ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכך היה מבאר את התפילה הקצרה שאמרו חכמים שמתפללים במקום סכנה, וכדברי המשנה: "רבי יהושע אומר: ההולך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה, ואומר: הושע ה' את עמך את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפילה" (ברכות ד, ד). ביארו חכמים: "אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה - יהיו כל צורכיהם לפניך" (גמרא ברכות כט, ב).
שאל הרב צבי יהודה: יהודי נמצא במקום סכנה, והוא פוחד ורוצה לפנות אל ה' בתפילה, מה לו להזכיר עבירות של ישראל, ולהתפלל שאפילו בשעה שישראל "עוברים על דברי תורה יהיו צורכיהם לפניך"? "כאילו הקב"ה עוזר לספק צרכיו של ההולך לעשות עבירה, כגון לאכול חזיר. זהו דבר מזעזע! במצב של סכנה, אין לו משהו אחר לבקש מאשר שה' יעזור לעוברי עבירה?! זהו ממש 'לפני עיוור לא תיתן מכשול', 'מסייע לדבר עבירה'. נורא ואיום!"
זכות אבות לעומת ברית אבות
והמשיך לבאר, שכאשר אדם נמצא בסכנה רגילה הוא מזכיר "זכות תורה, מצוות ומעשים טובים, שתעזור לו נגד קטרוג השטן". אך אם הקטרוג גדול יותר, צריך זכות גדולה יותר ומזכירים זכות של הסבא וכדומה. וכאשר הקטרוג גדול יותר מזכירים זכות האבות, אברהם יצחק ויעקב. אבל מי יודע אולי הקטרוג גדול הרבה יותר, ואז יש דעות ש"תמה זכות אבות" (שבת נה, א). אולם כפי שכתבו התוספות: "זכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" (שם). כי אכן הברית היא "לעד ולנצח נצחים", ולכן התפילה מכוח הברית.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
755 - רבנות בקהילה בחינם ומשכורת ראויה למורים
756 - להתחזק בסגולת ישראל וברית אבות
757 - גרש את בן האמה
טען עוד
"לכן במצב של סכנה, אין להזכיר זכות אבות וזכותנו שלנו. אולי יש שטן כה נורא ואיום, שזכות אבות תמה. צריך סגולה, שהיא קמיע בשביל כל המצבים", "אפילו במצבים של ירידות... אפילו כשהעם גדוש בחטאים, בכל זאת אתה ה' בחרת בנו". לכן אנחנו מתפללים בלשון רבים, כי גם במצבים קשים של ירידה, לא ייבהל האדם, אלא יזכור שהוא שייך לעם ישראל, ויתפלל על כלל ישראל "הושע ה' את עמך, את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך" (על פי ההקדמה לאורות ישראל בשיחות הרצי"ה על ספר אורות, שיצא לאחרונה).
מצוות ברית מילה
מצוות ברית המילה שאנו לומדים בפרשת השבוע, פרשת לך לך, מבטאת את הברית בין ה' לישראל, והיא כל כך חשובה עד שהיא קודמת לתורה (ברכות מח, ב). כי הברית מבטאת את הקדושה העצמית שקידש ה' את עמו ישראל, קדושה שאינה תלויה בבחירתנו, והיא היסוד לקבלת התורה שדורשת מאיתנו לבחור בטוב. ועל כן כתב בשולחן ערוך: "גדולה מצווה זו משאר מצוות עשה" (יורה דעה רס, א). כי הברית מבטאת את הקשר העמוק ליהדות, ואת הייעוד הגדול של עם ישראל, לגלות את הקדושה בתוך המציאות ולהוסיף ברכה וטובה לעולם.
אולם להלכה, גם יהודי שלא נימול נחשב יהודי לכל דבר. יתרה מזו, גם יהודי ערל נקרא נימול אף שבפועל לא עבר ברית מילה (נדרים לא, ב). כלומר, מצוות ברית המילה נועדה לחשוף את המציאות הנשמתית הפנימית של היהודי. וזה שאינו מקיים את המצווה, אינו חושף ומבטא את הנשמה הקדושה והיהודית שלו, אבל הסגולה הפנימית שבגללה כרת ה' ברית עמו שרירה וקיימת לעד.
מצוות יישוב הארץ והברית
מצוות יישוב הארץ קשורה לברית המילה, ששתי מצוות אלו מבטאות את החזון המיוחד של עם ישראל - לגלות את הקדושה בתוך המציאות הארצית, הגשמית. ועל שתי מצוות אלו אמרו שהן שקולות כנגד כל המצוות (ראו פניני הלכה א, 4).
וכך מצינו שבשעה שהעלה הקב"ה את אברהם אבינו ממדרגה של צדיק פרטי למדרגה של צדיק כללי, וכרת עמו ברית שתצא ממנו אומה שלמה שתגלה את דבר ה' לדורות עולם - הבטיח לו את הארץ וציווה אותו על ברית המילה. שנאמר בפרשת השבוע: "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לא־לוהים ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לא־לוהים... ואתה את בריתי... זאת בריתי אשר תשמרו... הימול לכם כל זכר... והיה לאות ברית ביני וביניכם" (בראשית יז, ז-יא).
