בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
אף שאיש אינו רשאי לברך מול אשה שאינה לבושה צנוע, מכל מקום אשה רשאה לברך מול אשה אחרת, אף שזו לבושה רק בבגד ים ושאר גופה מגולה, וכן איש רשאי לברך מול איש הלבוש רק בבגד ים, אולם אם הבגד ים צר לא יברכו שיש בעגבות משום ערוה. אף שדין טפח באשה ערוה נאמר רק לגבי היסתכלות איש במקום שדרך האשה לכסותו (או״ח סימן עה ס״א), אולם הרמ״א (שם) הביא את דעת הרא״ש שדין טפח באשה ערוה נאמר גם לגבי אשה אחרת, ולכן היה נראה לאסור לאשה לברך אל מול אשה אחרת שלבושה רק בבגד ים. אכן המשנה ברורה (סק״ח) כתב שהרשב״א חלק על הרא״ש וסבירא ליה להתיר כשם שהיא עצמה רשאה לברך כשאינה לבושה, אלמא אין בגילוי גופה משום ערוה אלא לאנשים ומשום הרהור, לכן גם אשה אחרת רשאה לקרות ולהתפלל כנגדה כשאינה לבושה, ובלבד שערותה מכוסה בבגד הים, וסיים שהאחרונים הסכימו עם דעת הרשב״א, ועוד כתבו שנראה שגם הרא״ש יודה לזה. ואכתי יש לדון לגבי העגבות שהוא החלק האחורי הבולט אם לובשת בגד ים שאינו מכסה את כל האחור, ובזה המשנה ברורה (סימן עד ס״ק יז וסימן רו ס״ק טז) הביא את דעת המגן אברהם והגר״א שאין צורך להקפיד על העגבות שאין בעגבות משום ערוה, ובאליה רבה פסק שיש בעגבות משום ערוה, וסיים שיש להחמיר לכתחילה. ובביאור הלכה (סימן עג ד״ה ממתניהם) כתב שאין בעגבות משום ערוה, ואין בזה סתירה שבסימן עג כתב את עיקר הדין שאין בהם משום ערוה, ובסימן רו כתב בתורת חומרא לכתחילה. ובאליה רבה (סימן עד אות ה) כתב שצדדי העגבות בכלל ירכיים הן ולא בכלל העגבות, והחזון אי״ש (או״ח סימן טז סק״י) הוכיח מדברי הגמרא שהצריכה אשה להיות פניה טוחות בקרקע, שאי עגבות היו בהן משום ערוה אף קצות העגבות החיצונות היו בכלל ערוה. ובשו״ת אור לציון (ח״ב עמוד רצ) כתב שדעת מרן השו״ע (בב״י סימן רו) שיש בעגבות איסור ערוה, ולכן הכריע: "עגבות יש בהם משום ערוה, ויש להיזהר בזה במיוחד בחוף הים, שיש הלובשים בגד ים צר ואסור לברך כנגדם".
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il