ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ב)
קראקאס, ונצואלה Caracas, Venezuela
תמוז, תשנ"א
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
627 - גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
628 - שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
629 - טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
טען עוד
שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
שאלה
במדינת ונצואלה קיים מצב של עוני הגורם להתפתחות של אלימות וגנבות ברחובות העיר. הנוהג הוא שאנשים אינם מסתובבים ברגל ממקום למקום, אלא ברכב, שמא יבוא גנב ובדרך אלימות יפגע באדם (מדובר בפגיעות פיזיות, מכות, אקדח, סכין).
היהודים גרים בשכונה אחת בה נמצאים בתי הכנסיות ובנין הקהילה. גם בשכונה זו מרובים מקרי הפשיעה. בשכונה זו קיים פארק אשר בתוכו נמצאים חמישה בנינים המגודרים היטב ושומרים מפני פריצות ומעשי אלימות. רוב התושבים בבניינים אלו הם יהודים.
מכיוון שיש חשיבות רבה לגור בבניינים המוזכרים, השמורים ומוקפים בגדר, יש קושי רב להשיג בהם דירות.
משפחה מצאה דירה בקומה 15. מבחינה מעשית יש קושי גדול לעולות ולרדת מספר פעמים בשבת ויו"ט עם הילדים לבית הכנסת וכן יש קושי לארח אורחים אשר ימנעו מלבוא לקומה זו.
יש לציין עוד שלמגורים בבניינים אלו יש חשיבות גם מבחינת האפקט הפסיכולוגי למשפחה, כך הם מרגישים יותר מוגנים ובטוחים.
האם יש דרך להתיר עליה וירידה במעלית (במיוחד עליה) על ידי אמירה לגוי (בהתחשב במצב הבטחוני)? ואם לאו, האם אפשר להכנס למעלית לאחר כניסתה של העוזרת הגויה ללא אמירה של ישראל.
תשובה
בתחילת דברינו נציין ששימוש במעלית כולל שני חלקים:
א. הפעלתה; ב. השימוש בה לאחר הפעלתה, וכדלהלן.
בהפעלת מעלית בשבת נעשות בדרך כלל שתי פעולות אסורות. הראשונה – הדלקת הנורות שבמנגנון ההפעלה (ואם יש בהן חוט-להט יש בהדלקתן מלאכה דאורייתא – מבעיר בשבת) 1. והשניה – הולדת זרם ויצירת ניצוצות אשר לרוב הפוסקים אין בהן אלא איסור דרבנן. 2 ההבחנה הנ"ל חשובה בקשר לשאלתך, שכן אמירה לגוי באיסור דרבנן במקום מצוה מותר, 3 וזהו הנקרא "שבות דשבות במקום מצוה" שהותרה. 4
אמנם יש מן הפוסקים שכתב, שאמירה לגוי במקום מצוה מותר אפילו באיסור דאורייתא כשיש בה צורך גדול, אך דבריו לא נתקבלו להלכה, 5 ואמירה לגוי במקום מצוה מותרת אך ורק באיסור דרבנן. על כן יש לבדוק, אם בהפעלת המעלית ובהמשך הפעלתה לא נעשית שום מלאכה דאורייתא, כי אז תהא מותרת האמירה לגוי, אך כאמר – לצורך הליכה לבית-הכנסת או דבר מצוה אחר בלבד.
ונציין שיש נוריות הפועלות על ידי הזרמת מתח חשמלי לתוך חומר כימי מסויים שעל ידי כך הוא מאיר (LEDS) ובהדלקתן של אלה יש רק איסור דרבנן, 6 שמותרת בו אמירה לגוי במקום מצוה. זהו מצד הפעלת המערכת.
וישנן בעיות נוספות בהמשך הפעלתה, כלומר בעצם השימוש במעלית וכדלהלן.
העליה והירידה במעלית, אפילו במעלית שבת אוטומאטית, עוררו בעיות הלכיות רבות.
כאן נציין את תמצית ההלכה, וראה הערה. 7
לדעת רוב הפוסקים העלייה מותרת שהרי אין משקלו של האדם משתתף בהעלאת המעלית. 8 ואולם לגבי הירידה דעת רבים מן הפוסקים היא להחמיר, אם לא הותקנו במעלית התקנים מיוחדים המתגברים על הבעיות ההלכיות הכרוכות בשימוש בה, דבר שוודאי לא נעשה בנידון דידן, שכן לדיירים לא היה וגם עתה אין עניין לעשות זאת, ומה עוד שזה עולה כסף רב.
להלן בעיות נוספות שישנן בשימוש במעלית כמתואר בשאלתך, אף כשהפעולה תיעשה על ידי גוי:
א.
מתקני-שקילה לעומס מלא ועומס יתר שישנם במרבית המעליות המופעלים על ידי כניסת האדם במעלית ועמידתו בה.
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
