רבי יוחנן בן נורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (שימוש בתבנית מקור) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוחנן בן נורי''' היה [[תנא]] בדור השלישי, פעל ב[[יבנה]], בגניגר שבגליל התחתון וב[[בית שערים]] ({{מקור|תוספתא סוכה ב ב}} ועוד), וכן ב[[ציפורי]] ({{מקור|תוספתא כלים בבא בתרא ב ב}} ועוד). חברו של [[רבי חלפתא]] (אביו של [[רבי יוסי]]). יתכן כי היה תלמידו של [[רבי אליעזר]], מכיוון שמסר בשמו ודן לפניו. היה עני מרוד, ונאלץ לצאת יחד עם הנמושות ללקוט [[לקט]], [[שכחה]] ו[[פאה]] על מנת לפרנס את בני ביתו {{מקור|ירושלמי פאה ח א|כן}}. לאור זאת, [[רבי יהושע]] המליץ עליו ועל חברו [[רבי אלעזר חסמא]] בפני [[רבן גמליאל]] כי הם חכמים היודעים לחשב כמה טיפות יש בים, ובכל זאת אין להם פת לחם, ולכן מינה אותם רבן גמליאל לבעלי תפקיד בישיבתו ביבנה ({{מקור|בבלי הוריות י א}}; {{מקור|ספרי, דברים טז}}). המדרש {{מקור|ספרי דברים א|כן}} מספר, כי מתוקף תפקידו היה קובל על [[רבי עקיבא]] בפני רבן גמליאל, והוא מעיד כי לפחות חמש פעמים קנתר ר"ג את ר"ע בעקבות כך, אך בכל פעם הוסיף בו אהבה. | '''רבי יוחנן בן נורי''' היה [[תנא]] בדור השלישי, פעל ב[[יבנה]], בגניגר שבגליל התחתון וב[[בית שערים]] ({{מקור|תוספתא סוכה ב ב}} ועוד), וכן ב[[ציפורי]] ({{מקור|תוספתא כלים בבא בתרא ב ב}} ועוד). חברו של [[רבי חלפתא]] (אביו של [[רבי יוסי]]). יתכן כי היה תלמידו של [[רבי אליעזר]], מכיוון שמסר בשמו ודן לפניו. היה עני מרוד, ונאלץ לצאת יחד עם הנמושות ללקוט [[לקט]], [[שכחה]] ו[[פאה]] על מנת לפרנס את בני ביתו {{מקור|ירושלמי פאה ח א|כן}}. לאור זאת, [[רבי יהושע]] המליץ עליו ועל חברו [[רבי אלעזר חסמא]] בפני [[רבן גמליאל]] כי הם חכמים היודעים לחשב כמה טיפות יש בים, ובכל זאת אין להם פת לחם, ולכן מינה אותם רבן גמליאל לבעלי תפקיד בישיבתו ביבנה ({{מקור|בבלי הוריות י א}}; {{מקור|ספרי, דברים טז}}). המדרש {{מקור|ספרי דברים א|כן}} מספר, כי מתוקף תפקידו היה קובל על [[רבי עקיבא]] בפני רבן גמליאל, והוא מעיד כי לפחות חמש פעמים קנתר ר"ג את ר"ע בעקבות כך, אך בכל פעם הוסיף בו אהבה. | ||
מתלמידיו היו [[רבי יהושע בן קרחה]], [[רבי יוסי]] בנו | מתלמידיו היו [[רבי יהושע בן קרחה]], [[רבי יוסי]] בנו של חברו רבי חלפתא ו[[רבי יוחנן בן ברוקא]]. | ||
היה מקורב לבית הנשיאות של רבן גמליאל. פעם אחת, לאחר שנפטר רבן גמליאל, עמד רבי יהושע וביקש לבטל דברים שקבע ר"ג. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: "חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל (רואה אני שאחר הראש הגוף הולך), כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעים לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל, ולא היה אדם שערער בדבר כלום" {{מקור|בבלי עירובין מא א|כן}}. | היה מקורב לבית הנשיאות של רבן גמליאל. פעם אחת, לאחר שנפטר רבן גמליאל, עמד רבי יהושע וביקש לבטל דברים שקבע ר"ג. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: "חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל (רואה אני שאחר הראש הגוף הולך), כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעים לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל, ולא היה אדם שערער בדבר כלום" {{מקור|בבלי עירובין מא א|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־14:20, 30 במרץ 2012
|
|
רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, פעל ביבנה, בגניגר שבגליל התחתון ובבית שערים (תוספתא סוכה ב ב ועוד), וכן בציפורי (תוספתא כלים בבא בתרא ב ב ועוד). חברו של רבי חלפתא (אביו של רבי יוסי). יתכן כי היה תלמידו של רבי אליעזר, מכיוון שמסר בשמו ודן לפניו. היה עני מרוד, ונאלץ לצאת יחד עם הנמושות ללקוט לקט, שכחה ופאה על מנת לפרנס את בני ביתו (ירושלמי פאה ח א). לאור זאת, רבי יהושע המליץ עליו ועל חברו רבי אלעזר חסמא בפני רבן גמליאל כי הם חכמים היודעים לחשב כמה טיפות יש בים, ובכל זאת אין להם פת לחם, ולכן מינה אותם רבן גמליאל לבעלי תפקיד בישיבתו ביבנה (בבלי הוריות י א; ספרי, דברים טז). המדרש (ספרי דברים א) מספר, כי מתוקף תפקידו היה קובל על רבי עקיבא בפני רבן גמליאל, והוא מעיד כי לפחות חמש פעמים קנתר ר"ג את ר"ע בעקבות כך, אך בכל פעם הוסיף בו אהבה.
מתלמידיו היו רבי יהושע בן קרחה, רבי יוסי בנו של חברו רבי חלפתא ורבי יוחנן בן ברוקא.
היה מקורב לבית הנשיאות של רבן גמליאל. פעם אחת, לאחר שנפטר רבן גמליאל, עמד רבי יהושע וביקש לבטל דברים שקבע ר"ג. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: "חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל (רואה אני שאחר הראש הגוף הולך), כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעים לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל, ולא היה אדם שערער בדבר כלום" (בבלי עירובין מא א).
מובאים ממנו עשרות מאמאים בהלכה, עד שאיסי בן יהודה כינה אותו "קופה של הלכות" (אדר"נ יח), ובאגדה ידוע מאמרו: "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כלים בחמתו והמפזר מעותיו יהי בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנותו של היצר הרע: היום אומר לו עשה כך, מחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" (בבלי שבת קה ב).
היה ידוע כירא חטא גדול, עד שבגמרא העידו: "הרואה את רבי יוחנן בן נורי בחלום יצפה ליראת חטא" (בבלי שבת מ).