ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
19 בינואר – 16 בפברואר 2026
המולד: יום ראשון (18.01.2026) שעה 15:06 ו-11 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ה', ד' בחודש (21.01.26), עד ליל ב', ט"ו בחודש (01.02.2026)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ב, ח' בחודש (25.01.2026)
ראש חודש שבט, יום ב', א' בשבט (19.01.2026), כנהוג בכל ראש חודש.
שבת פרשת בא, ו' בשבט (24.01.2026). מפטירים בירמיהו מו,יג: "הדבר אשר דבר ה'", עד מו,כח "ונקה לא אנקך".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בשלח.
שבת פרשת בשלח (שבת שירה), י"ג בשבט (31.01.2026). נוהגים לעמוד בשעת קריאת שירת הים, ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן. מפטירים בשופטים ד,ד: "ודבורה אשה נביאה" עד סוף פרק ה: "ארבעים שנה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת יתרו.
יום ב', ט"ו בשבט, חמשה עשר בשבט (02.02.2026), ראש השנה לאילנות. אין אומרים תחנון (וכן במנחה שלפניו) אבל אומרים "למנצח... יענך".
נוהגים לאכול מפירות האילן שנשתבחה בהן א"י, כדי לזכור את ראש השנה לאילנות. יש המהדרין לטעום 30 מיני פירות. בפירות יבשים יש להיזהר מחרקים. בפירות מיובאים מחו"ל יש לבדוק הכשר מוסמך.
יש הלומדים תיקון ט"ו בשבט הנקרא: "פרי עץ הדר".
שבת פרשת יתרו, כ' בשבט (07.02.2026). את עשרת הדברות קוראים בטעם התחתון, ונוסח ספרד קוראים בטעם העליון. נוהגים לעמוד בקריאת עשרת הדברות. מפטירים בישעיהו ו': "בשנת מות המלך עוזיהו" עד "בן טבאל", ומוסיפים פרק ט,ה-ו: "כי ילד יולד לנו" עד "תעשה זאת".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת משפטים.
שבת פרשת משפטים, כ"ז בשבט (14.02.2026), פרשת שקלים, ראשונה לארבע הפרשיות. פיוטים לפרשת שקלים, כמנהג. (יש שאין אומרים, יש שאומרים של שחרית, ויש שאומרים של מוסף), מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים לשבעה
בפרשת השבוע, חצי קדיש, ובשני קוראים למפטיר בפרשת כי תשא מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם". מפטירים במלכים ב,יב "בן שבע שנים" עד יב,יז "לכהנים יהיו". נוהגים שאין קטן עולה למפטיר. מברכים חודש אדר שחל ביום ג' וביום ד' (17-18.02.2026).
אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: ליל שלישי (18.02.2026) אחר חצות 3:50 ו-12 חלקים.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תרומה. אומרים "צדקתך צדק".
יום ב', כ"ט בשבט (16.02.2026), ערב ר"ח אדר. יום כיפור קטן. במנחה אין אומרים תחנון.
א' ראש חודש אדר, יום ג', ל' בשבט (17.02.2026). תפילת ראש חודש כנהוג.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש שבט כמנהג עדות מזרח
המולד: יום ראשון: 15:06 ו-11 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ב', ח' בחודש, עד ליל ב', ט"ו בחודש.
ראש חודש שבט, יום שני, א' בשבט. תפילת ראש חודש.
שבת פרשת בא, ו' בשבט. מפטירים בנביא (ירמיה מו, יג): "הדבר אשר דבר ה'", עד סוף הפרק. תימנים ובבלים מפטירים "בעת ההיא יובל שי" (ישעיהו יח).
שבת פרשת בשלח, י"ג בשבט, "שבת שירה". יש נוהגים לקרוא בתפילה אחר השירה, "ותקח מרים הנביאה" עד "כי אני ה' רופאך". ונהגו לא לשנות מאומה בתפילה. מפטירים בשופטים ה,א "ותשר דבורה", עד ה,לא "ותשקט הארץ ארבעים שנה".
ט"ו בשבט, יום שני, ר"ח לאילנות. אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו. מרבים באכילת פירות יבשים. יש להיזהר מחרקים, ובפירות מיובאים יש לבדוק הכשר מוסמך. אוכלים פירות שהשתבחה בהן ארץ ישראל. קוראים תיקון ט"ו בשבט הנקרא "פרי עץ הדר", המלוקט מתורה, נביאים וכתובים, משניות וזוהר, על כל פרי מעניינו.
שבת פרשת יתרו, כ' בשבט. קוראים עשרת הדברות בציבור בטעם עליון, מפטירים בנביא (ישעיה ו, א): "בשנת מות המלך עוזיהו" עד סוף הפרק.
שבת פרשת משפטים, כ"ז בשבט, "שבת שקלים" (ראשונה לד' פרשיות).
מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע, ח"ק. קוראים בשני למפטיר בפרשת כי תשא, מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם". טוב לומר "לשם יחוד" לפני הקריאה. ח"ק. מפטירים בנביא (מלכים ב יא, יז): "ויכרות יהוידע", עד "לכוהנים יהיו" (יב, יז). מברכים חודש אדר שיחול ביום שלישי ורביעי.
א' דר"ח אדר, יום שלישי, ל' בשבט, התפילה כבכל ר"ח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.













