ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
לאור הפירסומים האחרונים, והתגובות שבאו בעקבותם ראינו לנכון להתייחס לדברים בצורה מסודרת:
א. המסמך בנושא מסעדות בירושלים, נכתב לאחר בקשה ספציפית מגורם מסוים. מסמך זה לא נועד לפרסום, מאחר וישנם פרטים רבים אשר נאמרו בע"פ כהשלמה לכתוב (אף שאנו עומדים מאחורי כל מילה), אך בלא השלמות אלו, עלול הקורא לקבל תמונה שאיננה שלמה ומדויקת.
ב. עמותת כושרות לא נתנה ולא ניסתה לתת תעודת כשרות, או השגחה קבועה בירושלים! מטרת העמותה היא, לחזק את המודעות לכשרות בציבור ולהוביל מהלך של שינוי ושיפור רמת הכשרות וההשגחה בארץ.
ג. לעמותת כושרות אין ענין כלכלי עם גופי כשרות אחרים, ועל אחת כמה וכמה לא עם בעלי מסעדות. עמותת כושרות מפקחת על אירועים, רק כאשר בעל האירוע עצמו מבקש זאת, ומפקחי העמותה דואגים לוודא שמבחינה כשרותית יקוימו נהלי הרבנות הראשית, בהתאם למקום ולרמת הכשרות שבו.
ד. הדו"ח ברובו משקף את המציאות, אך יש בו מספר מקומות בהם נמצאו אי דיוקים או שיש צורך בהבהרות נוספות. למשל, ביחס למסעדה "הפתיליה" בקניון מלחה, נכתב בדו"ח שיש להם כשרות של גוף לא מוכר. בבדיקה חוזרת נמצא שיש להם כשרות רגילה של רבנות ירושלים, לא מהדרין. בנוסף, ביחס לכל מקום שיש בו רמת כשרות רגילה, נכתב נוסח זהה של בעיות אפשריות. כמובן, ישנם מקומות שחלק מהבעיות אינן נוגעות אליהם, למשל, במסעדת "פאפאגיו" בתלפיות, לא מתעסקים כלל עם קמח, וממילא אין במקום בעיה של ניפוי או הפרשת חלה, וכן בשאר הדברים על זו הדרך, כל מקום לפי עניינו.
אנו בכושרות, שמחים להיות הפועלים עם א-ל בדרך האמת והיושר ולאור ההלכה. לצערנו, ישנם גורמים שונים, המנסים לסלף ולעוות את הדברים. אין לנו אלא להצר על כך, מתוך תקוה ואמונה בכוחו של הציבור לשנות ולקדם תהליכים חיוביים ואמיתיים.
לפרטים לגבי הדו"ח ולשאלות כלליות, ניתן לפנות למייל: [email protected]
או לרב משה כ"ץ בין השעות בצהרים 12:00-13:00, ובלילה בין 22:00-22:30: 052-5665263
לקריאת תגובת הרב ד"ר בני לאו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
