ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
מכתבו של הראי"ה הגיע לאחד מעיתוני לונדון, ששאל: האם היהודים מתכוונים לחדש את עבודת הקורבנות? ראשי התנועה הציונית שלחו מכתב בירור אל הראי"ה. בתשובתו מתאריך כ"ט בטבת תרפ"ב, לפני מאה שנה, כשהוא כבר רבה הראשי של ארץ ישראל, הציע הראי"ה את עקרונות שיטתו. מסמך זה חשוב במיוחד מכיוון שהוא מסביר עיקרון יסודי מאוד בתפיסת התחיה הלאומית:
"המוסד הוא בתחילת צמיחתו, על כן רק מספר מצומצם של כהנים ולוים תלמידי חכמים... וחברים אחרים מפוזרים כמקומות שונים... שהשאיפה היא לאחדם כולם לפרקים ידועים, לשם האדרת המקצוע הגדול הזה שבתורה. יסוד תחיית האומה מוכרח הוא, למרות כל צורותיו החלוניות, להיות מבוסס על מקורו המקודש, שהיא שאיפת האומה לשוב ולהבנות בכל תכסיסי קדשה. והשאיפה הנצחית שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, מוכרחת היא להתבלט ביושר לב ובאמונה רבה בקביעות ובלא הפסקה וחולשה. ואמונתנו היא חזקה, שימים יבואו וכל העמים יכירו שהמקום אשר בחר בו ה'... מוכרח הוא לשוב לבעליו האמיתיים ועליו ייבנה הבית הגדול והקדוש, שיהיה על ידינו, לבית תפילה לכל העמים... השאיפה להחיות את כל ערכי הקודש בישראל... כוללת היא את החפץ לעשות את ירושלים למרכז להתלמוד הרחב והמסודר לכל התורה בכלל ועם זה להלכות הקודש והמקדש, ולכל הלכות מלכים, וסדרי מדינה ישראליים ממקור התורה והמסורה.
"דברי רגש והתעוררות נפשית למוסד הקדוש הזה... הם דברים מבוססים שלדעתי צריכים אנו לשנן אותם בין כלפי פנים ובין כלפי חוץ. והם כדאיים להיות חקוקים על לוח לבנו תמיד, וביחוד בימים שאנו חפצים להתעורר בתחיה לאומית כללית... רמז יש בו לכל העולם כולו שלא יחשבו האומות שיש לנו אפילו רגע של ייאוש ח"ו של שכחה מקשור זכותנו, במקום המקדש... וזה מכבר כאשר נשאלתי מועידה בריטית רשמית (ועדת הייקראפט שהוקמה לאחר פרעות תרפ"א) מהי דעתי על דבר מקום המקדש אודות יחוסנו אליו. אמרתי להם שכשם שאתם רואים שזכותנו על הארץ בכלל, אף שהיה זה דבר רחוק אצל כל העולם כולו עד כה, מכל מקום גלגלה ההשגחה... שמה שהיה רחוק הולך ונעשה קרוב... עד שכל העמים יכירו את צדקת זכותנו... על ארצנו הקדושה, כמו כן יבואו ימים שכל העמים, יכירו את אמיתת זכויותנו על מקום המקדש... שהחזון של הנביאים... 'כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים' יתקיים רק כשיהיה הבית הגדול והקדוש הזה, שם על מכונו, בידי בעליו הראשונים... שהוא עם ישראל" (אגרות הראיה, חלק ד, מהדורת תשמ"ד, איגרת א' קכז).
דברים אלה מתחברים למה שכתב במקומות רבים אחרים, ולפיהם תמיכת אומות העולם בשיבת ציון הנוכחית תלויה בהבעת הרצינות שלנו לחדש ימינו כקדם, הכוללים מקדש וקורבנות ותוכניהם הנשגבים, כמובטח בתורה ובנביאים שבהם הם מאמינים. אבל אם יראו שאין לנו כוונות כאלה, אלא רק להקים "מקלט בטוח" ו"לאום אירופאי", הן עלולות דווקא לעמוד כנגדנו!
עסקה עם הסולטן
עוד בשנת תרכ"ב, 1862, עורר הרב צבי הירש קלישר את דעת הקהל ואת עשירי היהודים לתחיית הארץ, ובראשה ושיאה – חידוש עבודת הקורבנות. בין היתר גם פנה לאנשיל רוטשילד בבקשה נועזת שיקנה את כל הארץ, או לפחות את הר הבית וסביבתו, מידי הטורקים הזקוקים לכסף, וכך נוכל לחדש את עבודת הקורבנות. החת"ם סופר (שו"ת, יורה דעה, רלו) הסכים עקרונית, אך הוסיף שהסולטן הטורקי "הוא קפדן גדול, כי אמר לבל יקרב שם (למקום המקדש) מי שאינו מאמונת ישמעאל, כי שם נבנה בית עבודה שלהם. ואומרים שאבן השתייה באמצע הכיפה ההיא ולא יקרב שם איש זר שאינו מאמונתם". אבל הרב קלישר לא התייאש, והעריך שיגיע היום שבו כל העולם הדתי המאמין בכתבי הקודש – מוסלמים ונוצרים – יסייע בהגשמת הנבואות לשיבת ציון: "כל העמים אנשי אמונה אשר יאזינו... בספרי הנביאים הקדושים ע״ה... יעזרונו וישאו אתנו להחזיק ברית קודש ולכונן אדמת קודש לשם ולתהלה בארץ וככתוב 'גם בני הנכר הנלוים אל ה׳' וכו׳" (דרישת ציון, עמ' 69).
לימים התגשמו דבריו לפחות בנוגע לנוצרים וביחס לשיבת עם ישראל לארצו: עמדתו של לויד ג'ורג', ראש ממשלת אנגליה, אשר נענה להפצרות ראשי הציונות החילונית ותמך בהצהרת בלפור, נבעה מתוך אמונה נוצרית וקריאה בכתבי הקודש. אבל הראי"ה שאף לחזור "לחדש עכשיו את כל הרוחניות של חיבת ציון, כמו שהיתה בשחר טל ילדותה, כמו שהיתה חיה בלבות אנשי קודש אשר החלו לטפחה ולטפל בה... הגר"צ קאלישער והגר"א גרידיץ וסייעתם ז"ל, טרם נשברו הכלים שלה... מעמקי תהום רבה עלינו לשוב ולהעלות את כל הניצוצות שנפלו, שנשתקעו ונשתכחו, נתעבו ונתגשמו, ונטמאו בידיים מסואבות, אל הקדושה והברכה" (אגרות הראיה, חלק א, איגרת מז).
המקדש של הרצל
חזונו של הרצל בספרו האוטופי 'אלטנוילנד' (ארץ ישנה-חדשה) כולל בשיאו תיאור של סיור בבית המקדש. התיאור עורר ביקורת חריפה מצידו של אחד העם, מכיוון שלפי הנכתב בספר הרי אין כל תוכן יהודי בירושלים ובמקדש אלא אידיאלים של עזרה, חירות ושוויון אוניברסליים. עוד לגלג על הרצל המתאר את המקדש כשלצידו עדיין כיפת הסלע "והאומנם התיר הרב רבי שמואל (מוהליבר), ידיד הליברלים, לבנות את הבית במקום אחר?"
מקס נורדאו, חברו של הרצל, השיב לביקורת וטען כי התרבות האירופאית על ערכיה האנושיים היא יצירת העם היהודי לא פחות מאחרים, ולכן היא זו שתתקיים בירושלים. עוד הוסיף כי "אדרבא, ישאל נא אחד העם את דרי תחום המושב הרוסי מה הם מעדיפים: להישאר בעוניים התהומי או להיות אזרחיה החופשיים של ארץ ישראל פורחת אף אם לא יהא המקדש בנוי על הר הבית. אין צורך שישמיע לנו את התשובה; אנו יודעים אותה מראש".
התנועה הציונית אימצה בסופו של דבר רק את החלק המדיני בחזונו של הרצל, ושמטה את חזון המקדש. הנה כי כן, אף הרצל ראה את המקדש כעיקרה ושיאה של גאולת ישראל, גם אם לא במדויק. בכך הוא התחבר לשורשיה המקוריים שנטע הרב קלישר ואשר התחזקו בידי הראי"ה. הצד השווה שבכולם – את הרצון למקדש ותכניו הנשגבים (שבהם יש להעמיק בהזדמנות אחרת) יש להציב בראשה של שאיפתנו הלאומית. להביע אותו כלפי העולם ולהאמין כי מה שנראה היום רחוק – ייעשה קרוב.
המאמר מבוסס על הפרק "ציונות של מקדש" בספר 'קורא לדגל – הראי"ה קוק ודגל ירושלים, האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית' שפרסם הכותב
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
