גאולה ונבואה

אנחנו בתוך מהלך הגאולה

בשיחה שמסר בעשרה בטבת התייחס הרה"ג זלמן מלמד למבט האמוני על דורנו – דור של אור וגאולה: קיבוץ גלויות, חזרת ישראל לארצו, בניין ירושלים והתחדשות התורה במקומה

גאולה פרטית וכללית בתורת הרבי מליובאוויטש

התחדשות החיים של הגאולה

כשירדו לגלות קם מלך חדש, כשיצאו מן הגלות צוו על החודש. החיים הם דבר מתחדש, חיבור לתורה הוא התחדשות תמידית - חיבור לחיים. עניין זה של הגאולה מתבטא בדיבור.

מעטים מול יועצים

הקו השוזר בין בני אפרים ועולי בבל, דרך החשמונאים ועד למקימי מדינת ישראל, הוא הרצון לפרוק עול זרים מעל צווארנו, כמו גם השאיפה לגאולה. חוסר ההצלחה של הראשונים לא נבע מעודף משיחיות, אלא דווקא מחוסר ביטחון בה' להצלחת המהלך

נביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה

אלכסנדר מוקדון תכנן להחריב את המקדש, אבל שמעון הצדיק עצר אותו, הכוח נגד יוון נובע מהחכמים שאחרי הנביאים, ההבדל בין החכמים לנביאים.

בלי יהדות אין ציונות

הרב קוק לימד אותנו שאחרי בניין הגוף הלאומי יגיע משבר רוחני גדול, שיתבטא בניכור עמוק של הציונות כלפי היהדות. נקודת הקצה שהגענו אליה בימים אלה, המחייבת את עם ישראל לברר את הקשר שלו למסורת היהודית, היא תחילתו של שלב חדש בגאולה.