ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
המלחמה הנוכחית מבטאת משבר עמוק ומכריחה אותנו לחזור ליסודות. במשך שנים מדינת ישראל ניסתה להסביר לעולם שהיא מוכנה להתפשר עם הערבים, בתקווה שעל ידי כך תזכה לאהדה ולתמיכה. כאשר למרות הכול הערבים תקפו אותנו וברשעות פגעו באזרחים בניגוד לכל האמנות הבין־לאומיות, רבים בעולם לא הצדיקו את מלחמתנו להשמדת האויב.
הבעיה בעמדה היסודית שלנו היא שכמעט כל הנציגים הרשמיים של ישראל אינם מבטאים את הקשר המוחלט שלנו לארץ ישראל כולה, קשר שנובע מכך שה' הנחיל את הארץ לאבותינו ולנו, וציווה אותנו ליישב אותה. מלבד שגרירים אחדים, למשל ציפי חוטובלי בבריטניה ודרור אידר באיטליה, הנציגים שלנו אינם מזכירים את פסוקי התנ"ך שבהם ה' הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל, ואינם מצטטים את פסוקי הנביאים שהתנבאו לפני אלפי שנים על חזרת עם ישראל לארצו, כדי להפריחה ולהביא ברכה לעולם.
התנ"ך הוא הספר החשוב והמפורסם ביותר בעולם. נציגינו יכלו להישען עליו, לבטא את גודל הנס של הגשמת דברי הנביאים. במקום זאת הם מדברים על ביטחון ועל נכונות לפשרות, בלא תשובה לטענה היסודית של הערבים נגדנו, שבאנו לארץ זרה ונישלנו את תושביה. מתוך תפיסה שטחית מתארים את הסכסוך עם הערבים כסכסוך שכנים שניתן לפתרון של פשרה, במקום להסביר לעולם שהערבים המוסלמים שנלחמים בנו, נלחמים בעם ישראל וברעיון הגדול של תורת ישראל, ובמידה רבה בכל שאר העולם שאינו מוסלמי.
יהי רצון שמתוך חג השבועות וזיכרון מתן התורה נזכה להתחזק בלימוד התורה, שמגדירה את זהותנו הלאומית ואת הייעוד הגדול שלנו ליישב את כל הרעיונות של התורה בארץ, וכך להביא ברכה לארץ ולכל העולם. ומתוך כך נצליח במלחמה באויבינו ויעלה בידינו להסביר לאומות העולם את צדקתנו.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
739 - חילופי שבויים
740 - לשוב ליסודות
741 - מרן הרב קוק על הדתות השונות
טען עוד
ברכת כוהנים
בימים אלו, שבהם אנחנו מבקשים עזרה משמיים, נעסוק מעט בהלכות ברכת כוהנים שבפרשת השבוע. חשוב תחילה לבאר שהברכה שאנו מבקשים מה' אינה ברכה שתבוא בדרך נס אלא בדרך הטבע, כי באופן זה אנו מסוגלים לקלוט את הברכה כראוי ולהמשיך להתקדם. אולם כאשר אנחנו זוכים לנס, אף שהנס הציל אותנו, אין לנו כלים להמשיך הלאה, ולכן בדרך כלל אחר הנס ישנו משבר. וכן למדנו שהברכות המופיעות בתורה, בפרשיות בחוקותי וכי תבוא, הן ברכות שבאות בדרך הטבע.
בכל אופן, כל מה שאנו עושים הוא בעזרת ה', כי גם הטבע מתקיים על ידי ה'. ההבדל בין נס לטבע, שבדרך נס על פי כל החישובים ההגיוניים היינו נכשלים, ורק מפני שאירע דבר בלתי צפוי הצלחנו. וכאשר הברכה באה בדרך הטבע, גם לפי החישובים ההגיוניים יכולנו להצליח, אלא שהיינו יכולים להצליח יותר או פחות, וה' עזר שהצלחנו יותר. גם ברכת כוהנים, כמו שאר הברכות שבתורה, מכוונת שנזכה לברכה והצלחה ולשמירה בדרך הטבע.
