משפחה חברה ומדינה

הרבנות הראשית ושאלת הגיור

גיור אנטי־מסורתי

הצעת הגיור המסורתי של הרב חיים אמסלם, שבה תומך גם הרב אליעזר מלמד, היא בעלת סמך הלכתי רעוע מאוד ותקדם בעיקר את טשטוש הזהות היהודית בחברה הישראלית.

לא להפוך את שעת הדחק ללכתחילה

סבי הרב שלמה גורן זצ"ל כתב ונהג למעשה פעמים רבות מספור לגייר רק כאשר יש כנות מוכחת מצד המתגייר לשמור תורה ומצוות. פרשנויות אחרות או לימוד מתוך מקרים ספציפיים חוטאים למשנתו הברורה.

המחלוקת על הגיור ועל היתר המכירה

בין המחלוקות בעניין היתר המכירה וגיור מסורתיים נמתחים קווי דמיון רבים , הבירור ההלכתי סביב שתי הסוגיות דומה במבנהו, אך מה שמאפיין את התפלגות המחנות הוא השקפת העולם ביחס לאחריות לכלל ישראל , בעיית ההתבוללות לא נכחה בסביבתו של מרן הרב קוק זצ"ל, אולם יש להעריך שאילו הכיר אותה לעומק היה נוטה להקל בגיור כפי שעשה בשביעית.

ראויים לטוב

בין "שיח הזכויות" שמבוסס על ראיית האדם כיצור בודד הקובע לעצמו את ערכיו ל"שיח החובות" הבא לאזן אותו ולמנוע ממנו לגלוש לתהומות האבסורד, מופיע "שיח הראוּיוּת", שמתבסס על ראיית האדם כחלק ממערכת רחבה.

מהות מצוות השמיטה

שיחת מוצ"ש פרשת בהר תשפ"ב

מבטו העמוק של מרן הרב זצ''ל על מצוות השמיטה, דברי ה"משך חכמה" לפרשת בהר, מידת הביטחון בה'.

לשוב לחזון מדינת התורה

בן גוריון כינה אותה מדינת הלכה, הרב ברויאר שינה זאת למדינת התורה, ועלינו מוטל לממש את החזון בחלוף שבעים וארבע שנים. כיצד תיראה מדינת התורה ומהי הדרך להגיע אליה? התשובות ברורות ומציאותיות יותר ממה שנהוג לחשוב

התנופה הציונית נקברה בחולות ימית

את השלום הקר בין ישראל למצרים אפשר וצריך היה להשיג ללא ההרס המיותר של חבל ימית. הממסד הציוני וההתיישבות העובדת קיבלו את תקדים הרס היישובים ללא מחאה ואף בשמחה לאיד, וסימנו בכך את סיומן של מאה שנות ציונות. מהתנופה הציונית הדועכת נותר רק המחולל הראשוני שלה – הערך התורני של מצוות יישוב הארץ , חשבון נפש במלאת ארבעים שנה לחורבן ימית