ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
כדי להבין זאת יש לרדת לתוככי נפש האדם ולהבחין מתי הוא מרגיש צורך לנוח. ניקח דוגמא מחיי היום יום, כשאדם יוצא לעבודה הוא כמעט לעולם אינו נח, ואף לא מרגיש צורך לנוח. לא בדרך באוטובוס, ולא במשרד, וגם לא בקיוסק בזמן הפסקת האוכל. אך מיד כשהוא מגיע הביתה- הוא מתרווח על הספה ומוכן לעצום עיניים. מה הוא שורש ההבדל? האדם אינו מרגיש צורך לנוח בסביבה של זרים, אדרבה סביבה זו מעוררת בו עירנות ומוכנות לפעול בכל רגע נתון כפי הצורך. במקום המשרד והעבודה עליו לבצע את מטלותיו לצורך פרנסתו, ובדרך הוא נשאר קשוב לסביבה לכל דבר שעלול להתרחש סביבו. ואילו בבית הכל משתנה. בבית האדם מרגיש בנוח, עטוב בהרגשה טובה, סביבה מפנקת ומרגיעה. זהו מקום שבו הוא חש שייכות, ומתוך כך הוא מסוגל להרפות, להירגע ולנוח באמת.
נחזור ליעקב אבינו. במשך ארבע־עשרה שנה יעקב לא חש בנוח; הוא לא הרגיש בבית, וממילא—אפילו כשהיה עייף—לא נתן מנוחה לעיניו. והנה הוא מגיע למקום מסוים, ולפתע חש צורך לשכב. באותו רגע אין הוא יודע מה מיוחד במקום הזה שגורם לו, לראשונה זה שנים, להרגיש מספיק בנוח כדי לישון.
ואכן, כשיעקב מתעורר הוא נזכר בחלומו ומבין מיד: "מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלקים, וזה שער השמים". יעקב מרגיש שייך בחברתו של הא-לוקים; הוא מרגיש בבית — אצל שער השמים.
וכך הדבר מובן מאוד: כבר משעה שאמו הייתה מעוברת, כשעברה ליד בתי מדרשות היה יעקב מרגיש משיכה אליהם ומתרוצץ לצאת. טבעו הפנימי היה קשור למקום של קדושה — ושם, ורק שם, הוא חש בבית.
אמור מעתה: אם נרצה לבחון היכן אדם מרגיש בנוח – עלינו להתבונן בתנועות גופו במקום שבו הוא נמצא. אדם שדרוך, יושב זקוף, נוגע בקרקע רק בקצות אצבעותיו, או שכל תנועותיו מאופקות – ברור שאינו חש נוחות באותו רגע. לעומתו, אדם המתיישב בנחת, נשען לאחור, מותח רגליים, ולעיתים אף מניחן על שרפרף או כיסא נוסף – ודאי שמרגיש טוב, נינוח ובטוח בסביבתו.
כך לדוגמה, כאשר אנו מזמינים אורחים לשבת, ניתן לעיתים להבחין עד כמה נעים להם אצלנו על פי הסימנים הללו. אדם שטוב לו – מתרווח. אדם שאינו בטוח או אינו חש שייכות – נשאר קפוא בתנוחתו.
כמארחים מוטלת עלינו האחריות לדאוג שהאורח ירגיש בנוח, ולוודא שלא יהיה שום רגע של מתח או מבוכה. הרבה פעמים מועיל לשדר שפת גוף של רוגע, שנשב בנחת על הספה, שנקרין שלווה טבעית. כאשר האורח מבחין בכך, גופו מגיב, והוא מרשה לעצמו גם כן להירגע ולהרגיש בבית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
