עקידת אברהם | הרב יוני לביא | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
וירא

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
הדרכות ונושאים בעבודת ה'
קידוש השם

4510

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

'עקידת יצחק' נחשבת לניסיון העשירי והגדול מכולם שנתנסה בו אברהם אבינו. מסירות נפש טוטאלית וויתור על היקר לך ביותר. אך הרי בכל הדורות יהודים מסרו נפשם על קידוש ה' בלא להתלבט כלל, גם כאלו שלא זכו להתגלות מיוחדת של הקב"ה שיצווה אותם בעניין. מה מיוחד כל כך במעשהו של אברהם עד שהפך למודל הנישא ביותר של מסירות נפש בכל הדורות?!

עד היום, אלפי שנים אחרי שהמאורע הכביר הזה התרחש, הוא משמש למגדל מאיר בהיסטוריה של עם ישראל. בתפילות רבות אנו מבקשים ש"בזכות שעקד אברהם את יצחק בנו...", ה' יחוס וירחם עלינו. תקיעת השופר בראש השנה נעשית בשופר של איל, להזכיר את איל העקידה, והניסיון שעמד בו אברהם נחשב לניסיון העשירי והקשה מכולם מכל מה שעבר בימי חייו.
אך השאלה שצריכה להישאל היא "מדוע?!". הרי, לצערנו, במשך אלפי שנים של היסטוריה עקובה מדם, נאלץ עם ישראל למסור את נפשו על קידוש ה' שוב ושוב, ולהקריב את חייו על מזבח אמונתו. אלפי יהודים עשו את הצעד הזו ועלו על המוקד או נרצחו בידי הצוררים כשמילות "שמע ישראל" על שפתיהם. אחת מתקופות קידוש השם הגדולות הייתה בימי מסעי הצלב, כשבאותם הימים עמדו יהודי אשכנז בניסיון כמעט ללא יוצא מהכלל. שלא כבתקופות מאוחרות יותר, באותם הימים יכולה הייתה המרת הדת להיות פתח הצלה בטוח עבורם. אף על פי כן הם לא התפתו, כפי שטוען ספר חסידים: " בקידוש השם הכול עומדים בנקל.. ואפילו אחד מאלף אינו כופר". אותם יהודים לא זכו כמו אברהם אבינו להתגלות ישירה מפי אלוקים שיצווה אותם על כך. הם גם לא היו במדריגה רוחנית גבוהה כמותו. ובכל זאת עמדו בניסיון באופן מעורר התפעלות.
מה יש בה ב'עקידת יצחק' שהופך אותה למשהו יוצא דופן, בסדר גודל אחר, מכל מעשה של מסירות נפש שאנו מכירים מההיסטוריה? מה היה שם שהופך אותה לדבר הגדול מכולם כשנדמה היה שיש מאות אלפי דוגמאות למסירות והקרבה גדולים לא פחות?

נציע לשאלה זו שבע תשובות. למזלינו איננו צריכים לבחור ביניהן. כולן אמיתיות ובכל אחד מהן יש ללמד אותנו דברים חשובים לחיינו.

א. מסירות החיים
אומנם למסור את נפשך ולמות זה דבר קשה, אך מה שעשה אברהם היה קשה עוד יותר. לו היה צריך למסור את נפשו אין ספק שהיה עושה זאת מיד וללא היסוס. אך ממנו נדרש דבר גדול יותר – להרוג מישהו אחר. ויותר מזה - להמשיך עוד לחיות שנים ארוכות לאחר מכן. למסור את הנפש זהו אקט חד פעמי. הוא דורש הקרבה אבל הוא מסתיים ברגע. אך אברהם היה צריך להעלות לעולה את בנו, ולאחר מכן לשוב הביתה לאשתו, ולהתוודות בפניה על מה שעשה (נסו לדמיין רגע לעצמכם איך אפשר לבוא ולהגיד לאישה דבר נורא שכזה...), ולהמשיך לשאת את הזיכרון הצורב הזה בליבו עד סוף חייו. ללכת לישון איתו בלילות ולקום איתו בבוקר. להסתובב איתו בדרכים, ולהרהר בו בעת מפגשיו עם אנשים. לא מדובר במסירות נפש של רגע אחד אלא של עשרות שנים, אלפי ימים ומיליוני שעות.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – אנו מתבוננים בהתפעלות על מעשים הירואיים של מיתה על קידוש ה' (החל מהתנא ר' עקיבא ועד לדורינו ממש – רועי קליין הי"ד ועוד). אלו דברים מפעימים אך קרוב לוודאי שאנחנו לא נזכה לעולם להגיע אליהם בעצמינו. האם בכל זאת יש לנו האפשרות למסור את עצמינו לה'? יש ויש. עצם החיים על קידוש - חיים מתוך אידיאל ומסירות לשם ה' שמתבטאת בכל מעשה שלנו, זו מסירות והקרבה גדולה לא פחות.

