הקומה החסרה בבניין הלאומי | הרב אסף הר נוי | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אנו חיים בתקופה היסטורית מופלאה, עידן של גאולה ההולכת ומתגלה לעינינו. זוכים אנו לראות בשוב ה' שיבת ציון, בקיבוץ הגלויות הבלתי נתפס ובהפרחת השממה. בנינו במאמץ משותף את קומת הביטחון עם צה"ל, את קומת הכלכלה והחקלאות, ואת קומת השפה העברית ששבה להתנגן בפי כול. אך בתוך חגיגת התקומה הזאת, אם נביט ביושר פנימה, נגלה כי בבניין הלאומי שלנו חסרה עדיין קומה מרכזית, והיא אחת החשובות שבהן: קומת המשפט.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל וסבו של נשיא המדינה, זעק מנהמת ליבו עם קום המדינה מילים שמהדהדות עד ימינו. הוא כתב בכאב עצום: "כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות בורות נשברים. לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר. הלא זו הייתה מהפכה איומה מבפנים, וחילול ה' נורא מבחוץ! זה היה בבחינת נתינת גט כריתות, ח"ו, לתורת ישראל".
הרב הרצוג לא היה אדם של מחלוקת, אלא אוהב ישראל וציוני בכל רמ"ח איבריו. כאבו נבע דווקא מתוך ההכרה בגודל השעה. הוא לא הצליח להבין כיצד ייתכן שעם שחוזר לריבונותו לאחר אלפיים שנות גלות וכיסופים, בוחר לאמץ דווקא את החוק העות'מאני והמנדטורי כאבני יסוד, במקום לדלות מבארה של תורה. הוא הבין שמשפט איננו רק כלי טכני לפתרון סכסוכים, הוא השפה של האומה, הביטוי העמוק ביותר לערכיה ולתרבותה.
לעיתים, כשאני פוגש תלמידים מישיבות שונות שבאים לסייר ולהכיר את בית הדין לממונות, אנחנו מנהלים שיח, ובמהלכו אני פונה אליהם ושואל שאלה פשוטה לכאורה: "כשמתעוררת לכם שאלה בהלכות שבת, איפה אתם מחפשים?" וכולם משיבים: "באורח חיים!". אני ממשיך ושואל: "ומה לגבי שאלה בכשרות המטבח?", "ביורה דעה", הם משיבים בביטחון. "והלכות אישות וקידושין?". "אבן העזר", הם עונים בלי להסס.
אך כשאני מקשה ושואל: "מה תעשו אם תהיה לכם שאלה על קבלן שלא מסר את הדירה בזמן? או מחלוקת על חוזה עסקי סבוך?" פתאום משתרר שקט בחדר. לרגע נראה שהקשר בין עולם התורה לעולם המעשה והממון נקטע. התורה מתגלה היטב במטבח ובבית הכנסת, אך כשהדבר מגיע לכיס ולשוק – מתחיל בלבול וחיפוש במקומות אחרים.
כאן בדיוק עלינו לעצור ולחשוב. עם כל הכבוד והערכה למערכת הממלכתית, עלינו לשאול ולהשיב - מה אנחנו יכולים לעשות כדי להכניס את הנשמה היהודית גם אל תוך עולם הממונות?
לנפץ את המחיצות: בתי הדין לממונות היום
למרות החזון הגדול, רבים נרתעים מפנייה לבתי הדין לממונות. ישנם כמה חסמים המונעים מציבור שומרי המצוות פנייה כזאת, ויש לבחון ולברר אותם, אחד לאחד.
א. בלבול מושגי: בשל שיתוף השם, נוצר בלבול בין בתי הדין הרבניים של המדינה, העוסקים בעיקר במעמד אישי (גירושין וגיור), ובין בתי הדין לממונות. בתי הדין לממונות הם מוסדות וולונטריים, שמתעסקים בעיקר בסכסוכים ממוניים בין איש לרעהו. כדי שבתי הדין לממונות יקבלו סמכות גם מבחינת חוקי המדינה, על שני הצדדים להקדים ולחתום על הסכם בוררות, הנותן תוקף להכרעות בית הדין.
ב. שאלת ה"שיניים" (אכיפה): החשש הנפוץ ביותר הוא ש"אין מי שיאכוף את זה", ושאם צד אחד יסרב לקיים את הפסק – התובע יישאר מול שוקת שבורה. אך המציאות הפוכה לחלוטין. מכוח חתימת הצדדים על הסכם הבוררות, פסק דין של בית דין לממונות הוא מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין. מכוח הבוררות המדינה מעניקה לבית הדין סמכות, ואם צד אחד מסרב לשלם, ניתן לאשר את הפסק בבית המשפט בהליך מהיר ולגשת ישירות להוצאה לפועל, ממש כמו בפסק דין של המדינה.
