- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויחי
ניתן להסביר עניין זה בצורה נפלאה: הייחודיות של אפרים ומנשה היא חוסר הקנאה ביניהם, (על אף שמקדימים את אפרים לפני מנשה, הוא אינו מתגאה, ומהצד השני מנשה אינו מתקנא. בניגוד לרוב האחים האחרים בספר בראשית, הם אינם רבים) וכנראה זו הסיבה לכך שנקבעה ברכה זו. רעיון זה מופיע מספר פעמים בספר "בני יששכר[1] ":
אגרא דכלה, פרשת ויחי - ד"ה בפסוק בך יברך ישראל לאמר:
"והנה יעקב אבינו כאשר שם את אפרים לפני מנשה, ראה באפרים שלא נתגאה בטובה, רק אדרבה... וראה במנשה שלא נתקנא באפרים, על כן בירכם 'בך יברך ישראל ישימך אלקים כאפרים' מבלי גאות, 'וכמנשה' מבלי קנאה על טובת חבירו".
נרחיב את דברינו. כאמור, בספר בראשית אנו מוצאים מספר ריבים בין אחים:
א. קין והבל – ריב המסתיים ברצח!
ב. יצחק וישמעאל.
ג. יעקב ועשיו.
ד. האחים ויוסף.
אם כן, אפרים ומנשה הם למעשה שני האחים היחידים שאינם רבים. כלומר, מתוך פרשתנו אנו למדים כי רק מתוך אחדות מתקיימת ברכה. רק מתוך אחדות יש סייעתא דשמיא.
לכן, לדורות, כאשר מברכים את הבנים בערב שבת, משתמשים בברכת יעקב לבני יוסף - "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" כדי ללמדם: אם תדעו להיות מאוחדים, אם תדעו לחיות באווירה טובה ומחברת, או אז תהיה ברכת ה' עליכם - "יברך ה' וישמרך".
[את הבנות מברכים בברכות האימהות, כיוון שאצלן לא מצאנו ריב. רחל ולאה אמנם לכאורה היו בעימות מסוים, אך מצד שני, חז"ל מספרים לנו שרחל מסרה את הסימנים ללאה].
[1] וכן כתב בספר דרך פקודיך, מצוות עשה נ"ה, חלק המחשבה אות ג'.
פרשת ויחי תשפ"ה – חשיבותו של עזרא הסופר
הרב שמואל אליהו | ז' טבת תשפ"ה
מעלת האבות והעבודה שלהם
שיחת מוצ"ש ויחי תש"פ
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו טבת תש"פ

ויחי התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | טבת תשע"ז
ויחי יעקב
שיחת מוצאי שבת ויחי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב טבת התשע"ה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
ללמוד להתייחס
מי יושב במקום שלי?
ראיית המבט השלם
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
חידוש כוחות העולם
טעינה למחשבה
החיבור הרוחני של פסח ושבועות