היתר המכירה

היתר המכירה בימינו

המציאות הכלכלית בימינו טובה בהרבה מימי תחילת ההתיישבות ואינה בגדר שעת הדחק, אך העובדה המצערת לפיה רוב הציבור אינו שומר מצוות מצריכה אותנו להשתמש עדיין בהיתר המכירה , החקלאי הפרטי לא יוכל לעמוד בתחרות מול המגדלים שאינם שומרים שמיטה, ולכן בשבילו זו שעת הדחק , השיקול של שמירת קדושת השמיטה על ידי הקהל הרחב של החקלאים והצרכנים גם הוא בגדר שעת הדחק , בטווח הארוך, על מדינת ישראל לתכנן מתווה שבו יוכל כל הציבור לשמור שמיטה בלי להיקלע למצוקה כלכלית

חרם שלא כדין

*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר

תולדות היתר המכירה

התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ

למכור כדי לקיים "לא תחונם"

הופעת הקדושה בדרך הטבע

אין היתר לפסול את ההיתר

רבי יהודה הנשיא והירק בערי הספר

רבי יהודה הנשיא התארח בעכו וביקש סעודות ירק אולם מארחו הכין סעודות בשר. רבי אמר שמארחו למד לארח בנדיבות משמואל הנביא. המארח אמר שהוא החמיר להמשיך ולאסור את הירק בערי הספר, ורבי אמר שהחומרה הנכונה שנלמדת משמואל הנביא היא להקל על יושבי ערי הספר.

היתר מרווח לשעת הדחק