ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
גופה של המצוה בתכונתה ההמשכית, המגמה הבאה אחרי ההכשרה, היא מבולטת בעיקר בתפילה של ראש, המזרחת את האור האלהי, של הדעה העליונה, הברורה בטהרת קדושתה, על נשמת החיים. היא מתוארה בתפילה של ראש, שעל ידה באה המצוה הקדושה הזאת אל מגמת חפצה, אחרי שסקלה לה את מסלתה, ופנתה לפניה את אורח החיים, ההכשרה העשויה בתיאור המצוה של תפילה של יד. ועל כן ראוי להביע בברכתה את המבטא של על מצות תפילין. שתי השיטות המיוסדות על יסוד ההלכה, האחת היאהסוברתשאין מברכין כ"א ברכה אחת להניח תפילין, והיא כוללת את שתי המצות המאוחדות, מצות תפילה של יד ותפילה של ראש, והאחת, הסוברת שמברכין על של יד לבדה להניח, ועל של ראש על מצות, הרי הן נובעות מחילופי הפירושים של המימרא המקורית לדין זה, בסוגיא דמנחות (ד' ל"ו ע"א), בהא דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן : על תפילה של יד אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין,על תפילין של ראש אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין, ומסיק שם אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת, סח מברך שתים. רש"י מפרש לא סח אינו מברך אלא על של יד בלבד (דהיינו להניח תפילין), סח מברך שתים כדשלח רב חייא. ורבנו תם פירש, שם בתוס' ד"ה לא, שאם לא סח מברך אחת, על של ראש מברך על מצות תפילין, שזו היא ברכתו, סח מברך שתים לשל ראש להניח ועל מצות, - הנה הן קרובות שתי שיטות אלו להיות מושכלות לפי דרכי ההצעה המבוארות בזה. הדרך האחת היא מיוסדת במה שבארנו, שהתוכן הפנימי של השראת הקודש, של הארת התפילין של ראש, הוא נשגב ונעלה מכל הגה ורעיון ציורי, ויוכל היות שאין הארת הברכה, המבוטאת ע"פ הגות לבבנו בדיבור פה, מגעת עד שמה, באשר שם כבר החיים מתעלים לעולם הדממה, והרזיות העליונה, אשר לו דומיה תהילה, ורק בהיותנו עסוקים בעולם ההכנה, המכשיר אותנו לאותה העליה הרוממה, עוד אנו יכולים לבטא את הגות נפשנו הרוממה בבטוי הברכה. והדעה השניה אומרת היא, כי בכל היות התעלומה מתגברת בקרבנו, ביחש לעומק הסוד של הופעת הקדושה העלומה של התפילין של ראש, מ"מ מאחר שבהיותנו עומדים תחלה בעולם ההכנה, הרי אנו מבטאים, את הגיון לבבנו, בבטוי הברכה, הרי אנו מורשים כבר להגות עוד את ברכתנו, ברוממות חרדת קודש, בדבר היחש שיש לעולם התעלומה המקודש ונשא מאד אל עולמנו אנו, שההתגלות הדבורית עודנה מתגוונת בתוכו. ועל כן אפשר לנו, מתוך אותו הכח של התפלה של יד, להופיע אור גלוי גם על התוכן הנסתר של התפילה של ראש, ולברך עליה על מצות תפילין, גם במהלך התדירי הרגיל, כלומר גם כשלא שח. ההופעות העליונות, המופעות בנשמתנו מעולמי התעלומה, תפקידן הוא לרומם בנו את התוכן המהותי של כל עצמות חיינו אל רום הנצח, אל ההוד האלהי הנשגב ברוממות קדשו. ואם יופעו המון הארות,ורכוז לא יהיה להם בעצמיות מהות החיים שלנו, הרי הן לנו כאבודות. על כן אין לנו רשות לברך ברכה כי אם לצורך, וברכה שאינה צריכה, ומה גם ברכה לבטלה, הרי היא לנו נשיאת עון וחלול שם שמים. הבהקת האורה הרוחנית מתגברת היא בתעצומתה על ידי הברכה, מתאדרת היא ההארה הרוחנית בנשמתנו מעולם הנעלם, בא לידי גלוי ע"י בטוי הברכה המון רב של מחשבות רוממות וציורים נאדרים בקודש. ומתי הם כולם לברכה באמת - בזמן שיש להם רכוז בנטית החיים שלנו במהלך קדשם. ברכה לצורך - צורך גבוה וצורך הדיוט. אם איזו ברכה יצאה מפינו, ועד הצורך לא הגיעה, לא השיגה את הרכוז בחיי המפעל ובהכרה המפורשה, צריכין אנו מיד לתקן