
- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- חובת הלבבות
שער ה'– טהר יחוד המעשה
כתבות בנושא שער ה'– טהר יחוד המעשה
קרדיט: Kushch Dmitry/shutterstock.com
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
קרדיט: shutterstock/ Horiyan
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
קרדיט: shutterstock/solarseven
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
קרדיט: Shutterstock
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא שער ה'– טהר יחוד המעשה

עבודה בלתי טהורה אפילו רבה – אין תועלת בה!
שיעור מס' 101 - שער יחוד המעשה,פרק ה חלק 9 ופרק ו, וסיום וסיכום השער.
השלמנו את הפרק החמישי עם לימוד אופני ההתמודדות עם היצר בשעת ההצלחה או הכשלון בעסקיו ובעניין הגאוה והקנאה הגורמות לחסרונות גדולים בידיעת התורה ובמעשי העבודה, ואחר השלמנו את השער כולו בלימוד פרק ו, סיכמנו את מהלכו וביארנו את עיקר עניינו ואת חשיבותו העליונה ומקומו החשוב בחיבור ובמשנתו.

חומר היסח הדעת בעבודת ה' ובחינת טהר הכוונה בה
שיעור מס' 99 - שער יחוד המעשה, פרק ה' חלק 7
למדנו על החיסרון והסכנה שיש בבקשת הכבוד והתהילה מבני אדם וכמה התבוננויות ועצות כיצד להתנער משאיפה זו, וכמו כן שלא להגיע לטעות הפוכה של הימנעות מחובות העבודה בטענה מדומה של בריחה מחניפות. ועוד לימד המחבר על חומרת הקלקול המוסרי שבעסק בתפילה ובשאר עבודת ה' במעשיו ובפיו כשליבו בל עימו אלא בענייני העולם השונים – ועל ההצלה בזה שבעצם ההבנה הזו וההתבוננות המתמדת בה.

בלי לרְצות לרַצות
שיעור מס' 98 - שער יחוד המעשה, פרק ה' חלק 6
התחלנו בחלקו השני של פרקנו בו מתבארות דוגמאות מעשיות של עבודה לטהר את הכוונה במעשים שיהיו לשם ה' לבדו, ולמדנו על אופן ניקוי המחשבה מהרצון לקבל תפארת מהבריות, גם במקום שהיצר מושך לכך ע"י טענות שוא כגון לפרסם מעשיו כדי שאחרים ילמדו מהם וכדו'.

הכרחיות הבירור השכלי ביסודי העבודה וסכנתו
שיעור מס' 97 - שער יחוד המעשה, פרק ה' חלק 5
למדנו על הסכנה של ההידרדרות בעקבות היצר לולא שהאמונה וחובת העבודה יהיו ברורים בשכל, ועל הסכנה הקשה יותר אם היצר יצליח גם למצוא סברות להצדיק את דרכו החלופית לחובת האדם בעולמו, והמחויבות לברר היטב את יסודי האמונה ולא לחרוג מן המסורת בכדי שלא ליפול בכך. ראינו שהדברים היו אמורים באופן מיוחד ביחס לטעויות הקראים ודרכם הרעה החדשה. עם בירור זה השלמנו את חלקו הראשון של פרקנו שעסק ביישוב ספקות היצר ביסודי האמונה המקלקלים את טהר העבודה.

היחס לחכמת משפטי הכוכבים
שיעור מס' 96 - שער יחוד המעשה, פרק ה' חלק 4
המחבר הציג את פתויי היצר להסית את האדם מענייני שלמותו וחובתו בעולמו אל ענייני העוה"ז בכלל ולקבלת תועלת דרך דרכי חכמת משפטי הכוכבים בפרט, והוא מבאר כי כל הנהייה אחר זה במקום אחר ענייני השלמות והעוה"ב הינה אבדון גמור, ואחר הוא נזקק ליישב כמה מקורות שמהם נראה שהעסק בחכמת הכוכבים הינו לגיטימי. בדרך אגב הערנו הערה משמעותית בעניין יחס המחבר לבקשות עניינים גשמיים בתפילה.

פתרון הספקות בתושב"ע ובגמול
שיעור מס' 95 - שער יחוד המעשה, פרק ה' חלק 3
המחבר לימד על הכרחיות מציאות התושב"ע בכדי להשלים את כללי העבודה המחויבת מן התורה ומן השכל על כל פרטיהם, ועל הסמכות שניתנה לחכמי ישראל בזה, וע"י כך הוא דחה את הספקות העלולות לעלות באמיתות התושב"ע. אחר, הוא הפנה לדבריו בשער הביטחון בכדי ליישב גם את הספקות העלולות לעלות בעניין הגמול לעוה"ב ובצדק השגחת הבורא בעוה"ז, וביארנו את תמצית דבריו ועיקרם משם.

ההתמודדות עם ספקות היצר באמונה וביסודי העבודה
שיעור מס' 94 - שער יחוד המעשה, פרק ה' חלק 2
המחבר תאר את הספקות שהיצר עלול להעלות על לב האדם בעניין השארות הנפש, מציאות הבורא ואחדותו, חיוב עבודתו ואמיתות תורתו ולימד את המענה לספקות הללו ע"פ המבואר בשלושת השערים הראשונים של ספרו. אנו הרחבנו מעט בטעמי העבודה לה' בעבור שלמותנו ומתוך מחויבותנו המוסרית אף שה' עצמו אינו זקוק לזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?







