כתבות בנושא היתר המכירה
היתר מכירה או ירקות ערבים?
נדהמתי לשֵמע החדשות, שעסקנים פנו בבקשה לממשלה, כי זו תאפשר למגזר הערבי להרחיב את הגידולים החקלאיים שלהם, על-מנת שיהיו לציבור החרדי ירקות בשנת השמיטה. הבקשה הזו היא כל-כך אבסורדית, עד שקשה להאמין שעסקן ביקש אותה.
הקרונות שעיברו את השנה בלוד
בירושלמי מסופר ש"עשרים וארבע קרונות עברו את השנה בלוד" ומסופר שר' יהושע בן לוי, רבה של העיר לוד, רצה להחמיר ולקנות ירקות מגוי בשמיטה, ואז אליהו הנביא אסר זאת. אלו הם מעשיים סמליים, שדנים בהיתר למכור שדה לגוי בשמיטה כדי להמשיך ולעבוד בה.
היתר מכירה או יבול נכרי?
מה ההבדל למעשה בין היתר מכירה ליבול נכרי, הרי לבסוף בשניהם הפירות נקנים מגוי?
חלות של היתר מכירה על שדות הארץ
איסור לא תחונם ואיסור הערמה (ביטול המצווה), משמעות היתר המכירה מבחינה משפטית, הצורך בהיתר המכירה כיום והמאמץ לעזור לחקלאים לשבות בשמיטה.
שיעורים בנושא היתר המכירה
היתר המכירה בימינו
המציאות הכלכלית בימינו טובה בהרבה מימי תחילת ההתיישבות ואינה בגדר שעת הדחק, אך העובדה המצערת לפיה רוב הציבור אינו שומר מצוות מצריכה אותנו להשתמש עדיין בהיתר המכירה , החקלאי הפרטי לא יוכל לעמוד בתחרות מול המגדלים שאינם שומרים שמיטה, ולכן בשבילו זו שעת הדחק , השיקול של שמירת קדושת השמיטה על ידי הקהל הרחב של החקלאים והצרכנים גם הוא בגדר שעת הדחק , בטווח הארוך, על מדינת ישראל לתכנן מתווה שבו יוכל כל הציבור לשמור שמיטה בלי להיקלע למצוקה כלכלית
הרב אליעזר מלמד | חשוון תשפ"ב
חרם שלא כדין
*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ה
תולדות היתר המכירה
התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשע"ה
למכור כדי לקיים "לא תחונם"
האם במכירת הקרקעות לנוכרי במסגרת היתר המכירה יש בעיה של "לא תחונם"? * טעם האיסור הוא למנוע אחיזה של הגויים בארץ ישראל * אין איסור "לא תחונם" במכירה לזמן מוגבל * אין איסור כשמטרת המכירה היא לחזק את אחיזתנו בארץ * הטוענים נגד היתר המכירה מטעם "לא תחונם" הם דווקא אלה שמתרשלים במצוות יישוב הארץ * מדוע סבר רבי יהודה הנשיא שיש לבטל את תקנת השביעית לאחר החורבן * מדוע לא הפעילו את היתר המכירה בתקופה שלאחר החורבן באדיבות העיתון בשבע
הרב אליעזר מלמד | סיון התשע"ה
הופעת הקדושה בדרך הטבע
האם אפשר לסמוך בימינו על הבטחת התורה לברכה חקלאית בשנה השישית? * הברכה נאמרה בזמן שכל ישראל על אדמתם והשביעית מדאורייתא, ולא בדרך של הסתמכות על הנס * יישובים שלא סמכו על היתר המכירה לא זכו לברכה כלכלית * בארץ ישראל הברכה האלוקית מופיעה דווקא בדרך הטבע * בחוץ לארץ הקדושה יכולה להתגלות רק בדרך לא טבעית * כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל פסקו הניסים הגלויים שהיו במדבר * גדולתו של דוד שניצח את אויביו בדרך הטבע בלי ניסים באדיבות העיתון בשבע
הרב אליעזר מלמד | אייר התשע"ה
אין היתר לפסול את ההיתר
*היתר המכירה אינו דחוק כלל, וניתן היה להקל אף יותר * לדעת רוב הפוסקים שביעית בזמן הזה מדרבנן, ויש אומרים ממידת חסידות בלבד * מחלוקת הפוסקים באיזו שנה חלה שנת השמיטה * היתר אמירה לנוכרי באיסור דרבנן ובשעת הדחק * רוב הפוסקים סוברים שבעלות הנוכרי מפקיעה חובת שביעית מהקרקע * לדעת רוב הפוסקים, פירות שגדלו בשביעית באיסור או לא הופקרו אינם נאסרים באכילה * מסקנה: החרם החרדי על היתר המכירה חסר בסיס הלכתי, ומהווה פגיעה בכבוד התורה של הרבנים המתירים באדיבות העיתון בשבע
הרב אליעזר מלמד | אייר התשע"ה
