ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
"וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן: וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְקֹוָק" (ויקרא כ"ד י-יב).
דווקא מעשהו החמור של בן המצרי מחייב אותנו להעמיק במשמעותה של הפעולה ההפוכה לפעולתו והיא הברכה.
הזכרת שם ד' מותרת אך ורק כאשר אדם אומר ברכה ואז הוא חייב להזכיר שם ומלכות. נשאלת השאלה מדוע מברכים? היה יותר מתאים להודות!
נביא עוד מקרה של הזכרת שם והוא המקרה המיוחד של שימוש ב"שם המפורש". חז"ל במקום ובעקבותיהם רש"י קשרו את בן המצרי עם המצרי שמשה רבנו הרגו במצרים על ידי שימוש ב"שם" "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר" (שמות ב' יד).
כדי לענות על כך נצטט את הברייתא המפורסמת ממסכת ברכות:
"תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל י-ה ד' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך" (דף ז ע"א).
נשאלת השאלה, מדוע רבי ישמעאל מדגיש "פעם אחת נכנסתי" והרי ככהן גדול היה נכנס להקטיר קטורת בכל יום כיפור? כמו כן, צריך ביאור לפשר בקשתו של רבנו של עולם "ישמעאל בני, ברכני! ".
במדרש מובא סיפור נוסף המתחיל בביטוי "פעם אחת", גם בו תופס מקום מרכזי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול וגם בו מוזכרת האפשרות של שימוש בשם כדי לפגע בגוי רשע. וז"ל המדרש בקיצור:
"פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב "וגונב איש ומכרו" וגו' והלך וטח הבית כלו בנעלים ודבקם בכתלים ושלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחבריו, ואמר להם: מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו: חייב מיתה. אמר להם: אם כן אתם חייבים מיתה, קבלו על עצמכם דין שמים. אמרו לו: למה? אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו את יוסף דכתיב "וימכרו את יוסף", וכתיב "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". ...אמרו לו: תן לנו זמן שלשה ימים עד שנדע אם גזרה זו באה מן השמים נקבל עלינו דין שמים. נתן להם זמן שלשה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות. ואלה הן: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ..., וקטן שבכולם היה ר' ישמעאל כהן גדול. אמר להם: אם דעתכם שתחלקו עמי בעוון שאזכיר השם עכשיו אעלה לרקיע ונדע, אם נגזרה גזרה זו מן השמים אנו מקבלין עלינו, ואם אינה מן השמים אני יכול לבטלה בשם" (אוצר המדרשים עמוד 444).
נציע כאן כי המדרש המובא בגמרא בברכות הוא המשכו של המדרש העוסק בעשרת הרוגי מלכות.
רבי ישמעאל נדרש על ידי הקב"ה לקבל על עצמו את הדין ולהודיע שהוא מוכן להיות כלי שרת של הקב"ה, גם אם מדובר בגזירה נוראה. כשהקב"ה אומר לר' ישמעאל לברך אותו הוא מבקש ממנו שיקבל על עצמו את הגזירה. אם אתה מאמין, קבל את זה. זו המשמעות של 'ברוך אתה ה''. להגיד את המלים האלה פירושם לומר שאני מאמין, לטוב ולרע. משמעותה של הברכה היא אינני אוכל כדי לאכול, אלא אני אוכל כדי שאוכל לעבוד את בוראי וממילא לקבל על עצמי את כל החלטותיו.
דווקא בשבוע שבו 'ערמה גדולה של נעליים' יכולה, ח"ו, לגרום להרהורי שאלה,
נצטרף לברכתו של רבי ישמעאל כהן גדול ונתפלל:
"יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך
ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
קילוף פירות וירקות בשבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
בדיקת קורונה בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
למה ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
חכמת התורה וחכמות החול
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
