ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לאחר שהתובעת הגישה תביעה בבית הדין שכרה הופחת לכ-500 ₪. בית הדין, הוציא צו ביניים ששכרה של התובעת יעמוד על 2,000 ₪, עד שיינתן פסק דין סופי.
התובעת מבקשת שיינתן לה שכר זהה לעובדת המקבילה, כמו כן היא תובעת הפרשי שכר למפרע ועוד תוספות שכר וקנסות נוספים שמגיעים לה לדעתה, בסך הכל כ- 330 אלף ₪, וזאת על פי הכללים הנהוגים בארגון הנתבע.
הארגון הנתבע טוען כי אין להשוות שכר של שתי העובדות, משום שהם נמצאות בתקן שונה: העובדת המקבילה היא עובדת קבועה ואילו התובעת מוגדרת כממלאת מקום. בעבר שולם לתובעת יותר ממה שמגיע לה, השכר לא עודכן והתובעת קיבלה זאת. כמו כן התובעת עובדת בפועל שישית משרה בלבד, לטענת הנתבעת אלו תנאי העסקה מקובלים בארגונים מקבילים אחרים.
פסק הדין: יש להחשיב את התובעת כעובדת קבועה בהיקף 28% משרה, לפי זה יש לחשב את המגיע לה למפרע, ימונה רו"ח שיחשב את המגיע לתובעת, ובית הדין יחליט לאחר מכן על הסכום המגיע לה.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
225 - מפקח בנייה שתובע תוספות שכר
226 - התיישנות בתביעות בדיני עבודה
227 - תביעת שכר של עובד ותשלומי קנסות על הלנת שכר
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אין איסור להעסיק שני עובדים בתקן שונה
החוק (שוויון הזדמנויות בעבודה סעיף 2א) קובע שאסור להפלות על רקע פסול, אך אין אסור להפלות בין שני עובדים בעלי רקע שאינו שונה. מה גם שבמקרה שלפנינו יש הבדל בין שתי העובדות, והדבר אף לא הוכחש על ידי התובעת. מאידך, על התובעת שהיא עובדת קבועה חלים ההסכמים הקיבוציים החלים על הארגון הנתבע.
ב. מדובר בעובדת קבועה ולא בממלאת מקום
הנתבעת טענה שהתובעת היא ממלאת מקום על בסיס שעתי ולכן שכרה נמוך מהעובדת המקבילה. בית הדין דחה טענה זו לאור העובדה שהתובעת מעולם לא מילאה דו"ח שעות אלא רק דו"ח על ימי עבודה וקיבלה שכר קבוע בכל החודשים.
לפיכך, מעמדה כשל עובדת קבועה.
ג. שיעור השכר המגיע לתובעת
האם לתובעת זכות תביעה בגלל שבארגון מקובלים תנאי העסקה מסוימים למרות שהיא הסכימה לשכר שקיבלה במשך השנים?
בית הדין קבע שיש לדמות מקרה דנן למקרה המובא ברמ"א (חו"מ שלג, ח) לגבי אדם שהמשיך לעבוד לאחר תום תקופת החוזה ללא חוזה חדש – שהוא עובד על דעת החוזה שהסתיים. במקרה דנן התובעת קיבלה שכר עבור 40% משרה וממילא היא זכאית להמשיך ולעבוד באותם תנאים.
אלא שכאן עולה שאלה נוספת: מחד גיסא, הנתבעת לא הפחיתה את השכר ולכן יתכן לראות בה כמי שקיימה את החוזה המקורי, מה גם שמתן שכר בהיקף של 40% משרה היה גבוה מהיקף שעות העבודה בפועל. מצד שני, הנתבעת לא נתנה לתובעת את תוספות שכר המקובלות ולכן ניתן לראות בה כמי שהפרה את החוזה המקורי.
לאור כל האמור קבע בית הדין שכיוון שהנתבעת מקבלת תקציבים מהמדינה עבור משרה כמעט מלאה, והיא משלמת 63% משרה לעובדת השנייה, מן הראוי שתשלם לתובעת את היתרה בסך 28% משרה. על הנתבעת יהיה להציג חישוב על שכרה של התובעת גם רטרואקטיבית.
ד. התיישנות בהתחייבות שמכח חוקי המדינה
בעניין זה נחלקו דייני בית הדין. לדעת הרוב התיישנות לא חלה על חיובים כספיים, גם אלה שמכח חוקי המדינה. בשו"ת במראה הבזק (ז, קיא) הכריעו שכיון שההתיישנות לפי חוק אינה מהותית, אלא דיונית, דהיינו, בית המשפט לא דן בתביעות שהתיישנו, לכן אין חובה לקבל חוק זה בבית דין הנוהג לפי דין תורה. הדבר תקף גם בחיובים שמקורם מדיני המדינה, ולא מדיני התורה. חריגות לכך הן זכויות שהמחוקק עצמו קבע שלא ניתן לתבוע אותן לאחר זמן כמו דמי הבראה שהחוק מגביל את התביעה לשנתיים. מעבר לכך, כן חיוב שנובע מהסכם קיבוצי, אינו נחשב לחיוב מכח חוק, אלא חיוב שאדם הסכים לקבל על עצמו. לפיכך, בית הדין ביצע הפחתה מזכויות שחלה עליהם התיישנות.
לדעת המיעוט בחיוב שנובע מהחוק חלה התיישנות. החוק קובע כי רק בית דין דתי אינו כפוף לחוקי ההתיישנות, כשהכוונה אך ורק לבתי הדין הרבניים, ולא בתי הדין לממונות. אם כן באופן עקרוני החוק חל גם על בוררות.
התשובה בשו"ת מראה הבזק דנה בתוקף חוק ההתיישנות מכח שלוש סוגיות: דינא דמלכותא תקנות קהל ומנהג, ממילא בחיוב כספי שכל כולו נובע מדינא דמלכותא, יש להתחשב בחוק ההתיישנות. תכלית החוק היא תכלית ראויה א. כדי למנוע רמאות. ב. מניחים שבעל הדין מחל על חובו. ג. לעודד תובעים להגיש תביעה בזמן, ד. לאפשר התנהלות תקינה של חיי המסחר.
אמנם, חוק ההתיישנות לא חל כשנעלמו מהתובע עובדות שלא היה יכול לדעת אותם, אך תביעת השכר של התובעת לא אמורה להיות מבוססת עקרונית על תביעת חברתה אלא על הזכויות המגיעות לה כעובדת בארגון, ולכן חלה על התביעה חוק ההתיישנות.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
