השלמנו את הפרק החמישי עם לימוד אופני ההתמודדות עם היצר בשעת ההצלחה או הכשלון בעסקיו ובעניין הגאוה והקנאה הגורמות לחסרונות גדולים בידיעת התורה ובמעשי העבודה, ואחר השלמנו את השער כולו בלימוד פרק ו, סיכמנו את מהלכו וביארנו את עיקר עניינו ואת חשיבותו העליונה ומקומו החשוב בחיבור ובמשנתו.
המחבר הדריך לטהר העבודה: א) שתהיה מאהבה, ב) מתוך אחריות ומחויבות ליוזמה והשתדלות מקסימאלית בעבודת ה' לעומת ביטחון בגזירת ה' בכל שאר ענייני העולם, ג) בתשובה מתמדת , ד) ובענווה והמעטת הערך העצמי לעומת שאר בני אדם.
למדנו על החיסרון והסכנה שיש בבקשת הכבוד והתהילה מבני אדם וכמה התבוננויות ועצות כיצד להתנער משאיפה זו, וכמו כן שלא להגיע לטעות הפוכה של הימנעות מחובות העבודה בטענה מדומה של בריחה מחניפות. ועוד לימד המחבר על חומרת הקלקול המוסרי שבעסק בתפילה ובשאר עבודת ה' במעשיו ובפיו כשליבו בל עימו אלא בענייני העולם השונים – ועל ההצלה בזה שבעצם ההבנה הזו וההתבוננות המתמדת בה.
התחלנו בחלקו השני של פרקנו בו מתבארות דוגמאות מעשיות של עבודה לטהר את הכוונה במעשים שיהיו לשם ה' לבדו, ולמדנו על אופן ניקוי המחשבה מהרצון לקבל תפארת מהבריות, גם במקום שהיצר מושך לכך ע"י טענות שוא כגון לפרסם מעשיו כדי שאחרים ילמדו מהם וכדו'.
למדנו על הסכנה של ההידרדרות בעקבות היצר לולא שהאמונה וחובת העבודה יהיו ברורים בשכל, ועל הסכנה הקשה יותר אם היצר יצליח גם למצוא סברות להצדיק את דרכו החלופית לחובת האדם בעולמו, והמחויבות לברר היטב את יסודי האמונה ולא לחרוג מן המסורת בכדי שלא ליפול בכך. ראינו שהדברים היו אמורים באופן מיוחד ביחס לטעויות הקראים ודרכם הרעה החדשה.
עם בירור זה השלמנו את חלקו הראשון של פרקנו שעסק ביישוב ספקות היצר ביסודי האמונה המקלקלים את טהר העבודה.
המחבר הציג את פתויי היצר להסית את האדם מענייני שלמותו וחובתו בעולמו אל ענייני העוה"ז בכלל ולקבלת תועלת דרך דרכי חכמת משפטי הכוכבים בפרט, והוא מבאר כי כל הנהייה אחר זה במקום אחר ענייני השלמות והעוה"ב הינה אבדון גמור, ואחר הוא נזקק ליישב כמה מקורות שמהם נראה שהעסק בחכמת הכוכבים הינו לגיטימי. בדרך אגב הערנו הערה משמעותית בעניין יחס המחבר לבקשות עניינים גשמיים בתפילה.
המחבר לימד על הכרחיות מציאות התושב"ע בכדי להשלים את כללי העבודה המחויבת מן התורה ומן השכל על כל פרטיהם, ועל הסמכות שניתנה לחכמי ישראל בזה, וע"י כך הוא דחה את הספקות העלולות לעלות באמיתות התושב"ע. אחר, הוא הפנה לדבריו בשער הביטחון בכדי ליישב גם את הספקות העלולות לעלות בעניין הגמול לעוה"ב ובצדק השגחת הבורא בעוה"ז, וביארנו את תמצית דבריו ועיקרם משם.
המחבר תאר את הספקות שהיצר עלול להעלות על לב האדם בעניין השארות הנפש, מציאות הבורא ואחדותו, חיוב עבודתו ואמיתות תורתו ולימד את המענה לספקות הללו ע"פ המבואר בשלושת השערים הראשונים של ספרו. אנו הרחבנו מעט בטעמי העבודה לה' בעבור שלמותנו ומתוך מחויבותנו המוסרית אף שה' עצמו אינו זקוק לזה.
למדנו על שני סוגי מזימות היצר המקלקלות את טהר העבודה – העלאת ספקות ביסודי האמונה ומשיכה יתרה לתענוגות העוה"ז וענייניו, וכהקדמה לעבודה מפורטת עם המזימות הללו למדנו על חומר המלחמה המתמדת שיש לאדם עם יצרו לאורך כל חייו בעוה"ז ועל יכולת הפלת היצר ומשילה עליו ע"י השכל.
בפרק ג עסקנו בצורך השונה שיש לטוהר הייחוד בחובות האברים לעומת חובות הלבבות, ובפרק ד למדנו על שלושת סוגי מפסידי טהר יחוד המעשה (חסרון בהכרת ה' ועוצם השגחתו, חסרון בהכרת תורתו והשפעות היצר על תמימות האמונה ואהבת ענייני העולם). בכלל הדברים באר המחבר ד' בחינות שבהם אפילו עובד הע"ז מעולה מה"חנף" העובד ע"מ לרצות בני אדם.
פתחנו בביאור מיקומו של שער יחוד המעשה בתוך מבנהו הכללי של החיבור וביארנו את עניינו, ולאחר מכן למדנו את שני פרקיו הראשונים על גדר טוהר יחוד הלב במעשה העבודה ועל עשר הדעות הנדרשות כבסיס לשם קניית המחשבה הטהורה הנכונה בעבודת בוראנו.
