אפשר לעמוד לפני ה' רק כשאנחנו כלל ישראל, וכל ישראל ערבים זה לזה. אפשר להשפיע על אחרים רק מתוך דוגמא אישית והסתכלות חיובית על אחרים.
אנחנו לא מדגישים את היראה מיום הדין כי עבודת ה' של הדור שלנו היא עבודה מתוך אהבה
*צריך כל אדם להיות בעיני עצמו כמו אדם הראשון שהיה כגולם בשעה שבראו, וקול השופר יהיה כעין מה שכתוב "ויפח באפיו נשמת חיים". כי בכל ראש השנה מתחדשת חיות פנימית בכל אחד מישראל, והוא מקבל הנשמה מחדש באמצעות שמיעת קול השופר.
*אין קיבוץ גלויות בלי זיכרון הברית שאלוקים כרת איתנו. איננו עם ככל העמים. אי אפשר לקבץ גלויות על ידי שופר של קיבוץ גלויות ולשכוח מכך שה' הוא המלך.
ראשי פרקים:
הראשונים ברשימת המכובדים, אצל עובדי עבודה זרה הסדר הוא הפוך , הכישלון מתחיל בדבר קטן , מהי 'שרירות לב'? , גורם העיוות במחשבתם של הרשעים , מחאה נמרצת כנגד דבריו של בן יהודה , על גבולות הפלורליזם , אנו ניצבים לפני ראש השנה , יש לנו אחריות מלאה על כל יהודי , חציו זכאי וחציו חייב , תקיעה אחת לכל ישראל , התענוג של ריבונו של עולם , האישה הגדולה , חיים של ערבות וחיבור לצרכי הכלל , המפתח לעולם התשובה
באדיבות אתר הרב
*בכל ראש השנה אנחנו עוברים מכפיית הר וכפיות טובה לקבלת תורה בשמחה. חוזרים להדק את הברית מתוך בחירה ורצון ושמחה.
*משה כורת עם העם הסכם שמתאר להם בפירוט מה יקרה אם הם יקיימו את הברית ומה יקרה אם חלילה יפרו אותה. היום, אחרי 3300 שנה, אנו יודעים לומר כי משה דייק עד הפרטים הקטנים.
