ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. אחרי אכילת גבינה רכה, צריך לבדוק שהידיים והפה נקיים משאריות ואח"כ מותר לאכול בשר.
ב. אחרי אכילת גבינה קשה יש מנהגים שונים: 1. להמתין שש שעות 2. להמתין שעה 3. להמתין לפי מספר חודשי הכנת הגבינה 4. לא להמתין כלל.
ג. לאחר אכילת גבינה צהובה: יש אומרים להמתין שש שעות ויש אומרים שמספיק להמתין שעה.
א. המתנה אחרי אכילת גבינה רכה
נאמר בגמרא בשם רב חסדא, שאם אכל גבינה ורוצה לאכול בשר אין צורך להמתין ומספיק קינוח והדחה של הפה והידיים [כדי לוודא שאין שאריות של חלב] לפני אכילת בשר.
אולם בספר ה'זהר' כתובות אזהרות חמורות למי שאוכל בשר אחרי חלב בשעה אחת ובסעודה אחת. ונחלקו הפוסקים האם דברי הזוהר נאמרו גם על אכילת בשר לאחר חלב או רק באוכל חלב לאחר בשר.
למעשה- כתב השו"ע: "אכל גבינה, מותר לאכול אחריו בשר מיד".
הט"ז ביאר שלשיטת הרמב"ם שטעם ההמתנה אחרי בשר היא מחמת בשר שבין השיניים, בחלב אין להמתין כלל, שהרי אף בשר שבין השיניים לא היה נחשב בשר לולא שהתורה הייתה כותבת 'עודנו הבשר בין שיניהם', לכן חלב שבין השיניים אינו נחשב לכלום.
ואף לטעם השני שאיסור חלב לאחר בשר הוא מחמת טעם הבשר שנמשך שש שעות, בגבינה רכה אין חשש כלל ומותר. לכן הסיק שאין לאסור אלא בגבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים.
להלכה, אין צריך להמתין כלל אחרי אכילת גבינה רכה1, אבל צריך לבדוק שידיו נקיות ואין בהם שאריות גבינה. ואם אינן נקיות צריך לרוחצן2.
ויש נוהגים להמתין חצי שעה אחרי אכילת גבינה רכה3.
ב. המתנה אחרי אכילת גבינה קשה
לעיל ראינו שלדעת השו"ע אין צריך להמתין כלל לאחר אכילת גבינה.
הרמ"א חולק על השו"ע וסובר שבגבינה קשה צריך להחמיר. וכפי שראינו לעיל, הט"ז מסיק שלאחר אכילת גבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים צריך להמתין שש שעות כמו אחרי בשר.
למעשה יש בזה מנהגים חלוקים בין האשכנזים לספרדים.
בני אשכנז נוהגים לפי דברי רמ"א, להמתין שש שעות. אולם יש פוסקים שמקלים להמתין שעה אחת בלבד4.
לבני ספרד מצינו שלשה מנהגים:
1. דעת הבן איש חי- זמן ההמתנה תלוי במשך הכנת הגבינה, כנגד כל חודש ממתינים שעה5.
2. דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל- יש להמתין שעה אחת6.
3. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל - אין צורך להמתין כלל7.
ג. המתנה אחרי אכילת גבינה צהובה
לשיטת הסוברים שיש להמתין אחרי גבינה קשה, נחלקו הפוסקים האם גבינה צהובה היא בכלל גבינה קשה או לא8.
לדעת הגר"ש אלישיב זצ"ל- יש להחמיר אף בגבינה צהובה, אפילו אם התרככה (כגון בפיצה וכד').
לדעת הגרי"י פישר זצ"ל- אין להחמיר בגבינה צהובה ומספיק להמתין חצי שעה.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
התלהבות ללא יין
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