ב. "את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק"
כל ילד יקר להוריו עד מאוד והם מוכנים לעשות הכול למענו. אך יצחק היה הרבה מעבר לילד רגיל. על כתפיו הצרות היה מונח משא גדול מאוד. בילד הזה היו מקופלות עשרות שנים של תפילות, כמיהות, ציפייה. כמה דמעות שפכו עליו, לילות בלי שינה. כמה חיכו אברהם ושרה לרגע שיופיע בעולם. ללכת ולגדוע את שתיל חייו זהו ניסיון קשה מאין כמותו.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – לפעמים יש האומרים – אני מכיר בכך שיש נסיונות בחיים ומקבל באהבה את מה שה' מנסה אותי, אבל למה דווקא בדבר שהכי חשוב ויקר לי, דווקא בו ה' עומד לנגדי ופוגע?! התשובה היא שאכן דווקא בדברים היקרים לנו ביותר ה' מנסה אותנו. במקומות אחרים זה לא היה כלל ניסיון.

ג. איש החסד
מה המידה המאפיינת את אברהם ביותר? מידת החסד . זה מתבטא במידת הכנסת אורחים העצומה שלו, בתפילה על סדום (שווה בנפשכם לו הייתם במצב בו ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו מתגלה אליכם ואומר לכם שהחליט להשמיד את אירן – אחמניג'אד וחבר מריעיו, ברעידת אדמה אחת. מה הייתם אומרים?...). סדום מייצגת בדיוק את ההפך מאברהם – האנטי חסד הגדול ביותר שיכול להיות. שם איסור החסד מושרש כה עמוק עד שהוא כבר מעוגן בחוק. ובכל זאת אברהם מתפלל עליהם ובודק ומברר אולי בכל זאת יש תקווה להצילם. מתברר שמידת החסד שלו כל כך גדולה עד שכוללת גם את המתנגדים הגדולים ביותר אליו.
במה מתאים לנסות בן אדם כזה? בדיוק בדבר הפוך מהתכונה הבסיסית שלו. זו הסיבה שאברהם התנסה במעשה העקידה. מעשה המנוגד כל כך, הפוך במאה ושמונים מעלות, מתכונת נפשו המרכזית ביותר. לכן עבורו לבצע דבר שכזה הכולל הריגה ואכזריות זה קשה ביותר.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – נקודה למחשבה ביחס לעצמנו - כמה פעמים אנחנו טופחים לעצמנו על השכם על דברים טובים שאנחנו עושים מבלי לשים לב שהם...מתאימים מאוד לתכונה שלנו, ולכן באים לנו בקלות. אך האמת היא שבעיקר אנחנו נבחנים דווקא בדברים המעטים שיותר קשה לנו לעשות אותם. במה שמנוגד לתכונות הפשוטות שלנו ושמצריך מאיתנו לגלות כוחות מיוחדים כדי לבצע.

ד. וויתור על כל המפעל החינוכי שלו
במשך עשרות שנים עמד אברהם כנגד הגויים שזבחו את ילדיהם לאלילים ודרש מהם בתוקף להפסיק. "אלוקים, רב חסד הוא", אמר להם, "הוא חפץ בחיים ואינו רוצה שתקריבו את ילדיכם".
במעשה העקידה הולך אברהם ועושה בדיוק את מה שהטיף כנגדו כל השנים וזובח את בנו. איזה חילול ה' נורא יגרום הדבר?! מה יהיה על כל הגרים שהלכו אחריו כל השנים – "הנפש אשר עשו בחרן", מה יגידו על זאת, מי ידריכם מכאן והלאה?!
בבחירה של אברהם לבצע את המעשה הזה ולגרום בזה להתמוטטות כל מפעלו החינוכי-רוחני בעולם, מתברר האם עשה הכול לשם פרסום, סיפוק, מיצוי עצמי, או נֶטוֹ לשם שמים, וכאשר ריבונו של עולם מצווה עליו לעשות מעשה שעלול להחריב את הכול ברגע אחד, הוא מציית לו ללא סייג.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – הרבה דברים חיוביים אנחנו עושים בחיים. אבל בכמה מהם אנחנו עושים את זה מכוונות טהורות ונקיות לגמרי?! האם לא מעורבים לפעמים כל מיני מניעים אחרים ואינטרסים במעשינו הטובים?...

ה. ההבטחות הסותרות
ריבונו של עולם ציווה את אברהם בשני דברים שאינם יכולים ללכת יחד. מצד אחד הבטיח לו "ביצחק ייקרא לך זרע". בנך זה ימשיך אותך וממנו יצא עם ישראל כולו. לאחר מכן בא ומצווהו "והעלהו שם לעולה". איך זה מסתדר עם ההבטחה הראשונה? בשכל האנושי הפשוט זה לא מסתדר (אומנם, אחרי שאנו מכירים את סוף הסיפור אנו מבינים כיצד הכול מסתדר. הוא הצטווה להעלות אותו אך לא להקריבו ובסופו של דבר באמת ביצחק נקרא לו זרע). גדולתו של אברהם היה שהאמין בשתי ההבטחות גם יח ד למרות שהן סותרות והלך איתן עד הסוף. בעקידת יצחק היה במובן מסויים גם עקידה של השכל והכרה בכך שדבר ה' נמצא מעליו.
מסר חשוב שניתן לקחת מכאן לחיינו הוא הכרה של היחס בין האמונה והשכל. עלינו לדעת שהמקום של האמונה גדול משל השכל, ויש מקומות שהשכל מרים בהם ידיים והאמונה ממשיכה הלאה (אין הכוונה שהאמונה סותרת את השכל, אלא שהשכל כבר לא מסוגל עוד לבין ולדחוף קדימה, ורק האמונה נותנת כוחות לחיים ופעולה).

