65 שיעורים
רביבים חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
רבים מאוד מבני הכוהנים והלוויים היו שותפים במלחמות ישראל | עוד לפני שהשתתפו במלחמות כלוחמים רגילים, הם הובילו את חיילי ישראל במלחמתם | בכיבוש הארץ, כיוון שבני שבט לוי לא קיבלו נחלה, הם היו פטורים מלהשתתף כלוחמים רגילים | בני הציבור החרדי אינם לוויים וכוהנים | במלחמת מצווה כעזרת ישראל מיד צר, חייבים כולם
רביבים תוכן הגילוי האלוקי
כל הגילויים האלוקיים לאבות עסקו בהקמת עם ישראל שיפרה וירבה ויירש את הארץ ויביא ברכה לכל העמים | אשרי החיילים הלוחמים בחירוף נפש ומגינים על העם והארץ | בני שבט לוי והכהנים השתתפו במלחמות ישראל | בהיותם בעלי תפקידים כלל־ישראליים, הם שימשו גם כחיל רבנות, חיל חינוך ומשטרה צבאית | כשם שמותר לברך בברכות המקובלות בכל שאר השפות, כך אפשר לברך בנַמַסטֶה
רביבים לשוב ליסודות
המלחמה הנוכחית מחייבת אותנו לשוב לעמדה היסודית שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל מאת ה' , עלינו להבהיר לעולם כי אין מדובר בסכסוך שכנים בלבד אלא במלחמה של האסלאם נגד עם ישראל ותורתו ,ברכת כוהנים, כמו שאר הברכות שבתורה, יסודה שנזכה להצלחה ולברכה בדרך הטבע
רביבים גרש את בן האמה
שרה אימנו עינתה את הגר וייסרה אותה כדי להעמידה במקומה, רק כשהבינה שאין יותר סיכוי שהגר וישמעאל ילכו בדרכם ביקשה לגרשם , הגזרה האלוקית לגרש את האמה ואת בנה היא גם כאשר הדבר אינו נעים, ככל שתרמנו לשגשוגם של שכנינו הערבים בני ישמעאל - מלחמתם בנו גברה , מוטלת עלינו המצווה לבחון האם וכיצד ניתן לעודד את הגירתם של אויבינו מארצנו , אם לא נצליח להוציא את אויבינו מכל רחבי ארצנו, נצטרך לסבול
רביבים להתחזק בסגולת ישראל וברית אבות
זכות אבות נשענת על החינוך של האבות * במצב של סכנה אין להזכיר זכות אבות וזכותנו שלנו * מצוות ברית המילה נועדה לחשוף את המציאות הנשמתית הפנימית של היהודי * מצוות יישוב הארץ וברית מילה שקולות כנגד כל המצוות * ברית המילה של הישמעאלים ריקה בלי שלמות * מצווה עלינו לחתור לכך שנוכרים עוינים יצאו מארצנו, כולל עזה.
רביבים שמיטת כספים ופרוזבול
האם ההידור לתת הלוואה בסוף שנת השמיטה כדי לשמוט הוא הידור נכון , מה הפתרון להלוואות בסכום גבוה,האם הלוואת חלב וביצים נחשבת הלוואה לעניין שמיטה , צריך לשמור את שטר הפרוזבול עד אחר כניסת שנת תשפ"ג ולא יותר.
רביבים הטיפול בעציצים בשמיטה ומצוות קידוש השם
עציצים שמעליהם קורת גג ומתחתיהם רצפה, אפילו הם בקומת קרקע ויש בהם נקב, מותר לטפל בהם כבשנה רגילה , כיצד ינהגו דיירים בקומות גבוהות במגדלים שבהם אין מעלית שבת בחוץ לארץ , ההבדל שבין שלוש העבירות החמורות שבתורה
היתר המכירה היתר המכירה בימינו
המציאות הכלכלית בימינו טובה בהרבה מימי תחילת ההתיישבות ואינה בגדר שעת הדחק, אך העובדה המצערת לפיה רוב הציבור אינו שומר מצוות מצריכה אותנו להשתמש עדיין בהיתר המכירה , החקלאי הפרטי לא יוכל לעמוד בתחרות מול המגדלים שאינם שומרים שמיטה, ולכן בשבילו זו שעת הדחק , השיקול של שמירת קדושת השמיטה על ידי הקהל הרחב של החקלאים והצרכנים גם הוא בגדר שעת הדחק , בטווח הארוך, על מדינת ישראל לתכנן מתווה שבו יוכל כל הציבור לשמור שמיטה בלי להיקלע למצוקה כלכלית
רביבים פרו ורבו וירושת הארץ
מצוות יישוב הארץ צריכה להתקיים בהדרגה, על פי גודלו ויכולתו של עם ישראל , ההתרשלות של ישראל בקיום מצוות פרו ורבו גרמה לכך שגבולות הארץ נותרו מצומצמים, ובתוכם נשארו מובלעות כנעניות , בדורנו, שבו למצוות פרו ורבו יש חשיבות לאומית מיוחדת, המשפחות המקיימות אותה בהידור זוכות לברכה מיוחדת.
שיעורים נוספים מצוות ישוב הארץ -עיון במשנתו ודרך לימודו בעניין
דברי זיכרון לרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל
דברי זיכרון לרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל
רביבים חזון היובל – גם לדורנו
מצוות הצדקה מלמדת כי האחריות לפרנסתו של האדם מוטל עליו עצמו, ורק אם אינו יכול לדאוג לעצמו האחריות עוברת למעגלים שסביבו * משלימה אותה מצוות היובל, שקובעת כי המשאבים צריכים להתחלק בשווה בין כולם * בזאת משלבת התורה את הסוציאליזם והקפיטליזם * יש לבחון חלוקה שווה של המשאבים, ונתינת אחוז מסוים מבעלי ההון לכלל החברה אחת ליובל, גם בימינו * במצבה הנוכחי של האנושות יש צורך בתחרותיות, אך כשהאור האלוקי יתגלה בעולם – בני האדם יבינו שאינם מתחרים זה בזה אלא בונים ומשלימים זה את זה
היתר המכירה אוצר בית דין? היתר המכירה עדיף
המקור בתוספתא להיתר אוצר בית דין * העבודות שנדרשות בשביעית כדי שיגדלו פירות בכמות ובאיכות שישתלם לקוטפם * המחלוקת לגבי היתר החזון איש לעשות מלאכות הנדרשות לקיום הפירות * איסור סחורה בפירות שביעית, וכיצד הוא נפתר בהיתר האוצר * מחיר פירות האוצר חייב להיות נמוך משמעותית ממחיר השוק, ובפועל במקרים רבים זה לא כך * קשה לקיים מערכת אוצר גדולה שתמכור בזול ותהיה כלכלית * האפשרות לשימוש חלקי בפתרון האוצר * מסקנה: היתר המכירה מהודר יותר, לחקלאי וגם לצרכן
רביבים כתיבת פרוזבול – מתי וכיצד
משנה: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכתי של תקנת הפרוזבול, שמבטלת את השמטת החובות בשמיטה * באמצעות הפרוזבול המלווה מוסר את גביית החוב לידי בית הדין * הזמן שבו חלה שמיטת הכספים ומתי כותבים פרוזבול * טוב לכתוב פרוזבול גם על חסכונות וקרנות פנסיה, למרות שמעיקר הדין אינם נשמטים * לאיזה בית דין יש למסור את החוב * גם נשים חייבות בשמיטת כספים * האם יש צורך לזכות קרקע ללווה * המנהג להותיר הלוואה שתתקיים בה מצוות שמיטת כספים * נוסח שטר פרוזבול
רביבים חרם שלא כדין
*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר
רביבים תולדות היתר המכירה
התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ
רביבים למכור כדי לקיים "לא תחונם"
האם במכירת הקרקעות לנוכרי במסגרת היתר המכירה יש בעיה של "לא תחונם"? * טעם האיסור הוא למנוע אחיזה של הגויים בארץ ישראל * אין איסור "לא תחונם" במכירה לזמן מוגבל * אין איסור כשמטרת המכירה היא לחזק את אחיזתנו בארץ * הטוענים נגד היתר המכירה מטעם "לא תחונם" הם דווקא אלה שמתרשלים במצוות יישוב הארץ * מדוע סבר רבי יהודה הנשיא שיש לבטל את תקנת השביעית לאחר החורבן * מדוע לא הפעילו את היתר המכירה בתקופה שלאחר החורבן <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
רביבים וציוויתי את ברכתי
*הניסיון הקשה לחקלאים בשביתה ממלאכה בשביעית *השביתה יוצרת מקום לאמונה, שמשפיעה מכוחה גם על יבול שש השנים *שנת השמיטה מקנה לאדם תכונות של יעילות, חסכנות וחריצות, אשר תורמות לעבודתו בשאר השנים *הברכה חלה כאשר כל ישראל יושבים על אדמתם, ובכך יכולים להתמודד יחד עם אתגר השמיטה *על הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, מחבר ספר 'שירת אומה לארצה' על 'שבת הארץ' <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
רביבים הופעת הקדושה בדרך הטבע
האם אפשר לסמוך בימינו על הבטחת התורה לברכה חקלאית בשנה השישית? * הברכה נאמרה בזמן שכל ישראל על אדמתם והשביעית מדאורייתא, ולא בדרך של הסתמכות על הנס * יישובים שלא סמכו על היתר המכירה לא זכו לברכה כלכלית * בארץ ישראל הברכה האלוקית מופיעה דווקא בדרך הטבע * בחוץ לארץ הקדושה יכולה להתגלות רק בדרך לא טבעית * כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל פסקו הניסים הגלויים שהיו במדבר * גדולתו של דוד שניצח את אויביו בדרך הטבע בלי ניסים <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
רביבים אין היתר לפסול את ההיתר
*היתר המכירה אינו דחוק כלל, וניתן היה להקל אף יותר * לדעת רוב הפוסקים שביעית בזמן הזה מדרבנן, ויש אומרים ממידת חסידות בלבד * מחלוקת הפוסקים באיזו שנה חלה שנת השמיטה * היתר אמירה לנוכרי באיסור דרבנן ובשעת הדחק * רוב הפוסקים סוברים שבעלות הנוכרי מפקיעה חובת שביעית מהקרקע * לדעת רוב הפוסקים, פירות שגדלו בשביעית באיסור או לא הופקרו אינם נאסרים באכילה * מסקנה: החרם החרדי על היתר המכירה חסר בסיס הלכתי, ומהווה פגיעה בכבוד התורה של הרבנים המתירים <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
רביבים היתר מרווח לשעת הדחק
*'היתר המכירה' בשמיטה בשעת הדחק מרווח יותר מהיתרים הלכתיים רבים שנהוג לסמוך עליהם *הצורך לבדוק בכל שמיטה האם עדיין ההיתר נחוץ *השינויים לטובה במצב הכלכלי בארץ לעומת השנים הראשונות שבהן הונהג ההיתר *הקושי של החקלאי הפרטי להשבית את הקרקע כשמתחריו אינם משביתים *הצורך להנהיג את ההיתר כדי להציל מעבירה את הציבור החילוני והמסורתי *גם הפגיעה הצפויה בתקציב המדינה מגדירה את המצב הנוכחי כשעת הדחק *כיצד אפשר להגיע בהדרגה לשמירת שמיטה ממלכתית <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>