המצווה
מצוות עשה מהתורה שהכוהנים יברכו את ישראל, שנאמר: "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרון ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה'..." (במדבר ו, כב-כז).
מצווה זו נוהגת בכל יום, וכל כהן שקראו לו לעלות לדוכן לברך את ישראל וסירב, אף שמצד הדין ביטל מצווה אחת בלבד, נחשב לו הדבר כאילו ביטל שלוש מצוות מן התורה, כי שלוש פעמים נזכר לשון ציווי וזירוז לכוהנים לברך את ישראל (סוטה לח, ב; רמב"ם תפילה טו, יב). ואף אם כבר בירך פעם אחת באותו יום את ישראל, אם קראו לו במניין אחר לעלות לדוכן, מצווה שיעלה ויברך פעם נוספת. אבל אם לא עלה, אינו מבטל מצוות עשה מהתורה (שולחן ערוך אורח חיים קכח, ג).
בשעת ברכת כוהנים צריך כל אחד ואחד מישראל לעמוד מול הכוהנים, ולכוון דעתו לברכה (שולחן ערוך קכח, כג). וכתב בספר חרדים (יב, יח), שגם הישראלים העומדים מול הכוהנים בשתיקה ובכוונה ועונים אמן לאחר הברכה, שותפים בקיום מצוות התורה של ברכת כוהנים.
מקום עמידת המתברכים
בשעה שהכוהנים מברכים, צריכים המתברכים להימצא מולם, שנאמר: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם" (במדבר ו, כג). למדו חכמים שברכת כוהנים צריכה להתקיים כדרך שאנשים מדברים עם חבריהם, שעומדים פנים כנגד פנים, ומדברים בקול רם שכל המתברכים יוכלו לשומעם.
מי שעומד אחר הכוהנים אינו נכלל בברכה, אבל מי שעומד ממש בצידיהם, יפנה את פניו לכוהנים והרי הוא נכלל בברכה. והיושבים בשורות הראשונות בבית הכנסת צריכים למדוד את מקומם ביחס לכוהנים; אם הם לפניהם, או אפילו ממש מול צידיהם, רשאים להישאר במקומם ויפנו את פניהם לכוהנים. אבל אם מקומם נוטה לצד שאחרי הכוהנים, עליהם לעבור למקום אחר בעת ברכת כוהנים (שולחן ערוך אורח חיים קכח, כד).
כל מי שעומד בבית הכנסת מול הכוהנים נכלל בברכה. ואפילו אם עומדים לפניו אנשים גבוהים שחוצצים בינו לבין הכוהנים, או שלפני מקומו יש עמוד שחוצץ בינו לכוהנים, הואיל והוא נמצא בצד שמול פניהם, הרי הוא בכלל הברכה.
שאלה: מי שעומד מול הכוהנים אבל מפנה את גבו אליהם, כגון שהוא עומד תחת טלית אביו ופניו אל אביו, או סתם מסתכל לכיוון הפתח, האם הוא בכלל הברכה?
תשובה: מי שמפנה גבו לכוהנים אינו נכלל בברכה. ואף שמי שמחמת אונס לא בא לבית הכנסת נכלל בברכה, לדוגמה מי שהיה צריך לצאת לעבודתו. וכן נשים וילדים שאינם צריכים לבוא לבית הכנסת נכללים בברכה שמופנית כלפי כל ישראל. אבל אלו שעומדים בבית הכנסת ומתרשלים לבוא לעמוד כשפניהם אל הכוהנים - אינם נכללים בברכה (ביאור הלכה קכח, כד, 'אם').
כהן רשע
שאלה: כהן רשע שחוטא בחילול שבת, ניאוף וגזל, האם אפשר שיישא את כפיו?
תשובה: גם מי שעובר עבירות רבות נשאר חייב בכל המצוות שבתורה, וכן כהן רשע נשאר חייב במצוות נשיאת כפיים, כי אין הברכה האלוקית באה בזכות הכהן, אלא מאת ה' שציווה לקיים את ברכת הכוהנים. ורק אם הכהן חוטא בחטאים שפגעו בכהונתו, כגון שהרג אדם או נשא גרושה או נטמא למתים, אינו רשאי לברך את ברכת כוהנים.
