ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכך היה מבאר את התפילה הקצרה שאמרו חכמים שמתפללים במקום סכנה, וכדברי המשנה: "רבי יהושע אומר: ההולך במקום סכנה מתפלל תפילה קצרה, ואומר: הושע ה' את עמך את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך, ברוך אתה ה' שומע תפילה" (ברכות ד, ד). ביארו חכמים: "אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה - יהיו כל צורכיהם לפניך" (גמרא ברכות כט, ב).
שאל הרב צבי יהודה: יהודי נמצא במקום סכנה, והוא פוחד ורוצה לפנות אל ה' בתפילה, מה לו להזכיר עבירות של ישראל, ולהתפלל שאפילו בשעה שישראל "עוברים על דברי תורה יהיו צורכיהם לפניך"? "כאילו הקב"ה עוזר לספק צרכיו של ההולך לעשות עבירה, כגון לאכול חזיר. זהו דבר מזעזע! במצב של סכנה, אין לו משהו אחר לבקש מאשר שה' יעזור לעוברי עבירה?! זהו ממש 'לפני עיוור לא תיתן מכשול', 'מסייע לדבר עבירה'. נורא ואיום!"
זכות אבות לעומת ברית אבות
והמשיך לבאר, שכאשר אדם נמצא בסכנה רגילה הוא מזכיר "זכות תורה, מצוות ומעשים טובים, שתעזור לו נגד קטרוג השטן". אך אם הקטרוג גדול יותר, צריך זכות גדולה יותר ומזכירים זכות של הסבא וכדומה. וכאשר הקטרוג גדול יותר מזכירים זכות האבות, אברהם יצחק ויעקב. אבל מי יודע אולי הקטרוג גדול הרבה יותר, ואז יש דעות ש"תמה זכות אבות" (שבת נה, א). אולם כפי שכתבו התוספות: "זכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" (שם). כי אכן הברית היא "לעד ולנצח נצחים", ולכן התפילה מכוח הברית.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
755 - רבנות בקהילה בחינם ומשכורת ראויה למורים
756 - להתחזק בסגולת ישראל וברית אבות
757 - גרש את בן האמה
טען עוד
"לכן במצב של סכנה, אין להזכיר זכות אבות וזכותנו שלנו. אולי יש שטן כה נורא ואיום, שזכות אבות תמה. צריך סגולה, שהיא קמיע בשביל כל המצבים", "אפילו במצבים של ירידות... אפילו כשהעם גדוש בחטאים, בכל זאת אתה ה' בחרת בנו". לכן אנחנו מתפללים בלשון רבים, כי גם במצבים קשים של ירידה, לא ייבהל האדם, אלא יזכור שהוא שייך לעם ישראל, ויתפלל על כלל ישראל "הושע ה' את עמך, את שארית ישראל, בכל פרשת העיבור יהיו צורכיהם לפניך" (על פי ההקדמה לאורות ישראל בשיחות הרצי"ה על ספר אורות, שיצא לאחרונה).
מצוות ברית מילה
מצוות ברית המילה שאנו לומדים בפרשת השבוע, פרשת לך לך, מבטאת את הברית בין ה' לישראל, והיא כל כך חשובה עד שהיא קודמת לתורה (ברכות מח, ב). כי הברית מבטאת את הקדושה העצמית שקידש ה' את עמו ישראל, קדושה שאינה תלויה בבחירתנו, והיא היסוד לקבלת התורה שדורשת מאיתנו לבחור בטוב. ועל כן כתב בשולחן ערוך: "גדולה מצווה זו משאר מצוות עשה" (יורה דעה רס, א). כי הברית מבטאת את הקשר העמוק ליהדות, ואת הייעוד הגדול של עם ישראל, לגלות את הקדושה בתוך המציאות ולהוסיף ברכה וטובה לעולם.
אולם להלכה, גם יהודי שלא נימול נחשב יהודי לכל דבר. יתרה מזו, גם יהודי ערל נקרא נימול אף שבפועל לא עבר ברית מילה (נדרים לא, ב). כלומר, מצוות ברית המילה נועדה לחשוף את המציאות הנשמתית הפנימית של היהודי. וזה שאינו מקיים את המצווה, אינו חושף ומבטא את הנשמה הקדושה והיהודית שלו, אבל הסגולה הפנימית שבגללה כרת ה' ברית עמו שרירה וקיימת לעד.
מצוות יישוב הארץ והברית
מצוות יישוב הארץ קשורה לברית המילה, ששתי מצוות אלו מבטאות את החזון המיוחד של עם ישראל - לגלות את הקדושה בתוך המציאות הארצית, הגשמית. ועל שתי מצוות אלו אמרו שהן שקולות כנגד כל המצוות (ראו פניני הלכה א, 4).
