ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ב. תחילת פרק יציאות השבת – ג. באמצע)
המשנה –
מבוי גבוה מ20 -
רבנן – ימעט, ר"י – לא צריך.
(בגמרא – אם יש אמלתרא אינו צריך).
מבוי רחב מ10 –
רבנן – ימעט.
ואם יש צורת הפתח – אינו צריך.
א. שאלת ניסוח -
למה כאן נאמר התיקון ובסוכה פשוט נאמר שפסול?
- 1.כאן זה דרבנן, שם דאורייתא.
- 2.שם יש הרבה סוגים של תיקונים, וזה ארוך מדי.
ב. הסבר המחלוקת
- 1.רב ורב חסדא -
רבנן לומדים מפתחו של היכל,
ר"י – רב: לומד מפתחו של אולם, רב חסדא – מפתחי ארמונות מלכים. - 2.רב נחמן בי"צ -
רבנן – עד 20 אמה הקורה ניכרת לעין,
ר"י – גם מעבר לכך ניכרת.
A. דיונים שיטת ההיכל:
ראיה: ברייתא (סוף ע"ב) – "מבוי שהוא גבוה מ-כ' אמה, יותר מפיתחו של היכל, ימעט".
קושיות:
על שניהם
- 1.על עצם הלימוד –
והרי הפסוק נאמר על המשכן ולא על המקדש?
תשובה – משכן נקרא מקדש ומקדש נקרא משכן.
- 1.הראיה – שלומדים מהפסוק שצריך לשחוט את הלשמים כשדלתות ההיכל פתוחות.
- 2.איפה בפסוקים:
מקדש נקרא משכן – "ונתתי את משכני בתוככם".
משכן נקרא מקדש – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
- 2.שילמדו מפתח החצר שהוא רוחב 20 אמה? ("פתח שער החצר")
a. הוא לא נקרא "פתח"אלא "פתח שער".
b. הרוחב לא היה 20 אמה.
על ר"י (רק לשיטת רב שלמד מהאולם) – (ב: שליש עליון)
- 3.הרי הפסוק על ההיכל?
- a.קדושת ההיכל והאולם אחת היא, ממילא זה כאילו כתוב גם פתח האולם.
- b.יש שני פסוקים "פתח הבית" + "אולם הבית", מכאן שפתח הבית = פתח האולם.
- 4.למה לא מאפשר גם רחב מ10 אמות? (20, כמו באולם)
תשובה – אכן מאפשר. - 5.למה לא מגביל את הגובה ב40?
אכן מגביל.
קשה מברייתות אלו:
a. עד 100. תשובה – גוזמה.
b. עד 40-50. קשה.
על רבנן (ב: שליש תחתון)
- 6.שפתח יצריך דלתות כמו בהיכל?
הדלתות רק לצניעות. - 7.מניין שבצורת הפתח אפשר גם רחב מ-10? (הרי בהיכל היתה צורת הפתח).
אכן צורת הפתח לא מועילה.
- 8.מניין שאמלתרא מועילה שיהיה גבוה מ-20? (הרי בהיכל היתה אמלתרא)
והרי רב עצמו אמר שאמלתרא מועילה?
אכן לרב אמלתרא לא מועילה, וזה לא רב אלא ברייתא של רב חמא.
ואמנם קשה על רב מהברייתא, אך לרב יש ברייתא אחרת שעליו הסתמך, כך שזו מחלוקת תנאים.
[הרחבה על האמלתרא:
- 1.(ג. שורה 3) משנה במידות – חמש אמלתראות היו זו על גבי זו.
ואמנם מדובר שם על האולם, אך "תבנית היכל כתבנית אולם". - 2.(ג. שליש תחתון) מה זה אמלתרא?
רב חמא – קיני.
רב דימי – גם פסקי דארזא (1. כי ארוכים (דחייה – גם הסכך ארוך...). 2. כי חשובים ויש להם "קול").
(ג. שליש עליון)
B. שיטת ההיכר (רב נחמן בי"צ)
קושיות:
- 1.מה עם הברייתא הנ"ל?
ההשוואה להיכל אינה המקור אלא סימנא בעלמא כדי שנזכור. - 2.למה נחלקו גם כאן וגם בסוכה?
כי כאן (שמהלך) יותר סביר לומר כרבנן, ושם (שיושב) יותר סביר לומר כר"י, ולכן צריך להשמיע שנחלקו בשניהם.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

האם מותר לפנות למקובלים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

עבודת ה' ליום העצמאות

אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך עושים קידוש?

השלמת התמונה

הלכות שטיפת כלים בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