זהו שאמרו חכמים: "אם מקיימין בניך את המילה - הן נכנסים לארץ, ואם לאו - אין נכנסים לארץ" (בראשית רבה מו, ט). ולכן נצטווה יהושע למול את ישראל לפני תחילת כיבוש הארץ (יהושע ה, ב).
המאבק בישמעאלים
אמרו חכמים: כל מי שנימול - יכול לנחול את הארץ (זוהר ח"ב כג, א). עוד אמרו: עתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב, בשעה שתהיה ריקה ושוממה, וזאת מפני שישמעאל נימול, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם. אבל מפני שהמילה שלהם ריקה בלי שלמות (אינם מלים ביום השמיני, ואינם פורעים את העור הדק), לכן גם הארץ תהיה תחתיהם ריקה ושוממה. וסוף שיזכו בה ישראל שמילתם שלמה (עי' זוהר ח"ב לב, א). המשמעות שברית המילה שלהם ריקה בלי שלמות היא שיש בה רק הכנעה שמצמיתה את היצירה האנושית, ואילו ברית שלמה עם ה' מאפשרת לגלות שכינה במלוא היצירתיות האנושית בארץ.
מגורי נוכרים בארץ ישראל
החזון הגדול של עם ישראל בארצו הוא שהארץ תהיה מיושבת על ידי עם ישראל, וכל מערכות החיים הלאומיים יתנהלו על פי הדרכות התורה במוסר ובקדושה, ועם ישראל יהיה לאור ולברכה לכל עמי העולם. כדי להגשים את החזון הזה צריך שהארץ כולה תהיה מיושבת על ידי ישראל, ורק אינם יהודים שחפצים להיות שותפים לחזון הגדול של עם ישראל יוכלו להצטרף אליו במעמד של גר תושב. אבל גויים שעוינים את ישראל ואת אמונתם, מצווה שלא לתת להם לגור בארץ, שנאמר: "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלוהיהם כי יהיה לך למוקש" (שמות כג, לג). והשני איסור פרטי שמכוון לכל יחיד, שלא ימכור קרקע לנוכרי, כדי שלא לתת חניה בארץ, שנאמר: "לא תכרות להם ברית ולא תחונם" (שם ז, ב). ואומנם נחלקו הפוסקים לגבי נוכרים הגונים שאינם גרים תושבים, אולם לגבי נוכרים שתומכים באויבים שרוצים להחריב את מדינת ישראל, לכל הדעות מצווה שלא ישבו בארצנו (ראו פניני הלכה העם והארץ ה, א; ג). הוסיפה והזהירה התורה שאם נשאיר אותם בארץ, נסבול מהם מאוד, שנאמר: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשׂיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג, נה).
הסיבות המונעות את קיום המצווה
שתי סיבות עיקריות מונעות אותנו מלגרש מארץ ישראל את הנוכרים העוינים את מדינת ישראל.
א) מצוות יישוב הארץ וכל המסתעף ממנה מחייבת אותנו לפעול לפי הכוח שבידינו, וכאשר יד הגויים תקיפה עלינו, או כאשר המחיר הבינלאומי יהיה כבד מדי, אנו אנוסים מלקיימה (ראו רמב"ם הלכות עבודה זרה י, ו).
ב) בדורות האחרונים, בזכות השפעתה המוסרית של תורת ישראל, אומות העולם קיבלו על עצמן חוקים ששומרים על זכויותיהם של מיעוטים. וכאשר בני נח קובעים חוקים שאוסרים לגרש בני אוכלוסיית מיעוט גם כשהם עוינים, גם עם ישראל חייב להתחשב בחוקים אלו, כי יש לכך תוקף של שבע מצוות בני נח, וכלל הלכתי הוא שלא ייתכן שיהיה דבר שאסור לבני נח ולישראל יהיה מותר (סנהדרין נט, א).
לזכור את המצווה
למרות זאת מצווה עלינו, במסגרת החוקים ומגבלות הכוח, לחתור לכך שנוכרים עוינים יצאו מארצנו, כולל עזה. לעיתים בעתות מלחמה נקרית הזדמנות לארגן הגירה כוללת, או לפחות ליצור מצב שמעודד הגירה, בלא התנגשות עם עמי העולם והחוק הבינלאומי, ואסור להחמיץ הזדמנויות. על המנהיגות המדינית והצבאית ומעצבי דעת הקהל מוטלת החובה לזכור מצווה זו, ולא להחמיץ את ההזדמנויות שייקרו בדרכנו, ולקדם על ידי כך שלום בישראל ובעולם.
מתוך העיתון 'בשבע'
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שתי דקות על בדיקת חמץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
