ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא עירובין

מסכת עירובין דף ב'

הרב אורי בריליאנטכ"ח אדר התשע"ג
495
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(ב. תחילת פרק יציאות השבת – ג. באמצע)

המשנה –

מבוי גבוה מ20 -
רבנן – ימעט, ר"י – לא צריך.
(בגמרא – אם יש אמלתרא אינו צריך).

מבוי רחב מ10 –
רבנן – ימעט.
ואם יש צורת הפתח – אינו צריך.

א. שאלת ניסוח -
למה כאן נאמר התיקון ובסוכה פשוט נאמר שפסול?

  1. 1.כאן זה דרבנן, שם דאורייתא.
  2. 2.שם יש הרבה סוגים של תיקונים, וזה ארוך מדי.

 

ב. הסבר המחלוקת

  1. 1.רב ורב חסדא -
    רבנן לומדים מפתחו של היכל,
    ר"י – רב: לומד מפתחו של אולם, רב חסדא – מפתחי ארמונות מלכים.
  2. 2.רב נחמן בי"צ -
    רבנן – עד 20 אמה הקורה ניכרת לעין,
    ר"י – גם מעבר לכך ניכרת.

 

A. דיונים שיטת ההיכל:

ראיה: ברייתא (סוף ע"ב) – "מבוי שהוא גבוה מ-כ' אמה, יותר מפיתחו של היכל, ימעט".

קושיות:

על שניהם

  1. 1.על עצם הלימוד –

והרי הפסוק נאמר על המשכן ולא על המקדש?
תשובה – משכן נקרא מקדש ומקדש נקרא משכן.

  1. 1.הראיה – שלומדים מהפסוק שצריך לשחוט את הלשמים כשדלתות ההיכל פתוחות.
  2. 2.איפה בפסוקים:
    מקדש נקרא משכן – "ונתתי את משכני בתוככם".
    משכן נקרא מקדש – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

 

  1. 2.שילמדו מפתח החצר שהוא רוחב 20 אמה? ("פתח שער החצר")
    a. הוא לא נקרא "פתח"אלא "פתח שער".

b. הרוחב לא היה 20 אמה.

על ר"י (רק לשיטת רב שלמד מהאולם) – (ב: שליש עליון)

  1. 3.הרי הפסוק על ההיכל?
  2. a.קדושת ההיכל והאולם אחת היא, ממילא זה כאילו כתוב גם פתח האולם.
  3. b.יש שני פסוקים "פתח הבית" + "אולם הבית", מכאן שפתח הבית = פתח האולם.
  4. 4.למה לא מאפשר גם רחב מ10 אמות? (20, כמו באולם)
    תשובה – אכן מאפשר.
  5. 5.למה לא מגביל את הגובה ב40?
    אכן מגביל.

קשה מברייתות אלו:
a. עד 100. תשובה – גוזמה.
b. עד 40-50. קשה.

על רבנן (ב: שליש תחתון)

  1. 6.שפתח יצריך דלתות כמו בהיכל?
    הדלתות רק לצניעות.
  2. 7.מניין שבצורת הפתח אפשר גם רחב מ-10? (הרי בהיכל היתה צורת הפתח).

אכן צורת הפתח לא מועילה.

  1. 8.מניין שאמלתרא מועילה שיהיה גבוה מ-20? (הרי בהיכל היתה אמלתרא)

והרי רב עצמו אמר שאמלתרא מועילה?
אכן לרב אמלתרא לא מועילה, וזה לא רב אלא ברייתא של רב חמא.

ואמנם קשה על רב מהברייתא, אך לרב יש ברייתא אחרת שעליו הסתמך, כך שזו מחלוקת תנאים.

            [הרחבה על האמלתרא:

  1. 1.(ג. שורה 3) משנה במידות – חמש אמלתראות היו זו על גבי זו.
    ואמנם מדובר שם על האולם, אך "תבנית היכל כתבנית אולם".
  2. 2.(ג. שליש תחתון) מה זה אמלתרא?
    רב חמא – קיני.
    רב דימי – גם פסקי דארזא (1. כי ארוכים (דחייה – גם הסכך ארוך...). 2. כי חשובים ויש להם "קול").

(ג. שליש עליון)

B. שיטת ההיכר (רב נחמן בי"צ)

קושיות:

  1. 1.מה עם הברייתא הנ"ל?
    ההשוואה להיכל אינה המקור אלא סימנא בעלמא כדי שנזכור.
  2. 2.למה נחלקו גם כאן וגם בסוכה?
    כי כאן (שמהלך) יותר סביר לומר כרבנן, ושם (שיושב) יותר סביר לומר כר"י, ולכן צריך להשמיע שנחלקו בשניהם.


שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
עוד בנושא עירובין

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il