ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ב. תחילת פרק יציאות השבת – ג. באמצע)
המשנה –
מבוי גבוה מ20 -
רבנן – ימעט, ר"י – לא צריך.
(בגמרא – אם יש אמלתרא אינו צריך).
מבוי רחב מ10 –
רבנן – ימעט.
ואם יש צורת הפתח – אינו צריך.
א. שאלת ניסוח -
למה כאן נאמר התיקון ובסוכה פשוט נאמר שפסול?
- 1.כאן זה דרבנן, שם דאורייתא.
- 2.שם יש הרבה סוגים של תיקונים, וזה ארוך מדי.
ב. הסבר המחלוקת
- 1.רב ורב חסדא -
רבנן לומדים מפתחו של היכל,
ר"י – רב: לומד מפתחו של אולם, רב חסדא – מפתחי ארמונות מלכים. - 2.רב נחמן בי"צ -
רבנן – עד 20 אמה הקורה ניכרת לעין,
ר"י – גם מעבר לכך ניכרת.
A. דיונים שיטת ההיכל:
ראיה: ברייתא (סוף ע"ב) – "מבוי שהוא גבוה מ-כ' אמה, יותר מפיתחו של היכל, ימעט".
קושיות:
על שניהם
- 1.על עצם הלימוד –
והרי הפסוק נאמר על המשכן ולא על המקדש?
תשובה – משכן נקרא מקדש ומקדש נקרא משכן.
- 1.הראיה – שלומדים מהפסוק שצריך לשחוט את הלשמים כשדלתות ההיכל פתוחות.
- 2.איפה בפסוקים:
מקדש נקרא משכן – "ונתתי את משכני בתוככם".
משכן נקרא מקדש – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
- 2.שילמדו מפתח החצר שהוא רוחב 20 אמה? ("פתח שער החצר")
a. הוא לא נקרא "פתח"אלא "פתח שער".
b. הרוחב לא היה 20 אמה.
על ר"י (רק לשיטת רב שלמד מהאולם) – (ב: שליש עליון)
- 3.הרי הפסוק על ההיכל?
- a.קדושת ההיכל והאולם אחת היא, ממילא זה כאילו כתוב גם פתח האולם.
- b.יש שני פסוקים "פתח הבית" + "אולם הבית", מכאן שפתח הבית = פתח האולם.
- 4.למה לא מאפשר גם רחב מ10 אמות? (20, כמו באולם)
תשובה – אכן מאפשר. - 5.למה לא מגביל את הגובה ב40?
אכן מגביל.
קשה מברייתות אלו:
a. עד 100. תשובה – גוזמה.
b. עד 40-50. קשה.
על רבנן (ב: שליש תחתון)
- 6.שפתח יצריך דלתות כמו בהיכל?
הדלתות רק לצניעות. - 7.מניין שבצורת הפתח אפשר גם רחב מ-10? (הרי בהיכל היתה צורת הפתח).
אכן צורת הפתח לא מועילה.
- 8.מניין שאמלתרא מועילה שיהיה גבוה מ-20? (הרי בהיכל היתה אמלתרא)
והרי רב עצמו אמר שאמלתרא מועילה?
אכן לרב אמלתרא לא מועילה, וזה לא רב אלא ברייתא של רב חמא.
ואמנם קשה על רב מהברייתא, אך לרב יש ברייתא אחרת שעליו הסתמך, כך שזו מחלוקת תנאים.
[הרחבה על האמלתרא:
- 1.(ג. שורה 3) משנה במידות – חמש אמלתראות היו זו על גבי זו.
ואמנם מדובר שם על האולם, אך "תבנית היכל כתבנית אולם". - 2.(ג. שליש תחתון) מה זה אמלתרא?
רב חמא – קיני.
רב דימי – גם פסקי דארזא (1. כי ארוכים (דחייה – גם הסכך ארוך...). 2. כי חשובים ויש להם "קול").
(ג. שליש עליון)
B. שיטת ההיכר (רב נחמן בי"צ)
קושיות:
- 1.מה עם הברייתא הנ"ל?
ההשוואה להיכל אינה המקור אלא סימנא בעלמא כדי שנזכור. - 2.למה נחלקו גם כאן וגם בסוכה?
כי כאן (שמהלך) יותר סביר לומר כרבנן, ושם (שיושב) יותר סביר לומר כר"י, ולכן צריך להשמיע שנחלקו בשניהם.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












