ישעיהו פרק טו

(א) משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה: (ב) עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה: (ג) בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי: (ד) ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו: (ה) לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו: (ו) כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה: (ז) על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום: (ח) כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה: (ט) כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה: