ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
ההבנה של חז"ל בפסוקים אלו הינה הדרכה כללית בעבודת ד', שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים. זאת אומרת, אמנם התורה מדריכה שכל אחד יכול להדר כפי יכולתו ולא יותר מכפי יכולתו ואם עשה כפי יכולתו מה שהקב"ה ציוה, ודאי שכרו מרובה. אלא שהתורה לא עשתה מכנה-משותף-נמוך לפיו יביאו כולם מנחות ולא קרבן בהמה דקה או יביאו בהמה דקה ולא יביאו בהמה גסה, אלא יש קרבנות גדולים של בהמה ויש של מנחה שהינו מצומצם מאד. מי שיש לו היכולת להביא קרבן גדול מחויב להביא קרבן גדול ומי שאין ביכולתו אינו מחויב אלא כפי יכולתו.
ועוד לימדונו חז"ל שלא רק המעשה עצמו הוא החשוב אלא הכוונה. אין להסתפק במעשים עצמם, אלא יש להתכוון בעשייתם לשם שמים, וזה חיוב גדול לכשעצמו. יש אנשים שאין להם זמן להקדיש לילדיהם, לתת להם תשומת-לב, לשבת ולשוחח עמם, וחושבים שיוצאים ידי חובת גידולם ע"י הושבתם מול מכשיר הווידיאו. אבל אין הדבר כן. צריך קשר פנימי וחום. כך כל עבודת ד'. לא מספיק להביא קרבן גדול אלא צריך לכוון בהבאתו לשם שמים, ומי שיכול להביא קרבן גדול לא יוכל להביא קטן ולומר העיקר הכוונה. אין זה רצון הקב"ה ממנו. מי שבידו להביא קרבן גדול יביא גדול ומי שאין בידו יביא קטן וכוונתו רצויה.
כן אמורים הדברים כלפי ההכנות לפסח. יש אנשים שההכנות קשות עליהם ולהם צריך לומר שלא צריכים לעשות למעלה מיכולתם ובלבד שיעשו את מה שהתורה חייבה אותם כמינימום וכמובן יתכוונו במעשיהם לשם שמים. את החיובים יעשו ובהידורים ימעטו.
אבל מי שיכול לעשות יותר, מחויב לעשות יותר! מצופה ממנו להדר בהידורי המצוות ואינו יוצא ידי חובה בעשיית המינימום. אין להסתכל על הזולת ולעשות כמותו. כל איש צריך לעשות כפי יכולתו. אם מעט ואם הרבה. לא נקבע בתורה מכנה-משותף-נמוך לפיו יעשו כולם. מי שיש בידו יותר להדר חייב בזה, ומי שאין בכוחו יעשה מה שיכול ובלבד שיכוון לבו לשמים. אחד המרבה והממעיט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















