יהושע בן פרחיה
|
|
יהושע בן פרחיה היה תנא בדור השני לזוגות, בן זוגו של נתאי הארבלי. שניהם קבלו מיוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים. הוא היה נשיא הסנהדרין וראש החכמים בימי יוחנן כהן גדול. תלמידיו היו רבי שמעון בן שטח, יהודה בן טבאי ולהבדיל ישו הנוצרי[1]. הגמרא (סוטה מז ע"א) מספרת, שכאשר ינאי המלך החל לרדוף אחרי חכמי ישראל ברח לאלכסנדריה שבמצרים, וכאש הצליח גיסו של המלך רבי שמעון בן שטח לעשות שלום בין המלך לחכמים, שלח אגרת לרבו יהושע בן פרחיה ובה מבקש שישוב לירושלים, בדרך של חידה: "מני ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריא של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה?" הבין יהושע ב"פ כי הסכנה בירושלים חלפה והחליט לחזור לירושלים. בדרך נכנס לאכשניה אחת, בה כיבדו אותו בכבוד הראוי לראש הסנהדרין, והוא אמר: "כמה נאה אכסניא זו", אמר לו תלמידיו ישו הנוצרי: רבי, אבל עיניה של בעלת האכסניא טרוטות! אמר לו רשע! בכך אתה עוסק, הוציא שופר ונידה אותו. כל יום ישו היה בא אליו להתיר נידויו ולא קבל. בהמשך חשב לקבלו חזרה, אולם ישו בא כשהיה באמצע קריאת שמע, וסימן לו בידיו שימתין עד שיגמור לקרוא קריאת שמע ואז יתיר נידויו, אך ישו הבין שכוונת רבו לדחותו. מה עשה? הלך ועבד עבודה זרה והחטיא את הרבים (בכך שיסד את הנצרות). לאחר זמן בא לישו לשכנעו לחזור בתשובה, אך ישו אמר לו כי קבל ממנו כי המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. חז"ל ראו את המעשה הזה של דחייתו של ישו הנוצרי כמהלך מוטעה, וכך כתבו (שם): "תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".
במסכת אבות מובא בשמו מאמר אחד: " עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות" (משנה אבות א ו).
הערות שוליים
- ↑ אמנם הראב"ד בספר שלשלת הקבלה כותב כי ישנה מחלוקת בין חז"ל שאומרים כך לבין חכמי ההיסטוריה שאומרים כי ישו היה בימי הורדוס, שהיה לפני יהושע בן פרחיה, ומסכם כי "קבלת אמת היא בידינו". אמנם, יש שכתבו כי היו שניים שנקראו ישו- ישו הנוצרי מייסד הנצרות אכן היהנ בימי הורדוס, אך היה ישו שני, שאף הוא חטא והחטיא את הרבים, שהיה תלמידו.