ג. שקיפות ומקצועיות: לעיתים נדמה כי המושג "בית דין" שייך לסוגיות בגמרא, ולעולם העתיק, ולכן בתי הדין נתפסים כלא מקצועיים, ולעיתים גם נדמה שההתנהלות בהם אינה שקופה. אולם האמת היא שניתן לבחור בבתי דין לממונות שמתנהלים בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ובשקיפות מלאה: יש בהם הקלטות של הדיון, פרוטוקול מסודר, ופסקי הדין מנומקים היטב (לפעמים עשרות עמודים של ניתוח משפטי והלכתי), וקיימים סדרי דין ברורים וידועים מראש. יתר על כן, בחלק מבתי הדין הדיינים נעזרים במומחים חיצוניים, כגון שמאים, רואי חשבון ומהנדסים, כדי לוודא שפסק הדין מבוסס על הבנה מקצועית מוחלטת של המציאות, וההתנהלות מול היועצים הללו נעשית בשקיפות ובתיאום מול הצדדים לדין.
ד. מענה לסוגיות מודרניות: יש הטועים לחשוב שההלכה אינה מכירה מושגים מודרניים כמו קניין רוחני, אופציות או דיני חברות וכדומה. אולם האמת היא ש"הפוך בה והפוך בה דכולא בה". עולם הפסיקה בבתי הדין לממונות הוא מהמרתקים שיש, כשהוא דולה מעקרונות הנצח פתרונות לסוגיות המורכבות והמעודכנות ביותר שמצויות בעולם. סוגיות של חברות גדולות, מחלוקות על הסכמי שיווק ולידים באינטרנט, ונושאים מורכבים אחרים, מגיעים לפתחם של בתי הדין כל הזמן.
ה. ראיות ועדות: רבים חוששים מכללי הראיות של התורה, כמו "שני עדים", וסבורים בטעות שבלי עדים כשרים, כפי שהיו בחופתם, לא יוכלו לזכות בדין. אך בבתי הדין לממונות ישנה פסיקה ענפה והכרעות גם על מיליוני שקלים המבוססות על ראיות נסיבתיות, הקלטות ומסמכים בדומה, להבדיל, לבתי משפט. יכולתם של הדיינים, בדיני הממונות, להכריע גם על פי אומדנא מובהקת מאפשרת לתת הכרעות ברורות, על פי עדויות של אנשים שמוגדרים כפסולים לעדות על פי ההלכה, מכוח היכולת להוציא ממון על פי אומדן ברור.
ו. סוגיות הלכתיות שמרחיקות את התובעים: במציאות של ימינו רבים מהנזקים נעשים בדרך עקיפה המכונה בהלכה "גרמא", ובשל כך רבים חוששים שלא יצליחו להוציא ממון משום שעל נזקי גרמא פטורים בדיני אדם. לשם כך, בחלק מבתי הדין, הסכם הבוררות כולל סעיף מפורש שבו הצדדים מסמיכים את בית הדין לחייב גם בנזקים עקיפים, מניעת רווחים וכדומה, מה שמאפשר עשיית צדק מלאה.
להיות חלק מהמהפכה
בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה שקטה. הפנייה לבתי הדין לממונות הולכת וגוברת, הן בכמות התיקים והן בהיקפם הכספי, שמגיע לעיתים לעשרות מיליוני שקלים. המהפכה הזאת מתעצמת, אך המשכה תלוי ברגליים של כל אחד ואחד מאיתנו. כמובן, האידיאל הוא לפתור מחלוקות בשיח מכבד ובלי להזדקק לפתרון משפטי. אך אם בכל זאת נתגלעה מחלוקת, עלינו לזכור כי הפנייה לבית הדין היא חלק ממהלך הגאולה, בדיוק כמו שאר תחומי העשייה הציונית.
בכל פעם שאנו חותמים על חוזה שכירות, הסכם שותפות או עסקת נדל"ן, אנו יכולים להוסיף סעיף פשוט הקובע כי במקרה של סכסוך, הצדדים יפנו לבית דין לממונות המוסכם עליהם. בכך איננו מבצעים רק פעולה משפטית טכנית, אלא מניחים עוד לבנה בקומה הבאה של הגאולה. כך נבטיח שתפילת "השיבה שופטינו" לא תישאר, חלילה, כצפצוף הזרזיר, אלא תהפוך למציאות חיים תוססת וצודקת.
הכותב הוא אב"ד בבית הדין לממונות 'ארץ חמדה' וראש כולל רחביה
מתוך העיתון 'בשבע'

רבנים שונים

חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש אב תשפ"ג
אב תשפ"ג
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ב'
י"א טבת תשע"ז
י"א טבת תשע"ז
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ו משנה ב,ג
ח שבט תשפ"ב
קרוב אליך
קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב חגי לונדין
הרב יהושע שפירא
הרב בני אלון
הרב שלמה שושן
הרב חיים כץ
הרב מרדכי גרינברג
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו