ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כדי להבין זאת יש לרדת לתוככי נפש האדם ולהבחין מתי הוא מרגיש צורך לנוח. ניקח דוגמא מחיי היום יום, כשאדם יוצא לעבודה הוא כמעט לעולם אינו נח, ואף לא מרגיש צורך לנוח. לא בדרך באוטובוס, ולא במשרד, וגם לא בקיוסק בזמן הפסקת האוכל. אך מיד כשהוא מגיע הביתה- הוא מתרווח על הספה ומוכן לעצום עיניים. מה הוא שורש ההבדל? האדם אינו מרגיש צורך לנוח בסביבה של זרים, אדרבה סביבה זו מעוררת בו עירנות ומוכנות לפעול בכל רגע נתון כפי הצורך. במקום המשרד והעבודה עליו לבצע את מטלותיו לצורך פרנסתו, ובדרך הוא נשאר קשוב לסביבה לכל דבר שעלול להתרחש סביבו. ואילו בבית הכל משתנה. בבית האדם מרגיש בנוח, עטוב בהרגשה טובה, סביבה מפנקת ומרגיעה. זהו מקום שבו הוא חש שייכות, ומתוך כך הוא מסוגל להרפות, להירגע ולנוח באמת.
נחזור ליעקב אבינו. במשך ארבע־עשרה שנה יעקב לא חש בנוח; הוא לא הרגיש בבית, וממילא—אפילו כשהיה עייף—לא נתן מנוחה לעיניו. והנה הוא מגיע למקום מסוים, ולפתע חש צורך לשכב. באותו רגע אין הוא יודע מה מיוחד במקום הזה שגורם לו, לראשונה זה שנים, להרגיש מספיק בנוח כדי לישון.
ואכן, כשיעקב מתעורר הוא נזכר בחלומו ומבין מיד: "מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים". יעקב מרגיש שייך בחברתו של הא-לוקים; הוא מרגיש בבית — אצל שער השמים.
וכך הדבר מובן מאוד: כבר משעה שאמו הייתה מעוברת, כשעברה ליד בתי מדרשות היה יעקב מרגיש משיכה אליהם ומתרוצץ לצאת. טבעו הפנימי היה קשור למקום של קדושה — ושם, ורק שם, הוא חש בבית.
אמור מעתה: אם נרצה לבחון היכן אדם מרגיש בנוח – עלינו להתבונן בתנועות גופו במקום שבו הוא נמצא. אדם שדרוך, יושב זקוף, נוגע בקרקע רק בקצות אצבעותיו, או שכל תנועותיו מאופקות – ברור שאינו חש נוחות באותו רגע. לעומתו, אדם המתיישב בנחת, נשען לאחור, מותח רגליים, ולעיתים אף מניחן על שרפרף או כיסא נוסף – ודאי שמרגיש טוב, נינוח ובטוח בסביבתו.
כך לדוגמה, כאשר אנו מזמינים אורחים לשבת, ניתן לעיתים להבחין עד כמה נעים להם אצלנו על פי הסימנים הללו. אדם שטוב לו – מתרווח. אדם שאינו בטוח או אינו חש שייכות – נשאר קפוא בתנוחתו.
כמארחים מוטלת עלינו האחריות לדאוג שהאורח ירגיש בנוח, ולוודא שלא יהיה שום רגע של מתח או מבוכה. הרבה פעמים מועיל לשדר שפת גוף של רוגע, שנשב בנחת על הספה, שנקרין שלווה טבעית. כאשר האורח מבחין בכך, גופו מגיב, והוא מרשה לעצמו גם כן להירגע ולהרגיש בבית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