ו. הניסיון – לא בעצם ההקרבה אלא בתחושות
הרב קוק זצ"ל בפירושו על הסידור עולת ראי"ה מחדש חידוש גדול ששופך אור חדש על פרשת העקידה. הפס' המתאר את הציווי בעקידה מסודר לכאורה בצורה שגויה - "לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". יש כאן שלושה חלקים כשעיקר הציווי נמצא בחלק האמצעי , ואילו המקום בו יש לבצע זאת מובא בחלק הראשון ובחלק השלישי. לכאורה היה צריך לנסח זאת אחרת: "לך לך אל ארץ המוריה אל אחד ההרים אשר אומר אליך, והעלהו שם לעולה".
מסביר הרב קוק שהפס' מסודר לגמרי ועיקר המשימה נמצאת דווקא בחלק האחרון –"על אחד ההרים אשר אומר אליך"! איפה כאן המשימה?
בעת ציווי השליחות אלוקים לא גילה לאברהם את המיקום המדוייק והוא היה צריך להיות כשיר לנבואה בכל העת כדי להיות מסוגל לקבל ברגע האחרון את השלמת הציווי עם מסירת המיקום המדוייק. אחד מהתנאים לקבלת נבואה הוא שמחה. למרות שאברהם אבינו הולך לשחוט את בנו יחידו שנולד לו לעת זקנותו, אם לא ילך בכל הדרך בשמחה לעשות את דבר ה', לא יוכל להיות כשיר לקבל את המשך הנבואה להשלמת המשימה. כלומר, גדולתו של אברהם יותר מבעצם המוכנות לקיים את העקידה הייתה באופן בו הוא ניגש לעשות זאת – מלא בשמחה על כך שזוכה לעשות את דבר ה', למרות שמדובר בדבר הקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
מסר חשוב לחיינו שאפשר לקחת מכאן - פעמים רבות אנו מודדים דברים בעולמנו הרוחני והדתי בסולם מדידה של 'האם' - האם התפללנו, בירכנו, למדנו תורה וכו'. בסולם הזה ברוב התחומים אנחנו יכולים לסמן לעצמנו וי ולהיות מרוצים מעצמנו. אך המדד הלא פחות חשוב הוא מדד ה'איך'. באיזה עומק, שמחה, התלהבות וכו' אנחנו מבצעים את הדבר. אברהם נמדד בעקידה לא רק בעצם המעשה אלא בעיקר באופן ובהרגשה הנפשית בה ניגש לעשות אותו.

ז. מורשה לדורות
שאלנו בפתיחה מה הייתה גדולתו של אברהם בעקידה, הרי מיליוני יהודים בכל הדורות מסרו את נפשם ללא הרהור על קידוש ה'. אחרי כל מה שאמרנו עד כה ניתן גם לענות שהעובדה שעם ישראל אכן הצליח לעמוד בכבוד בניסיון הזה היא תולדה של מעשה מסירות הנפש של אברהם בעקידה שצרב בתוככי נפש האומה לדורותיה את היכולת למעשה הקרבה שכזה.
האם אנחנו באמת מעריכים נכונה את הדברים הגדולים שיש בנו כחלק מהיותנו בנים לעם היהודי? האם אנו מכירים בסגולות הנפלאות שיש בנשמה הגדולה שאלוקים נטע בנו?

הרב יוני לביא

מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.

חמדת החינוך
צעדים קטנים לסליחה גדולה
אלול תשע"ח
חמדת החינוך
שני חיילים, חמש שנים, מצא את ההבדלים
סיון תשע"ד
חמדת החינוך
לא בזכות השואה
אייר תשע"ו
חמדת החינוך
לפחות עשר סיבות שונות - מי צריך מדינה?!
איר תשע"ח

וירא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש וירא
רבנים שונים | חשון תשפ"ו
38 דק'
אור החיים על הפרשה
הצלת הרשעים בזכות הצדיקים
אור החיים על פרשת וירא
הרב חיים כץ | י"ד חשוון תשפ"ו
42 דק'
וירא
ללמוד ממידותיו של אברהם אבינו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז חשוון תשס"ח
וירא
העקידה - עקידת אברהם ויצחק
פרשת וירא
הרב דוד דב לבנון | וירא תשס"א

וירא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב דוד חי הכהן
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב יהודה לייב גרונר
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו