ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
עד היום, אלפי שנים אחרי שהמאורע הכביר הזה התרחש, הוא משמש למגדל מאיר בהיסטוריה של עם ישראל. בתפילות רבות אנו מבקשים ש"בזכות שעקד אברהם את יצחק בנו...", ה' יחוס וירחם עלינו. תקיעת השופר בראש השנה נעשית בשופר של איל, להזכיר את איל העקידה, והניסיון שעמד בו אברהם נחשב לניסיון העשירי והקשה מכולם מכל מה שעבר בימי חייו.
אך השאלה שצריכה להישאל היא "מדוע?!". הרי, לצערנו, במשך אלפי שנים של היסטוריה עקובה מדם, נאלץ עם ישראל למסור את נפשו על קידוש ה' שוב ושוב, ולהקריב את חייו על מזבח אמונתו. אלפי יהודים עשו את הצעד הזו ועלו על המוקד או נרצחו בידי הצוררים כשמילות "שמע ישראל" על שפתיהם. אחת מתקופות קידוש השם הגדולות הייתה בימי מסעי הצלב, כשבאותם הימים עמדו יהודי אשכנז בניסיון כמעט ללא יוצא מהכלל. שלא כבתקופות מאוחרות יותר, באותם הימים יכולה הייתה המרת הדת להיות פתח הצלה בטוח עבורם. אף על פי כן הם לא התפתו, כפי שטוען ספר חסידים: " בקידוש השם הכול עומדים בנקל.. ואפילו אחד מאלף אינו כופר". אותם יהודים לא זכו כמו אברהם אבינו להתגלות ישירה מפי אלוקים שיצווה אותם על כך. הם גם לא היו במדריגה רוחנית גבוהה כמותו. ובכל זאת עמדו בניסיון באופן מעורר התפעלות.
מה יש בה ב'עקידת יצחק' שהופך אותה למשהו יוצא דופן, בסדר גודל אחר, מכל מעשה של מסירות נפש שאנו מכירים מההיסטוריה? מה היה שם שהופך אותה לדבר הגדול מכולם כשנדמה היה שיש מאות אלפי דוגמאות למסירות והקרבה גדולים לא פחות?
נציע לשאלה זו שבע תשובות. למזלינו איננו צריכים לבחור ביניהן. כולן אמיתיות ובכל אחד מהן יש ללמד אותנו דברים חשובים לחיינו.
א. מסירות החיים
אומנם למסור את נפשך ולמות זה דבר קשה, אך מה שעשה אברהם היה קשה עוד יותר. לו היה צריך למסור את נפשו אין ספק שהיה עושה זאת מיד וללא היסוס. אך ממנו נדרש דבר גדול יותר – להרוג מישהו אחר. ויותר מזה - להמשיך עוד לחיות שנים ארוכות לאחר מכן. למסור את הנפש זהו אקט חד פעמי. הוא דורש הקרבה אבל הוא מסתיים ברגע. אך אברהם היה צריך להעלות לעולה את בנו, ולאחר מכן לשוב הביתה לאשתו, ולהתוודות בפניה על מה שעשה (נסו לדמיין רגע לעצמכם איך אפשר לבוא ולהגיד לאישה דבר נורא שכזה...), ולהמשיך לשאת את הזיכרון הצורב הזה בליבו עד סוף חייו. ללכת לישון איתו בלילות ולקום איתו בבוקר. להסתובב איתו בדרכים, ולהרהר בו בעת מפגשיו עם אנשים. לא מדובר במסירות נפש של רגע אחד אלא של עשרות שנים, אלפי ימים ומיליוני שעות.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – אנו מתבוננים בהתפעלות על מעשים הירואיים של מיתה על קידוש ה' (החל מהתנא ר' עקיבא ועד לדורינו ממש – רועי קליין הי"ד ועוד). אלו דברים מפעימים אך קרוב לוודאי שאנחנו לא נזכה לעולם להגיע אליהם בעצמינו. האם בכל זאת יש לנו האפשרות למסור את עצמינו לה'? יש ויש. עצם החיים על קידוש - חיים מתוך אידיאל ומסירות לשם ה' שמתבטאת בכל מעשה שלנו, זו מסירות והקרבה גדולה לא פחות.
ב. "את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק"
כל ילד יקר להוריו עד מאוד והם מוכנים לעשות הכול למענו. אך יצחק היה הרבה מעבר לילד רגיל. על כתפיו הצרות היה מונח משא גדול מאוד. בילד הזה היו מקופלות עשרות שנים של תפילות, כמיהות, ציפייה. כמה דמעות שפכו עליו, לילות בלי שינה. כמה חיכו אברהם ושרה לרגע שיופיע בעולם. ללכת ולגדוע את שתיל חייו זהו ניסיון קשה מאין כמותו.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – לפעמים יש האומרים – אני מכיר בכך שיש נסיונות בחיים ומקבל באהבה את מה שה' מנסה אותי, אבל למה דווקא בדבר שהכי חשוב ויקר לי, דווקא בו ה' עומד לנגדי ופוגע?! התשובה היא שאכן דווקא בדברים היקרים לנו ביותר ה' מנסה אותנו. במקומות אחרים זה לא היה כלל ניסיון.
ג. איש החסד
מה המידה המאפיינת את אברהם ביותר? מידת החסד . זה מתבטא במידת הכנסת אורחים העצומה שלו, בתפילה על סדום (שווה בנפשכם לו הייתם במצב בו ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו מתגלה אליכם ואומר לכם שהחליט להשמיד את אירן – אחמניג'אד וחבר מריעיו, ברעידת אדמה אחת. מה הייתם אומרים?...). סדום מייצגת בדיוק את ההפך מאברהם – האנטי חסד הגדול ביותר שיכול להיות. שם איסור החסד מושרש כה עמוק עד שהוא כבר מעוגן בחוק. ובכל זאת אברהם מתפלל עליהם ובודק ומברר אולי בכל זאת יש תקווה להצילם. מתברר שמידת החסד שלו כל כך גדולה עד שכוללת גם את המתנגדים הגדולים ביותר אליו.
במה מתאים לנסות בן אדם כזה? בדיוק בדבר הפוך מהתכונה הבסיסית שלו. זו הסיבה שאברהם התנסה במעשה העקידה. מעשה המנוגד כל כך, הפוך במאה ושמונים מעלות, מתכונת נפשו המרכזית ביותר. לכן עבורו לבצע דבר שכזה הכולל הריגה ואכזריות זה קשה ביותר.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – נקודה למחשבה ביחס לעצמנו - כמה פעמים אנחנו טופחים לעצמנו על השכם על דברים טובים שאנחנו עושים מבלי לשים לב שהם...מתאימים מאוד לתכונה שלנו, ולכן באים לנו בקלות. אך האמת היא שבעיקר אנחנו נבחנים דווקא בדברים המעטים שיותר קשה לנו לעשות אותם. במה שמנוגד לתכונות הפשוטות שלנו ושמצריך מאיתנו לגלות כוחות מיוחדים כדי לבצע.
ד. וויתור על כל המפעל החינוכי שלו
במשך עשרות שנים עמד אברהם כנגד הגויים שזבחו את ילדיהם לאלילים ודרש מהם בתוקף להפסיק. "אלוקים, רב חסד הוא", אמר להם, "הוא חפץ בחיים ואינו רוצה שתקריבו את ילדיכם".
במעשה העקידה הולך אברהם ועושה בדיוק את מה שהטיף כנגדו כל השנים וזובח את בנו. איזה חילול ה' נורא יגרום הדבר?! מה יהיה על כל הגרים שהלכו אחריו כל השנים – "הנפש אשר עשו בחרן", מה יגידו על זאת, מי ידריכם מכאן והלאה?!
בבחירה של אברהם לבצע את המעשה הזה ולגרום בזה להתמוטטות כל מפעלו החינוכי-רוחני בעולם, מתברר האם עשה הכול לשם פרסום, סיפוק, מיצוי עצמי, או נֶטוֹ לשם שמים, וכאשר ריבונו של עולם מצווה עליו לעשות מעשה שעלול להחריב את הכול ברגע אחד, הוא מציית לו ללא סייג.
מסר לחיינו שאפשר ללמוד מכאן – הרבה דברים חיוביים אנחנו עושים בחיים. אבל בכמה מהם אנחנו עושים את זה מכוונות טהורות ונקיות לגמרי?! האם לא מעורבים לפעמים כל מיני מניעים אחרים ואינטרסים במעשינו הטובים?...
ה. ההבטחות הסותרות
ריבונו של עולם ציווה את אברהם בשני דברים שאינם יכולים ללכת יחד. מצד אחד הבטיח לו "ביצחק ייקרא לך זרע". בנך זה ימשיך אותך וממנו יצא עם ישראל כולו. לאחר מכן בא ומצווהו "והעלהו שם לעולה". איך זה מסתדר עם ההבטחה הראשונה? בשכל האנושי הפשוט זה לא מסתדר (אומנם, אחרי שאנו מכירים את סוף הסיפור אנו מבינים כיצד הכול מסתדר. הוא הצטווה להעלות אותו אך לא להקריבו ובסופו של דבר באמת ביצחק נקרא לו זרע). גדולתו של אברהם היה שהאמין בשתי ההבטחות גם יח ד למרות שהן סותרות והלך איתן עד הסוף. בעקידת יצחק היה במובן מסויים גם עקידה של השכל והכרה בכך שדבר ה' נמצא מעליו.
מסר חשוב שניתן לקחת מכאן לחיינו הוא הכרה של היחס בין האמונה והשכל. עלינו לדעת שהמקום של האמונה גדול משל השכל, ויש מקומות שהשכל מרים בהם ידיים והאמונה ממשיכה הלאה (אין הכוונה שהאמונה סותרת את השכל, אלא שהשכל כבר לא מסוגל עוד לבין ולדחוף קדימה, ורק האמונה נותנת כוחות לחיים ופעולה).
ו. הניסיון – לא בעצם ההקרבה אלא בתחושות
הרב קוק זצ"ל בפירושו על הסידור עולת ראי"ה מחדש חידוש גדול ששופך אור חדש על פרשת העקידה. הפס' המתאר את הציווי בעקידה מסודר לכאורה בצורה שגויה - "לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך". יש כאן שלושה חלקים כשעיקר הציווי נמצא בחלק האמצעי , ואילו המקום בו יש לבצע זאת מובא בחלק הראשון ובחלק השלישי. לכאורה היה צריך לנסח זאת אחרת: "לך לך אל ארץ המוריה אל אחד ההרים אשר אומר אליך, והעלהו שם לעולה".
מסביר הרב קוק שהפס' מסודר לגמרי ועיקר המשימה נמצאת דווקא בחלק האחרון –"על אחד ההרים אשר אומר אליך"! איפה כאן המשימה?
בעת ציווי השליחות אלוקים לא גילה לאברהם את המיקום המדוייק והוא היה צריך להיות כשיר לנבואה בכל העת כדי להיות מסוגל לקבל ברגע האחרון את השלמת הציווי עם מסירת המיקום המדוייק. אחד מהתנאים לקבלת נבואה הוא שמחה. למרות שאברהם אבינו הולך לשחוט את בנו יחידו שנולד לו לעת זקנותו, אם לא ילך בכל הדרך בשמחה לעשות את דבר ה', לא יוכל להיות כשיר לקבל את המשך הנבואה להשלמת המשימה. כלומר, גדולתו של אברהם יותר מבעצם המוכנות לקיים את העקידה הייתה באופן בו הוא ניגש לעשות זאת – מלא בשמחה על כך שזוכה לעשות את דבר ה', למרות שמדובר בדבר הקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
מסר חשוב לחיינו שאפשר לקחת מכאן - פעמים רבות אנו מודדים דברים בעולמנו הרוחני והדתי בסולם מדידה של 'האם' - האם התפללנו, בירכנו, למדנו תורה וכו'. בסולם הזה ברוב התחומים אנחנו יכולים לסמן לעצמנו וי ולהיות מרוצים מעצמנו. אך המדד הלא פחות חשוב הוא מדד ה'איך'. באיזה עומק, שמחה, התלהבות וכו' אנחנו מבצעים את הדבר. אברהם נמדד בעקידה לא רק בעצם המעשה אלא בעיקר באופן ובהרגשה הנפשית בה ניגש לעשות אותו.
ז. מורשה לדורות
שאלנו בפתיחה מה הייתה גדולתו של אברהם בעקידה, הרי מיליוני יהודים בכל הדורות מסרו את נפשם ללא הרהור על קידוש ה'. אחרי כל מה שאמרנו עד כה ניתן גם לענות שהעובדה שעם ישראל אכן הצליח לעמוד בכבוד בניסיון הזה היא תולדה של מעשה מסירות הנפש של אברהם בעקידה שצרב בתוככי נפש האומה לדורותיה את היכולת למעשה הקרבה שכזה.
האם אנחנו באמת מעריכים נכונה את הדברים הגדולים שיש בנו כחלק מהיותנו בנים לעם היהודי? האם אנו מכירים בסגולות הנפלאות שיש בנשמה הגדולה שאלוקים נטע בנו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













