רבי חנניא בן עקביא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי חנניא בן עקביא (נכתב גם חנניה, עקביה וחנינא) היה תנא בדור הרביעי.

רבי חנניא בן עקביא שמר בזכרונו המופלא שמועות עתיקות בהלכה, אותן מסר לחבריו התנאים. כך הוא למשל הוא מוסר גרסה שהייתה בידו למחלוקת בין רבן גמליאל לחכמים,‏[1] ומסר קבלה שהייתה בידו לפרש הלכה בדיני טומאה וטהרה,‏[2] שעל כך אמר רב יהודה בשם רב: "לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת. שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה. עד שבא ר' חנינא בן עקביא ופירשה". לפי פרשנותו של היימן, רב שהה במקום באותה שעה, ומכאן עדותו‏[3]. כאשר דנו החכמים אודות האיסור לטלטל מי חטאת בספינה עקב מעשה שהיה שנמצאה טומאה במי החטאת, מסר רבי חנניא בן עקביא קבלה שהייתה בידו שאסרו "רק בירדן ורק בספינה", כדוגמת המעשה שהתרחש.‏[4]

תקנותיו בטבריה[edit]

רבי חנניא בן עקביא התיר שלושה דברים לאנשי טבריה:

אמ' ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא: לא התיר לי חנניה בן עקביה אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגניים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה; אבל בשאר מימות לא.
מסכת ערובין, פ"ז ע"א וע"ב
סיבת דין מיוחד זה היא שלשפת הכנרת הייתה כעין מחיצה ('אוגנים') ויש היכר לכך שהיא כרמלית, ולכן די בתיקון קל. דין זה הוא דעת יחיד, ואינו להלכה כיום.
  • התיר לטמון פירות בפסולת של קטנית דקה שלחה בטל, ואין לחשוש שברטיבות נעשו הפירות מוכשרים לקבל טומאה, מכיוון שמכיוון שאנשי טבריה היו עסוקים במלאכתם כל היום, ידוע שהסיבה שהם טמנו את הפירות בחול הוא כדי לחסוך זמן מיותר ולא מכיוון שהם רצו להרטיב אותן, ועל פי ההלכה אין פירות נעשים מוכשרים לקבל טומאה אלא אם נרטבו מרצונם של הבעלים.
  • התיר להסתפג בשבת במגבת, ואין לחשוש שמא יסחוט אותה, מכיוון שאין אדם מקפיד על ניקיון המגבת המיועדת לשימוש מיוחד זה.

חביריו[edit]

הוא דן בהלכה עם רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי. בשעת אבלו של ר' יהודה על מות בנו, שימש רבי חנניא כמעין מתורגמן, כאשר ר' יהודה לוחש באוזנו (מפני האיסור על האבל ללמד תורה), ור' חנניא משמיע בקול.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. כתובות עח ב
  2. שבת ט ב
  3. תולדות תנאים ואמוראים בערך "רב".
  4. יבמות קו א, שבת ס א