ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כדי להבין זאת יש לרדת לתוככי נפש האדם ולהבחין מתי הוא מרגיש צורך לנוח. ניקח דוגמא מחיי היום יום, כשאדם יוצא לעבודה הוא כמעט לעולם אינו נח, ואף לא מרגיש צורך לנוח. לא בדרך באוטובוס, ולא במשרד, וגם לא בקיוסק בזמן הפסקת האוכל. אך מיד כשהוא מגיע הביתה- הוא מתרווח על הספה ומוכן לעצום עיניים. מה הוא שורש ההבדל? האדם אינו מרגיש צורך לנוח בסביבה של זרים, אדרבה סביבה זו מעוררת בו עירנות ומוכנות לפעול בכל רגע נתון כפי הצורך. במקום המשרד והעבודה עליו לבצע את מטלותיו לצורך פרנסתו, ובדרך הוא נשאר קשוב לסביבה לכל דבר שעלול להתרחש סביבו. ואילו בבית הכל משתנה. בבית האדם מרגיש בנוח, עטוב בהרגשה טובה, סביבה מפנקת ומרגיעה. זהו מקום שבו הוא חש שייכות, ומתוך כך הוא מסוגל להרפות, להירגע ולנוח באמת.
נחזור ליעקב אבינו. במשך ארבע־עשרה שנה יעקב לא חש בנוח; הוא לא הרגיש בבית, וממילא—אפילו כשהיה עייף—לא נתן מנוחה לעיניו. והנה הוא מגיע למקום מסוים, ולפתע חש צורך לשכב. באותו רגע אין הוא יודע מה מיוחד במקום הזה שגורם לו, לראשונה זה שנים, להרגיש מספיק בנוח כדי לישון.
ואכן, כשיעקב מתעורר הוא נזכר בחלומו ומבין מיד: "מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים". יעקב מרגיש שייך בחברתו של הא-לוקים; הוא מרגיש בבית — אצל שער השמים.
וכך הדבר מובן מאוד: כבר משעה שאמו הייתה מעוברת, כשעברה ליד בתי מדרשות היה יעקב מרגיש משיכה אליהם ומתרוצץ לצאת. טבעו הפנימי היה קשור למקום של קדושה — ושם, ורק שם, הוא חש בבית.
אמור מעתה: אם נרצה לבחון היכן אדם מרגיש בנוח – עלינו להתבונן בתנועות גופו במקום שבו הוא נמצא. אדם שדרוך, יושב זקוף, נוגע בקרקע רק בקצות אצבעותיו, או שכל תנועותיו מאופקות – ברור שאינו חש נוחות באותו רגע. לעומתו, אדם המתיישב בנחת, נשען לאחור, מותח רגליים, ולעיתים אף מניחן על שרפרף או כיסא נוסף – ודאי שמרגיש טוב, נינוח ובטוח בסביבתו.
כך לדוגמה, כאשר אנו מזמינים אורחים לשבת, ניתן לעיתים להבחין עד כמה נעים להם אצלנו על פי הסימנים הללו. אדם שטוב לו – מתרווח. אדם שאינו בטוח או אינו חש שייכות – נשאר קפוא בתנוחתו.
כמארחים מוטלת עלינו האחריות לדאוג שהאורח ירגיש בנוח, ולוודא שלא יהיה שום רגע של מתח או מבוכה. הרבה פעמים מועיל לשדר שפת גוף של רוגע, שנשב בנחת על הספה, שנקרין שלווה טבעית. כאשר האורח מבחין בכך, גופו מגיב, והוא מרשה לעצמו גם כן להירגע ולהרגיש בבית.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
לו הייתי רוטשילד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות נתינה בפורים
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
