ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
נרות חנוכה נתקנו להדליק בביתו של אדם דווקא, שנאמר ’נר איש וביתו’, ולכן אין להדליק במקום שאינו מוגדר כבית דירה. אדם שאין לו בית, או שנמצא מחוץ לביתו ואין מי שידליק בביתו, פטור מהדלקת נרות חנוכה.
ניתן להסביר זאת על פי החקירה שהביא השפת אמת (שבת כא ד״ה ת״ר), אם מצות נר חנוכה היא חובת גברא או חובת חפצא.
חובת גברא- דהיינו שהחיוב מוטל על כל אחד ואחד להיות מדליק, או לכל הפחות לצאת ידי חובת הדלקה על ידי השתתפות בפרוטה.
או דילמא שהיא חובת חפצא- כלומר חיוב הבית, וכמו במזוזה, שחובת המזוזה תלויה בקיום הבית, אף אם בעליו אינו נמצא בו באותו רגע, כך יש חובה שתהיה הדלקה בביתו.
ונפקא מינה למי שאין לו בית, שאם נאמר שהיא מצוה על האדם להדליק, ורק ישנו בזה תנאי שההדלקה תהיה דוקא בבית, אם כן חובה עליו לשכור מקום כדי שיוכל להדליק בו. אבל אם נאמר שהחיוב הוא על הבית בלבד, הרי מאחר שאין לו בית, פטור הוא מן ההדלקה.
ומדברי כמה פוסקים נראה שהחיוב הוא על הבית בלבד. וכן משמע מדברי התוספות (סוכה מו, א ד״ה הרואה) שכתבו שברכת הראיה נתקנה עבור מי שאין לו בית ואין בידו לקיים את המצוה, ומשמע שהוא פטור מן ההדלקה. וכן מבואר בלשון הרמב״ם: "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד". וכן היא משמעות דברי רש״י (שבת כג, א ד״ה הרואה), שכתב שברכת על הנסים שמברך הרואה הוזקקה למי שנמצא בספינה ואין לו בית להדליק, ומוכח שמי שנמצא בספינה ולא בבית פטור מההדלקה, וכן מוכח מהרא״ש (פ״ב סימן ח), ומהסמ״ק (מצוה רפ) שכתבו שאין מדליקים בספינה. וכן כתב הפני יהושע (שבת כא,ב דה תנו רבנן) אחר שהקשה מדוע בנר חנוכה אין חיוב על כל אדם להדליק אלא רק בעל הבית, ומדוע אין אומרים בהדלקה את הכלל שמצוה בו יותר מבשלוחו כשם שאומרים בשאר מצוות, ועל פי זה יצא לחדש שחז״ל תיקנו את מצוות ההדלקה כאילו היתה חובת הבית- ולא כחובה על האדם.
לעומת דיעות אלו ישנן גם ראיות הפוכות שמצוות ההדלקה חלה על האדם עצמו. בגמרא (שבת כג, א) אמר רב ששת שאכסנאי חייב בנר חנוכה, ורבי זירא אמר שבתחילה היה משתתף בפרוטה עם בעל הבית המארחו, ולאחר שנשא אישה פטר עצמו מן ההשתתפות, משום שאשתו מדליקה עליו בביתו. ומדבריו עולה שיש חיוב עצמי על כל אחד להדליק או להשתתף עם אחרים, ומשמע מדבריו שנר חנוכה היא מצוות הגוף. ויותר מבואר כן בדברי הר"ן (על הרי״ף עמוד י) שאורח חייב אע״פ שאין לו בית, דלא תימא דין נר חנוכה כדין מזוזה דכל מי שאין לו בית פטור מן המזוזה. ומדבריו עולה בברירות שחיוב נר חנוכה הוא חיוב עצמי ולא חיוב על הבית.
למעשה הוכיח האור לציון (ח״ד עמוד רפח) מדברי הבית יוסף (סימן תרעא ס״ז) שמי שאין לו בית פטור, מהא שהדלקת נרות בבית הכנסת נועדה עבור האורחים שאין להם בית להדליק בו.
וכן מובא בספר עלהו לא יבול (חנוכה) בשם הגרש״ז אורבעך שהישן בשדה תחת כיפת השמים, אף אם יכול להדליק באופן שלא יכבו הנרות לא ידליק, כי אין מצות נר חנוכה בשדה.
ואם נוטע אהל ללינת לילה כמו שעושים היוצאים למחנה קמפינג ידליק באהלו, כמו שכתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש או״ח ח״ג עמוד רסז): "הדר באהל שיש בו ד’ על ד’ חשיב כבית ומדליק שם בברכה, וכשאין בו ד’ על ד’ מדליק בלא ברכה. ואהל שפורשים לכמה שעות אינו כבית אלא אם כן הוא ישן בו בלילה באותו מקום. וחיילים ומטיילים שנמצאים באהל, אם יש בו מחיצות שעומדות ברוח מצויה, וכן מחיצות האהל מגיעות עד פחות משלשה טפחים סמוך לקרקע והוא גר שם, חייב להדליק. ומדליקים על פתח האהל, ואם מסוכן להדליק שם אור ידליקנו בפנים כמו בשעת סכנה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















