ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְקֹוָק" (שמות י"ב יב).
חז"ל כפי שמופיע גם בהגדה של פסח מדגישים "אֲנִי יְקֹוָק" "ולא מלאך ולא שרף אני ולא אחר". מכת בכורות תבא על המצרים ישירות על ידי הקב"ה ולא על ידי שלוחיו-מלאכיו.
לעומת זאת, בספר בראשית המלאכים תופסים מקום מרכזי, מזמן הגירוש מגן העדן:
"וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג' כד)
ועד לברכת יעקב לבני יוסף:
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מ"ח טז)
הקשר הישיר עם הקב"ה ילך ויתחזק עד לשיא של ההתגלות הישירה במתן תורה.
בדברינו לפרשת "ויצא" (לשנים תשס"ה ותשס"ז, ניתן למצא את הדברים בארכיון חמדת ימים באתרנו החדש: WWW.ERETZHEMDAH.ORG), עסקנו בכמה היבטים של נושא המלאכים.
השבוע נדגיש נקודה נוספת שתהווה המשך גם לדברינו מהשבוע שעבר בעניין מכת הדבר.
הרב פרופסור אברהם שטינברג באנציקלופדיה ההלכתית רפואית שכתב מביא: "המונח 'דבר' במקרא ובחז"ל בוודאי כולל גם את מחלת הדבר במובנה הרפואי המקובל, היינו המחלה הזיהומית הנגרמת על ידי חיידק, אשר זוהה בשנת 1894 על ידי החוקר אלכסנדר ירסין, במכון פסטר. המחלה מאופיינת על ידי דלקת ... המחלה מלווה בחום גבוה, ... התמותה ללא טיפול במחלה זו גבוהה מאד. המחלה מועברת מחולדות...".
בספר מלכים מספר הכתוב כי צבאו של סנחריב מלך הוכה בידי מלאך ד'. וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְקֹוָק וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים: וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה" (י"ט לה-לו, עיינו גם ישעיה ל"ז לו).
על פי חז"ל גם נס זה התרחש בליל פסח.
מיהו המלאך שהכה במחנה האשורי? על פי שיטת "אבן עזרא" בכל מקרה בו ה"מלאך" פועל על פני האדמה, מדובר תמיד בתופעה "טבעית" ה"מגויסת" לביצוע דבר ד'.
הנביא ישעיה המנבא את המכה מתאר אותה בדרך הבאה:
"וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ...מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס" (י' טז- יח).
חז"ל מפרשים: "ששרף גופן מבפנים והניח בגדיהם מבחוץ" (שמות רבה פרשה יח ד"ה ה ד"א ויהי).
תיאור זה מתאים מאוד למחלת הדבר, שהיא מעין שריפה פנימית המכלה את האדם מתוך גופו ללא פגיעה בבגדים. היא מתרחשת "וְתַחַת כְּבֹדוֹ" מתחת לבגדים (עיינו ברש"י).
המעניין הוא שיש מסורת מצרית המובאת על ידי הרודוטוס היוני (ספר שני סימן 141) וכן הובא על ידי יוסף בן מתתיהו (קדמוניות ספר עשירי סעיפים 17-22) כי מכת חולדות ועכברי שדה, פגעה בחיל אשור שצר על ירושלים.
חיבור של כל הפרטים מלמד אותנו, כי יתכן מאוד, שגם מכת הדבר במצרים וגם מכת הדבר שהכתה במחנה האשורי בשערי ירושלים, נגרמה בידי חולדות ועכברים אשר נשלחו על ידי הקב"ה. לא רק הצפרדעים,הכינים, החיות הרעות במכת ערוב והארבה, היו שליחים של הבורא אלא גם החולדות.
אולי זה ההסבר לשמה של חולדה הנביאה שניבאה בירושלים, כמאה שנה לאחר הנס הגדול של מפלת סנחריב בימי חזקיה.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד לראות את נפלאות הבורא והשגחתו
גם כשהם מופעים בדרך "הטבע"=א-להים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
