ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. אחרי אכילת גבינה רכה, צריך לבדוק שהידיים והפה נקיים משאריות ואח"כ מותר לאכול בשר.
ב. אחרי אכילת גבינה קשה יש מנהגים שונים: 1. להמתין שש שעות 2. להמתין שעה 3. להמתין לפי מספר חודשי הכנת הגבינה 4. לא להמתין כלל.
ג. לאחר אכילת גבינה צהובה: יש אומרים להמתין שש שעות ויש אומרים שמספיק להמתין שעה.
א. המתנה אחרי אכילת גבינה רכה
נאמר בגמרא בשם רב חסדא, שאם אכל גבינה ורוצה לאכול בשר אין צורך להמתין ומספיק קינוח והדחה של הפה והידיים [כדי לוודא שאין שאריות של חלב] לפני אכילת בשר.
אולם בספר ה'זהר' כתובות אזהרות חמורות למי שאוכל בשר אחרי חלב בשעה אחת ובסעודה אחת. ונחלקו הפוסקים האם דברי הזוהר נאמרו גם על אכילת בשר לאחר חלב או רק באוכל חלב לאחר בשר.
למעשה- כתב השו"ע: "אכל גבינה, מותר לאכול אחריו בשר מיד".
הט"ז ביאר שלשיטת הרמב"ם שטעם ההמתנה אחרי בשר היא מחמת בשר שבין השיניים, בחלב אין להמתין כלל, שהרי אף בשר שבין השיניים לא היה נחשב בשר לולא שהתורה הייתה כותבת 'עודנו הבשר בין שיניהם', לכן חלב שבין השיניים אינו נחשב לכלום.
ואף לטעם השני שאיסור חלב לאחר בשר הוא מחמת טעם הבשר שנמשך שש שעות, בגבינה רכה אין חשש כלל ומותר. לכן הסיק שאין לאסור אלא בגבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים.
להלכה, אין צריך להמתין כלל אחרי אכילת גבינה רכה1, אבל צריך לבדוק שידיו נקיות ואין בהם שאריות גבינה. ואם אינן נקיות צריך לרוחצן2.
ויש נוהגים להמתין חצי שעה אחרי אכילת גבינה רכה3.
ב. המתנה אחרי אכילת גבינה קשה
לעיל ראינו שלדעת השו"ע אין צריך להמתין כלל לאחר אכילת גבינה.
הרמ"א חולק על השו"ע וסובר שבגבינה קשה צריך להחמיר. וכפי שראינו לעיל, הט"ז מסיק שלאחר אכילת גבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים צריך להמתין שש שעות כמו אחרי בשר.
למעשה יש בזה מנהגים חלוקים בין האשכנזים לספרדים.
בני אשכנז נוהגים לפי דברי רמ"א, להמתין שש שעות. אולם יש פוסקים שמקלים להמתין שעה אחת בלבד4.
לבני ספרד מצינו שלשה מנהגים:
1. דעת הבן איש חי- זמן ההמתנה תלוי במשך הכנת הגבינה, כנגד כל חודש ממתינים שעה5.
2. דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל- יש להמתין שעה אחת6.
3. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל - אין צורך להמתין כלל7.
ג. המתנה אחרי אכילת גבינה צהובה
לשיטת הסוברים שיש להמתין אחרי גבינה קשה, נחלקו הפוסקים האם גבינה צהובה היא בכלל גבינה קשה או לא8.
לדעת הגר"ש אלישיב זצ"ל- יש להחמיר אף בגבינה צהובה, אפילו אם התרככה (כגון בפיצה וכד').
לדעת הגרי"י פישר זצ"ל- אין להחמיר בגבינה צהובה ומספיק להמתין חצי שעה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