ב. הוא הדין באשר למעגלים חשמליים לדלתות ולהבטחה, המופעלים על ידי האדם עם כניסתו.
ג. מצוי שהדלת מתחילה להיסגר וכניסת האדם מחזירה את הפעולה אחורנית בהפעילה עין פוטואלקטרית (קשה להימנע מזה כשמשתמשים במעלית באורח קבוע).
נציין שבמעלית השבת המצויה מתגברים על בעיה זו על ידי ביטולם של כמה מנגנונים למשך השבת, דבר שלא שייך בנידון שאלתך.
בשל מכלול הבעיות שהוזכרו, נראה כי יש לאסור את השימוש במעלית הנ"ל שלא הותקן בה שום התקן הלכי, אף על ידי אמירה לגוי, גם אם הוא לצורך הליכה לבית הכנסת, ובפרט כשאפשר לילך לבית הכנסת שלא על ידי הנ"ל, אף אם זה גורם טירחה רבה.
כל דברינו לעיל אמורים במקום שהגוי מפעיל את המעלית באמירת הישראל, והישראל נכנס ראשון, כי אז מתעוררות הבעיות שהוזכרו לעיל.
שונה הדבר כאשר הגוי נכנס ללא אמירה, והישראל יכנס במעלית אחריו, כי אז יש מקום להקל בהליכה לבית הכנסת ולדבר מצוה אחר. שכן, במקרה זה הגוי הנכנס תחילה מפעיל את המנגנוים השונים שהזכרנו (התקן שקילה, עין פוטואלקטרית), והישראל הנכנס אחריו אינו מפעילם מחדש אלא ממשיך את הפעלתם, ואף אם הוא מגביר או מחליש את הזרם שבמנגנון על ידי כניסתו, ניתן להקל בזה. (ראה הערה 8).
נדגיש שצריך לנקוט משנה זהירות, להכנס במעלית מייד אחרי הגוי או, בדרך חלופית, כאשר הגוי מכסה את העין הפוטואלקטרית על דעת עצמו וכדו'.
^ 1.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצד ועמ' קעד.^ 2.
שם עמ' תרנ סעיפים א ו- ב, ושם עמ' תשלד.^ 3.
שו"ע אורח חיים סי' שז, ה וסי' תקפו, כא.^ 4.
אמנם דעת הגר"ע יוסף בספרו לויית חן סי' שז לה, שהותר שבות דשבות שלא ע"י אמירה לגוי ע"י תרי דרבנן שזהו ג"כ שבות דשבות. אך רבים נחלקו עליו ועיין מהר"ם שי"ק (או"ח ריש סי' קנא) ושו"ת בית יצחק (או"ח סי' מב אות ה) וכף החיים (סי' שז ס"ק נב).^ 5.
רמ"א אורח חיים סי' רעו, ב כדעת בעל העיטור וב"משנה ברורה" שם ס"ק כד וכה. ועיין ב"משנה ברורה" סי' שז ס"ק יט ושו"ע אורח חיים סי' שלא, ו. אמנם עיין שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ב סי' מב ובמובאות שם שסמכו על דברי רמ"א להקל, אך שם זה בצירוף סניפים נוספים להקל.^ 6.
עיין "תחומין" כרך ה, עמ' 95 סעיפים 2, 3.^ 7.
בספרות האחרונים בנושא ישנו דיון רחב מאוד ונציין כאן את המקורות הבאים:
"תחומין" כרך ה' עמ' 58, מאמרו של פרופסור זאב לב;
שם, עמ' 75, מאמרו של הרב ישראל רוזן;
"אנציקלופדיה תלמודית" כרך יח עמ' תרצא סעיף ה.
עיין שם ותמצא מקורות רבים שעסקו בשאלה זו.^ 8.
עיין מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי, בתוך: "ברקאי" כרך ה, בעניין שימוש ברמקול בשבת; וכמו כן "תשובת העורך", "ברקאי" כרך ו עמ' 287, ובמובאות שם, וכמו כן ב"תחומין" כרך ב עמ' 44 מאמרו של פרופסור זאב לב בעניין זרם חשמל והחלשתו בשבת.

איך ללמוד אמונה?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה ללמוד גמרא?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך עושים קידוש?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

סדרת החינוך של הטבע!

כאב הגלות ותקוות הגאולה

לבדוק את החמץ שבלב

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.

חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?

נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.

קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.

אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.

יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם

מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?

לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.

