וכך מצינו שבשעה שהעלה הקב"ה את אברהם אבינו ממדרגה של צדיק פרטי למדרגה של צדיק כללי, וכרת עמו ברית שתצא ממנו אומה שלמה שתגלה את דבר ה' לדורות עולם - הבטיח לו את הארץ וציווה אותו על ברית המילה. שנאמר בפרשת השבוע: "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לא־לוהים ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לא־לוהים... ואתה את בריתי... זאת בריתי אשר תשמרו... הימול לכם כל זכר... והיה לאות ברית ביני וביניכם" (בראשית יז, ז-יא).
זהו שאמרו חכמים: "אם מקיימין בניך את המילה - הן נכנסים לארץ, ואם לאו - אין נכנסים לארץ" (בראשית רבה מו, ט). ולכן נצטווה יהושע למול את ישראל לפני תחילת כיבוש הארץ (יהושע ה, ב).
המאבק בישמעאלים
אמרו חכמים: כל מי שנימול - יכול לנחול את הארץ (זוהר ח"ב כג, א). עוד אמרו: עתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב, בשעה שתהיה ריקה ושוממה, וזאת מפני שישמעאל נימול, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם. אבל מפני שהמילה שלהם ריקה בלי שלמות (אינם מלים ביום השמיני, ואינם פורעים את העור הדק), לכן גם הארץ תהיה תחתיהם ריקה ושוממה. וסוף שיזכו בה ישראל שמילתם שלמה (עי' זוהר ח"ב לב, א). המשמעות שברית המילה שלהם ריקה בלי שלמות היא שיש בה רק הכנעה שמצמיתה את היצירה האנושית, ואילו ברית שלמה עם ה' מאפשרת לגלות שכינה במלוא היצירתיות האנושית בארץ.
מגורי נוכרים בארץ ישראל
החזון הגדול של עם ישראל בארצו הוא שהארץ תהיה מיושבת על ידי עם ישראל, וכל מערכות החיים הלאומיים יתנהלו על פי הדרכות התורה במוסר ובקדושה, ועם ישראל יהיה לאור ולברכה לכל עמי העולם. כדי להגשים את החזון הזה צריך שהארץ כולה תהיה מיושבת על ידי ישראל, ורק אינם יהודים שחפצים להיות שותפים לחזון הגדול של עם ישראל יוכלו להצטרף אליו במעמד של גר תושב. אבל גויים שעוינים את ישראל ואת אמונתם, מצווה שלא לתת להם לגור בארץ, שנאמר: "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלוהיהם כי יהיה לך למוקש" (שמות כג, לג). והשני איסור פרטי שמכוון לכל יחיד, שלא ימכור קרקע לנוכרי, כדי שלא לתת חניה בארץ, שנאמר: "לא תכרות להם ברית ולא תחונם" (שם ז, ב). ואומנם נחלקו הפוסקים לגבי נוכרים הגונים שאינם גרים תושבים, אולם לגבי נוכרים שתומכים באויבים שרוצים להחריב את מדינת ישראל, לכל הדעות מצווה שלא ישבו בארצנו (ראו פניני הלכה העם והארץ ה, א; ג). הוסיפה והזהירה התורה שאם נשאיר אותם בארץ, נסבול מהם מאוד, שנאמר: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשׂיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לג, נה).
הסיבות המונעות את קיום המצווה
שתי סיבות עיקריות מונעות אותנו מלגרש מארץ ישראל את הנוכרים העוינים את מדינת ישראל.
א) מצוות יישוב הארץ וכל המסתעף ממנה מחייבת אותנו לפעול לפי הכוח שבידינו, וכאשר יד הגויים תקיפה עלינו, או כאשר המחיר הבינלאומי יהיה כבד מדי, אנו אנוסים מלקיימה (ראו רמב"ם הלכות עבודה זרה י, ו).
ב) בדורות האחרונים, בזכות השפעתה המוסרית של תורת ישראל, אומות העולם קיבלו על עצמן חוקים ששומרים על זכויותיהם של מיעוטים. וכאשר בני נח קובעים חוקים שאוסרים לגרש בני אוכלוסיית מיעוט גם כשהם עוינים, גם עם ישראל חייב להתחשב בחוקים אלו, כי יש לכך תוקף של שבע מצוות בני נח, וכלל הלכתי הוא שלא ייתכן שיהיה דבר שאסור לבני נח ולישראל יהיה מותר (סנהדרין נט, א).
לזכור את המצווה
למרות זאת מצווה עלינו, במסגרת החוקים ומגבלות הכוח, לחתור לכך שנוכרים עוינים יצאו מארצנו, כולל עזה. לעיתים בעתות מלחמה נקרית הזדמנות לארגן הגירה כוללת, או לפחות ליצור מצב שמעודד הגירה, בלא התנגשות עם עמי העולם והחוק הבינלאומי, ואסור להחמיץ הזדמנויות. על המנהיגות המדינית והצבאית ומעצבי דעת הקהל מוטלת החובה לזכור מצווה זו, ולא להחמיץ את ההזדמנויות שייקרו בדרכנו, ולקדם על ידי כך שלום בישראל ובעולם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
