אדם דרכי המופת וסדריו ותנאיו" מורה נבוכים חלק ב, פרק טו.
^ 3."איני מאמין בהם ולא מהם מהמונם, אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפילוסופיא שהם חצוניות אלא של בעלי האמת". ביאור הגר"א יו"ד, סימן קעט ס"ק י"ג.
^ 4.יב, ז.
^ 5."זהו 'ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים...' שכמו שהוא יתברך שמו, הוא האלקים, בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כלם, ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות, על פי כל פרטי סדר הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש, כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו, כאלו הוא גם כן הבעל כח שלהם כביכול". נפש החיים, שער א פרק ג.
^ 6. אורח חיים, מועד קונטרס השיעורים לט, טו.
^ 7.פרק יד, עמ' ס.
^ 8."ושרש כלם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו... וכן חנוכה וכן פורים". דרך ה' (ד, ז).

הרב משה כהן

ר"מ בישיבת בית אל.

עיונים בעניני חנוכה
וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו
כסליו תשפ"ה
7 דק'
יציאה לחוץ לארץ
חוץ לארץ - מחלה וקללה
דברים שנאמרו ביום העצמאות תשס"ה
יום העצמאות התשס"ה
34 דק'
בבא בתרא
מה הטעם ש"תלת שני מזדהר איניש בשטרא"?
דף כ"ט ע"א
ד' שבט תשפ"ב
5 דק'
פנינה לסוכה - תשפ"ה
הקשר בין כיפור לסוכות לאור המלחמה
י""ח תשרי תשפ"ה

עיונים בעניני חנוכה

עיונים בעניני חנוכה
מעוז צור ישועתי
הרב דוד חי הכהן | כסלו ה'תשס"א
עניינו של חג
עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל
הרב יוסף אפריון | כסליו תשפ"ה
הלכה יומית
הלכות סעודות בחנוכה
בית מדרש ג. אסף | כסלו תשע"ה
עיונים בעניני חנוכה
הנס וההידור
הרב חיים אביהוא שוורץ | כסליו תשפ"ה

עיונים בעניני חנוכה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יעקב שפירא
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב הלל גפן
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חיים כץ
הרב חנן פורת ז"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו