- בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- שמיטה
היתר המכירה
כתבות בנושא היתר המכירה
היתר מכירה או ירקות ערבים?
נדהמתי לשֵמע החדשות, שעסקנים פנו בבקשה לממשלה, כי זו תאפשר למגזר הערבי להרחיב את הגידולים החקלאיים שלהם, על-מנת שיהיו לציבור החרדי ירקות בשנת השמיטה. הבקשה הזו היא כל-כך אבסורדית, עד שקשה להאמין שעסקן ביקש אותה.
הקרונות שעיברו את השנה בלוד
בירושלמי מסופר ש"עשרים וארבע קרונות עברו את השנה בלוד" ומסופר שר' יהושע בן לוי, רבה של העיר לוד, רצה להחמיר ולקנות ירקות מגוי בשמיטה, ואז אליהו הנביא אסר זאת. אלו הם מעשיים סמליים, שדנים בהיתר למכור שדה לגוי בשמיטה כדי להמשיך ולעבוד בה.
היתר מכירה או יבול נכרי?
מה ההבדל למעשה בין היתר מכירה ליבול נכרי, הרי לבסוף בשניהם הפירות נקנים מגוי?
חלות של היתר מכירה על שדות הארץ
איסור לא תחונם ואיסור הערמה (ביטול המצווה), משמעות היתר המכירה מבחינה משפטית, הצורך בהיתר המכירה כיום והמאמץ לעזור לחקלאים לשבות בשמיטה.
שיעורים בנושא היתר המכירה
היתר המכירה בימינו
המציאות הכלכלית בימינו טובה בהרבה מימי תחילת ההתיישבות ואינה בגדר שעת הדחק, אך העובדה המצערת לפיה רוב הציבור אינו שומר מצוות מצריכה אותנו להשתמש עדיין בהיתר המכירה , החקלאי הפרטי לא יוכל לעמוד בתחרות מול המגדלים שאינם שומרים שמיטה, ולכן בשבילו זו שעת הדחק , השיקול של שמירת קדושת השמיטה על ידי הקהל הרחב של החקלאים והצרכנים גם הוא בגדר שעת הדחק , בטווח הארוך, על מדינת ישראל לתכנן מתווה שבו יוכל כל הציבור לשמור שמיטה בלי להיקלע למצוקה כלכלית
אוצר בית דין? היתר המכירה עדיף
המקור בתוספתא להיתר אוצר בית דין * העבודות שנדרשות בשביעית כדי שיגדלו פירות בכמות ובאיכות שישתלם לקוטפם * המחלוקת לגבי היתר החזון איש לעשות מלאכות הנדרשות לקיום הפירות * איסור סחורה בפירות שביעית, וכיצד הוא נפתר בהיתר האוצר * מחיר פירות האוצר חייב להיות נמוך משמעותית ממחיר השוק, ובפועל במקרים רבים זה לא כך * קשה לקיים מערכת אוצר גדולה שתמכור בזול ותהיה כלכלית * האפשרות לשימוש חלקי בפתרון האוצר * מסקנה: היתר המכירה מהודר יותר, לחקלאי וגם לצרכן
חרם שלא כדין
*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר
תולדות היתר המכירה
התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ
למכור כדי לקיים "לא תחונם"
האם במכירת הקרקעות לנוכרי במסגרת היתר המכירה יש בעיה של "לא תחונם"? * טעם האיסור הוא למנוע אחיזה של הגויים בארץ ישראל * אין איסור "לא תחונם" במכירה לזמן מוגבל * אין איסור כשמטרת המכירה היא לחזק את אחיזתנו בארץ * הטוענים נגד היתר המכירה מטעם "לא תחונם" הם דווקא אלה שמתרשלים במצוות יישוב הארץ * מדוע סבר רבי יהודה הנשיא שיש לבטל את תקנת השביעית לאחר החורבן * מדוע לא הפעילו את היתר המכירה בתקופה שלאחר החורבן <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
הופעת הקדושה בדרך הטבע
האם אפשר לסמוך בימינו על הבטחת התורה לברכה חקלאית בשנה השישית? * הברכה נאמרה בזמן שכל ישראל על אדמתם והשביעית מדאורייתא, ולא בדרך של הסתמכות על הנס * יישובים שלא סמכו על היתר המכירה לא זכו לברכה כלכלית * בארץ ישראל הברכה האלוקית מופיעה דווקא בדרך הטבע * בחוץ לארץ הקדושה יכולה להתגלות רק בדרך לא טבעית * כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל פסקו הניסים הגלויים שהיו במדבר * גדולתו של דוד שניצח את אויביו בדרך הטבע בלי ניסים <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
אין היתר לפסול את ההיתר
*היתר המכירה אינו דחוק כלל, וניתן היה להקל אף יותר * לדעת רוב הפוסקים שביעית בזמן הזה מדרבנן, ויש אומרים ממידת חסידות בלבד * מחלוקת הפוסקים באיזו שנה חלה שנת השמיטה * היתר אמירה לנוכרי באיסור דרבנן ובשעת הדחק * רוב הפוסקים סוברים שבעלות הנוכרי מפקיעה חובת שביעית מהקרקע * לדעת רוב הפוסקים, פירות שגדלו בשביעית באיסור או לא הופקרו אינם נאסרים באכילה * מסקנה: החרם החרדי על היתר המכירה חסר בסיס הלכתי, ומהווה פגיעה בכבוד התורה של הרבנים המתירים <a href='http://www.inn.co.il/Besheva/' target='_blank' rel='nofollow'>באדיבות העיתון בשבע</a>
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
רבנים בנושא היתר המכירה
