ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
20 בדצמבר – 18 בינואר 2026
המולד: ליל שבת (20.12.2025) שעה 2:22 ו-10 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ד', ד' בחודש (23.12.25), עד מוצאי שבת, ט"ו בחודש (3.1.2026) בשעה 20:23
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: ממוצאי שבת ח' בחודש (27.12.2025)
עד מוצאי שבת, ט"ו בחודש (3.1.2026) בשעה 20:44
תקופת טבת: ביום ג', י"ז בטבת (6.12.2025), שעה 16:30
ז' דחנוכה, ב' ראש חודש (21.12.2025), יום א', א' בטבת. ערבית. אתה חוננתנו, "יעלה ויבוא", "על הנסים", "ויהי נועם", "ואתה קדוש". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואחר כך מבדילים, ובבית מבדילים ואחר כך מדליקים נר חנוכה.
אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.
שחרית. התפילה ככל ראש חודש עם ההוספות של חנוכה. קריאת התורה. מוציאים 2 ספרי תורה, באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס, לכהן מ"וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מניחים ספר שני על הבימה, מגביהים ספר ראשון וקוראים בספר שני לרביעי: "ביום השביעי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון, חצי קדיש. תפילת מוסף של ראש חודש, "על הנסים", קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום: "ברכי נפשי". אין כאלוקינו.
ח' דחנוכה, זאת חנוכה (22.12.2025), יום ב', ב' בטבת.
שחרית: התפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני", לכוהן עד "מלאה קטורת", ללוי עד "גמליאל בן פדהצור", לשלישי עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך.
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת (27.12.2025). מפטירים ביחזאל לז,טו "ויהי דבר ה'", עד לז,כח "בהיות מקדשי בתוכם לעולם".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויחי.
עשרה בטבת, יום ג', י' בטבת (30.12.2025). תענית ציבור ("צום העשירי"). עלות השחר בירושלים – 5:03. הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה של שחרית ומנחה, בין ברכת גואל לרפאנו, והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" רק במנחה. אחרי חזרת
הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו". מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב,יא) "ויחל".
במנחה: קוראים "ויחל", ומפטירים בישעיה נה,ו-נו "דרשו" עד נו,ח "עוד אקבץ עליו לנקבציו". אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון. ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום, ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה. שים שלום. אבינו מלכנו. תחנון.
יום הקדיש הכללי: הרבנות הראשית לישראל קבעה את עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי, לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה. סוף הצום 18 דקות אחרי השקיעה – בשעה 5:08.
אזכרה לזכר חללי השואה: ליום הקדיש הכללי – עשרה בטבת
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים, אַל נָא תֶּחֱשֶׁה וְתִתְאַפֵּק לְדַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. תַּן מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִשְׁחֲטוּ וְנִשְׂרְפוּ וְנִטְבְּחוּ וְנֶחְנְקוּ וְנִקְבְּרוּ חַיִּים בִּידֵי הַצּוֹרְרִים. כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וּבָהֶם גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים, אַרְזֵי הַלְבָנוֹן וְאַדִּירֵי הַתּוֹרָה, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיִזְכֹּר לָנוּ עֲקֵדָתָם, וְיַעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם. אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם. בִּזְכוּתָם נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לַאֲחֻזָּתָם, וְהַקְּדוֹשִׁים לַזִּכָּרוֹן תָּמִיד - נֶגֶד ה' צִדְקָתָם. יָבוֹאוּ שָׁלוֹם וְיָנוּחוּ עַל מִשְׁכָּבָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת (3.1.2026). "חזק. מפטיר בנביא (מלכים א,ב) "ויקרבו ימי דוד עד "ותכון מלכותו מאד".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות.
[מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' משובבי"ם (פרשיות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים), נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד, וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו, ביום ד' בשבוע. באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם. אם יש מנין מתענים, מתפללים מנחה יחד, קוראים "ויחל" ואומרים "עננו", ברכת כוהנים ו"אבינו מלכנו", כבתענית ציבור.]
שבת פרשת שמות, כ"א בטבת (10.1.2026). מפטירים בישעיה כז,ו "הבאים ישרש יעקב" עד כח,יג "ונוקשו ונלכדו", ומוסיפים מפרק כט,כב-כג: "לכן כה אמר ה'" עד "אלוקי ישראל יעריצו".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וארא.
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת (17.1.2026). מפטירים ביחזקאל כח,כה "כה אמר... בקבצי" עד כט,כא "וידעו כי אני ה'". מברכים חודש שבט שחל ביום ב' (19.1.2026). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: יום ראשון (18.1.2026) בשעה 15:06 + 11 חלקים
במנחה אומרים "צדקתך צדק". קוראים לשלושה בפרשת בא.