שיעור החייב בהפרשת חלה
שאלה: כאשר קבוצת נשים מתאספת ללישת בצק לשם קיום מצוות הפרשת חלה, כמה קמח צריך שיהיה לכל הפחות כדי שאפשר יהיה להפריש חלה עם ברכה, והאם צריך ששיעור זה יהיה לכל אחת מהמשתתפות?
תשובה: בקמח חיטה רגיל צריך להפריש בלי ברכה ממשקל של 1.250 קילוגרם, ועם ברכה ממשקל של 1.550 קילוגרם. בקמח מלא צריך להפריש בלי ברכה משיעור 1.450 קילו, ועם ברכה משיעור 1.650 קילו (ראו פניני הלכה כשרות יא, ו).
זאת משום שעיסה החייבת בחלה היא העיסה שהיו רגילים להכין בדור המדבר, שנאמר: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר טו, כ). עריסה היא העיסה שהיו מכינים מהמן שירד במדבר בכל יום בעבור כל אדם, ושיעורה עשירית האיפה לכל אדם, שנאמר (שמות טז, לו): "והעומר עשירית האיפה הוא" (עירובין פג, ב). אבל עיסה ששיעורה פחות מזה אין בה חשיבות, ופטורה מחלה.
עשירית האיפה היא נפח של ארבעים ושלוש ביצים, וחומש ביצה - 2.160 ליטר (ביצה - כ־50 סמ"ק), ולכתחילה טוב לעגל את החשבון ל־2.200 ליטר. החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספות של מלח ותבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח יש למדוד אותו בכלים שיש בהם סימוני נפח. באין אפשרות למדוד את הנפח, נעזרים בחישוב השיעור לפי משקל, אולם כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה.
התנאי להפרשת חלה מבצק משותף לכמה נשים
נשים שלשות יחד בצק, כאשר לכל אחת עיסה משלה שממנה היא מכינה לעצמה חלה, אף שיש שיעור חלה בבצק המשותף, כיוון שהן עומדות לחלקו - אינו מצטרף לשיעור, וכל עוד אין שיעור חלה לכל אחת - אינן יכולות לקיים את מצוות הפרשת החלה. ואפילו אם יאפו את הכול בתנור אחד, כל זמן שכל אחת מכירה את המאפה שלה והיא מקפידה לקחתו לעצמה, המאפים אינם מצטרפים לשיעור.
לפיכך נשים שרוצות לאפות יחד לחמים או עוגות כדי לזכות במצווה, ואין לכל אחת מהן שיעור חלה בפני עצמו, צריכות להקפיד להיות שותפות מלאות בכל המאפים עד גמר האפייה, באופן שלא יהיה ניכר של מי כל מאפה. ורק לאחר האפייה תיקח כל אחת מאפה לעצמה באקראי, היינו בלא שיהיה סימון שזה המאפה שלה, וכך בעת סיום הלישה תוכל אחת מהן להפריש חלה בעבור כולן.
אבל אם כל אחת קולעת לעצמה בצק בצורה מיוחדת ומקפידה לקחתו אחר כך, כיוון שלפני האפייה חילקו את העיסות, אין העיסות שלהן מצטרפות.
הפרשת חלה בגן ילדים
וכן גננת שאופה עם הילדים חלות לקראת שבת, וכל ילד לש לעצמו את בצקו ומדביקים עליו את שמו, אין החלות שלהם מצטרפות. אלא צריך שעד סוף האפייה יהיו כל המאפים שווים, בלא שידביקו עליהם את שמות הילדים, וכך תוכל הגננת לברך על הפרשת חלה. ולאחר סיום המאפה יחלקו את המאפים לילדים, ואם ירצו גם ידביקו עליהם מדבקות עם שמותיהם.
מתוך העיתון 'בשבע'
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
