ישנם שתי בעיות מרכזיות בעליה להרב הבית כיום: א. אין מסורות מדוייקות ואיזה מקומות מותר ולאיזה מקומות אסור לעלות, ב. לתהליכי הגאולה יש סדר ועדיין לא הגיע הזמן של "בונה ירושלים". אך יש גם צד שני.
הרב מלמד אותנו מהי החזרת עטרה ליושנה. בהבנת הפסוקים "וכל בנייך לימודי ה'". ו"יציץ ופרח ישראל". שניהם על לימוד תורה ומקומם של תלמידי חכמים.
נושא חדש לשיעורים הבאים - "מתוך התורה הגואלת" של הרב חיים אביהוא שוורץ
בעבודה הפרטית בגלות - התפילה, ישראל משמרים את התובנה מה זה לעמוד יחד עם כל ישראל בא"י בבית המקדש.
בגלות משמרים את התובנה שיש קדושה בחיים אך יש דרגה גבוה יותר - להעלות את החיים למעלה ע"י קריאת שמע ותפילה.
רשב"י אומר כי הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו ומבסס דבריו על פסוק הנבואה של נתן הנביא לדוד.
אם נחזיר עטרה ליושנה הראשון נוכל ללמוד כי קביעות מקום בא"י מוסיפה לעם ישראל עוצמה כנגד האוייבים בזכות גדולת המקום הקבוע.
הגמ' אומרת שיש צד להשמיט ויש צד להוסיף את התארים הגיבור והנורא בברכת אבות. חכמי כנסת הגדולה הבינו שגם מידה שאינה נראת בפועל עדיין קיימת, ומופיעה בדרך אחרת - כשהפסקנו להיות גיבורים בפועל עדיין הייתה גבורה של כבישת הרצון. וכן הנוראות נשארה מצוצמת ולכן שאר הבחינות נכונות.
חכמים סידרו את ברכות תפילת שמונה-עשרה כסדר הגאולה. בתחילה בניין החול ואח"כ בניין הקודש. בתקופתינו אנו בתחילת בניין הקודש - בברכת 'השיבה שופטינו כבראשונה'.
חשיבות השבת המשפט בתהליך הגאולה.