יום א', כ"ט בטבת (18.1.2026), ערב ראש חודש, יום כיפור קטן.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש טבת כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שבת 2:22 + 10 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצ"ש ח' בחודש, עד מוצ"ש, ט"ו בחודש, 20:44
תקופת טבת: ביום ג', י"ז בטבת, שעה 16:30
ז' דחנוכה, יום ראשון, ב' דר"ח טבת, א' בטבת. תפילת ר"ח.
בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים", הלל שלם, ומברך בתחילה ובסוף. קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל "בריך שמיה". מוציאים 2 ס"ת, קוראים לשלשה בספר של ר"ח, כהן עד "ההין" לוי עד "ונסכה", שלישי עד סוף קריאת ר"ח, ואין אומרים קדיש. הרביעי קורא בספר שני "ביום השביעי". ח"ק, אשרי וכו'. ככל ר"ח, מחזירים ס"ת למקומו, ח"ק, חולצים את התפילין.
מוסף של ר"ח, ואומר בו "על הנסים". אחרי החזרה קדיש תתקבל, "ברכי נפשי", "מזמור שיר חנוכת הבית" ומסיימים כבכל ר"ח.
ח' דחנוכה "זאת חנוכת המזבח" יום שני ב' בטבת.
שחרית - התפילה כיום א' דחנוכה. קורין בתורה לכהן מ"ביום השמיני" עד "מלאה קטורת". ללוי מ"פר אחד" עד "גמליאל בן פדהצור". לשלישי קוראים מההתחלה "ביום השמיני", וממשיך "זאת חנוכת המזבח", עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך. ח"ק, וממשיך בתפילה כמו בכל ימי חנוכה.
מה שנשאר מהשמן והפתילות בחנוכיה יעשה מדורה בפני עצמה וישרפם.
שבת פרשת ויגש, ז' בטבת. מפטירים בנביא (יחזקאל ל"ז, ט"ו) "ויהי דבר ה'" עד סוף הפרק. מכריזים על צום עשרה בטבת שיחול ביום שלישי.
עשרה בטבת, יום שלישי, תענית צום העשירי. עלות השחר: 5:30 , אם התנה מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד שעה זו. ולפי המקובלים יכול רק לשתות. מתפללים כבכל יום, בעמידה, היחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. אומרים סליחות לעשרה בטבת "וארץ שפל רומי". אם יש ששה מתענים קוראים בתורה לשלושה מהמתענים בפרשת "ויחל" (כי תשא, שמות לב, א), ח"ק. אשרי, למנצח, ובא לציון, קדיש תתקבל. מחזירים ס"ת למקומו. "תפילה לדוד", שיר של יום, ואומרים "מזמור לאסף באו גויים" (תהילים עט).
הרבנות הראשית לישראל קבעה יום זה כיום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם. אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה, ולומדים לעילוי נשמות הקדושים. מי שנספו קרוביו בשואה, ואינו יודע יום מיתתם יאמר קדיש ביום זה. בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה.
מנחה - אם יש ששה מתענים, קורין בתורה בפרשת "ויחל" כמו בשחרית. אחר הקריאה אין מפטירים ואין אומרים ח"ק, מחזירים ס"ת למקומו, מזמור "יענך ה'", ח"ק ועמידה. בתפילת העמידה, יחיד אומר "עננו" בשומע תפילה, והש"ץ בין גואל לרופא. לפני שעוקר רגליו אומר "רבון העולמים" וכו' ככתוב במסכת ברכות דף י"ז ע"א. אחר החזרה אומרים תחנון, קדיש תתקבל, "למנצח בנגינות", "תפלה לעני כי יעטוף" ו"עלינו לשבח". אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה הכוהנים המתענים עולים לדוכן. סיום הצום בשעה 5.10.
שבת פרשת ויחי, י"ד בטבת. מפטירים בנביא (מלכים א ב): "ויקרבו ימי דוד למות" עד "ותכון מלכותו מאד".
שבת זו נקראת "ברכת השבטים". בקהילות צפון אפריקה נהגו לקרוא את ברכות יעקב לבניו בטעם מיוחד ובתרגום של כל פסוק.
מיום ראשון ט"ו בטבת מתחילים ימי השובבי"ם.
שבת פרשת שמות, כ"א בטבת. מפטירים "דברי ירמיהו" (ירמיה א). "עד נאום ה'".
התימנים והבבלים מפטירים "בן אדם הודע" (יחזקאל טז).
שבת פרשת וארא, כ"ח בטבת. מפטירים ביחזקאל כ"ח,כ"ה "כה אמר ה'" עד "וידעו כי אני ה'" (סוף כ"ט). מברכים חודש שבט שיחול ביום שני.
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
איך לקשור את הסכך?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
