אבטליון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אבטליון'' היה אב בית הדין בדור הרביעי ב[[תקופת הזוגות]], בן זוגו של הנשיא [[אבטליון]]. הם קבלו מ[[יהודה בן טבאי]] ומ[[שמעון בן שטח]]. | |||
לפי הגמרא {{מקור|גיטין נז ע"ב|כן}} שמעיה ואבטליון היו [[גר]]ים בני גרים מצאצאי [[סנחריב]]. במקום אחר מסופר שהמבט שלהם היה מעט שונה - למשל, לא הצליחו לבטא את האות "ה" וביטאו במקומה "א"<ref>עפ"י עדיות א, ג</ref>. פעם אחת, לאחר סיום עבודת יום הכיפורים בידי [[כהן גדול|הכהן הגדול]], עזבו רבים ממלווי הכהן, כדי ללות את שמעיה ואבטליון. הכהן הגדול נפגע, וכשבאו שמעיה ואבטליון לומר לו שלום ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום", והם ענו לו: "יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה [[אהרן]] ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" {{מקור|יומא עא ע"ב|כן}}. | |||
תלמידיו היו [[הלל הזקן]] ו[[שמאי]]. על פי המסורת קבור (יחד עם שמעיה) בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי [[האר"י]] סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה. | |||
במשנה מובא בשמו: "חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל" {{מקור|משנה אבות א יא|כן}}, ויש המסבירים שהוא רומז בכך ל[[יהושע בן פרחיה]] שדחה את ישו הנוצרי. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תנאים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:הזוגות]] | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
[[קטגוריה:הזוגות]] | [[קטגוריה:הזוגות]] | ||
גרסה מ־11:51, 17 באפריל 2015
|
|
'אבטליון היה אב בית הדין בדור הרביעי בתקופת הזוגות, בן זוגו של הנשיא אבטליון. הם קבלו מיהודה בן טבאי ומשמעון בן שטח.
לפי הגמרא (גיטין נז ע"ב) שמעיה ואבטליון היו גרים בני גרים מצאצאי סנחריב. במקום אחר מסופר שהמבט שלהם היה מעט שונה - למשל, לא הצליחו לבטא את האות "ה" וביטאו במקומה "א"[1]. פעם אחת, לאחר סיום עבודת יום הכיפורים בידי הכהן הגדול, עזבו רבים ממלווי הכהן, כדי ללות את שמעיה ואבטליון. הכהן הגדול נפגע, וכשבאו שמעיה ואבטליון לומר לו שלום ענה להם בזלזול: "יבואו בני העממים לשלום", והם ענו לו: "יבואו לשלום בני העממים שעושים מעשה אהרן ואל יבוא בן אהרן לשלום, שאינו עושה מעשה אהרן" (יומא עא ע"ב).
תלמידיו היו הלל הזקן ושמאי. על פי המסורת קבור (יחד עם שמעיה) בגוש חלב שבגליל. אחד מתלמידי האר"י סיפר כי רבו היה הולך מדי פעם להשתטח על קברותיהם ושואל מהם רזי תורה.
במשנה מובא בשמו: "חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל" (משנה אבות א יא), ויש המסבירים שהוא רומז בכך ליהושע בן פרחיה שדחה את ישו הנוצרי.
הערות שוליים
- ↑ עפ"י עדיות א, ג