את המעוות, להמציא כלי קבול להאור המשוטט, שירכזהו ויגיעהו למפעלים מכובדים הראוים למלא הדרו. זאת היא הסגולה של אמרת הקודש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". בהודיענו בהבעתנו את הברכה התמידית, שאינה פוסקת מלהיות שוטפת את נחליה בעוז והדר, את הברכה של שם כבוד המלכות האלהית, ההבעה המצבינת את הצביון של כבוד המשטר האלהי במלא עולמי עד, שכל זוית ופנה בכל מלא המקום, כל רגע וניד בכל מלא הזמן, הם מלאים ממנו, הרי הברכה בכל הופעותיה מתרכזת בעז המציאות, המפזר את קרני הודו בכל אפסי היקום, להעיד על הוד כבוד מלכות כל עולמים. והתעלומה המופשטה, השוטטת ברום עולם באויר שאינו נתפס, מתרכזת היא על ידי הבעה זו במערכת החיים וההויה הישית. ביחש להבהקה הבאה וזורמת עלינו מגנזי קודש הקדשים, אשר בסגולת הפאר של תפילה של ראש, הננו תמיד באים במגע עם העולם הנעלם שאין בנו כח לרכזו, ועם זה אנו כמהים תמיד לאורו, ומיחלים להגלות פאר יפיו. ברגש קודש, ובפחד אצילי מלא רזי עליון, הננו מברכים את ברכתנו. הודאיות המאירה משתקפת לנו ממרום גבהה מעולטה במעטה הספק, והננו מגלים את אורה, ומרכזים את עזוז גבורתה באמר סלה, המציל את הברכה, המשוטטת במלא עולמי חביון עז,מלהיות ברכה שאינה צריכה, או, מה שהוא יותר נורא מזה, לבטלה. וזהו ע"י ההתכפה של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והרי הנעלם משוטט ומתגלה על כל הגלוי והנראה, ורוח הקודש נשקפת היא ממרום תעלומתה, ומאירה באור יקרות את כל מחשכי החיים, שכולם, במהות עצמם, צמאים לעונג המוחלט של ברכת עולמים אשר לשם כבוד מלכות מלך כל עולמי עד עדי עד. מתאימים הם הרעיונות, של ערך הודאיות וערך הספקיות, לעומת ההארה הגלויה וההארה הנעלמת. כל מה שהוא מוצץ בדרך ודאי במעמד הגלוי הולך ומתכסה כשאנו באים לעולם הנעלם. הודאיות מתעלות בתעלומה ונעשות מוצצות ממרחקים, כדוגמא של ספיקות, והספקיות הללו הולכות ומתעלות עד שהן מאירות אח"כ בצורה של ודאיות יותר מוחלטה ויותר מבוררת. והשביל הזה, שעוברים על ידו מהמכון הודאי הגלוי השפל אל המכון הודאי המרומם, הוא דרך בית הספק המכוסה בערפלי טוהר. על כן יש מקום לצורך הברכה בהבעת הזוהר העליון בראשית התנוצצותו, שהוא מרעיד את כל בתי הנפש בהרעדת אור, המתנוצץ, מתגלה ומתעלם, בצורתו הספקנית, וחוזר ומתגלה בהוד הודאיות העליונה, ע"י הבעת הברכה המחשפת את הגילוי העליון, שהיא ברכת ברוך שכמל"ו. ובזה מתעלמת כבר כל ההארה הגלויה "והיה לך לאות ולא לאחרים לאות", התכונה של תפילה של יד, המתחברת עם האור המזהיר של התפילה של ראש, היוצאת מתוך המחבא של כל הספקות העליונות, ומתגלה בבירור ודאי גלוי לכל, "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך, ויראו ממך, - אלו תפילין שבראש" (מנחות) .
שני מעברות הם, שההופעה של העולם העליון, מלא זיו התעלומה, צריכה לעבור עד שתבא ותתקשר בתוכיות הויתו של האדם יפה יפה. מתחילה הרי היא שורה בתוך השראה מרחפת, "מרחוק ד' נראה לי", ואינה מתבססת יפה ברוחו והארת שכלו והכרתו העצמית של האדם. אמנם מתוך בהיקותה של המראה הרי הוא מתעלה, ובפעולת המצוה רוח הקודש מתעורר, וצמאון הדבקות מתגבר בו, ואז נעשה הקשר אמיץ ואור החיים העליונים מתגלה בו בגילוי אמיץ, והאורה המקודשה מתהדקת עמו, ומהדק בראשו את התפילה ש"ר. ואור הקודש מתקרב ומתקשר עי"ז עם הזוכה והמקיים מצוה זו, וכבר הוא מוכשר לפרוש את התאצלות אור החכמה האלהית, הכמוסה בחביון עוזה, שתאיר עליו. ואומר : ומחכמתך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
