- משפחה, ציבור וחברה
- שאלות כלליות
שאלה
להבהרה - השאלה לא למעשה. אני כותב עבודה ומעוניין בדעה הלכתית. אודה אם יהיה למישהו זמן לענות.
האם ישנה בעייה הלכתית ב"רישום יתר"? דוגמא לדבר היא חברת תעופה שמוכרת יותר כרטיסים ממספר המקומות במטוס, מתוך הנחה המבוססת על סטטיסטיקה היסטורית שאחוז מסויים מהנוסעים מבטלים ברגע האחרון או שפשוט לא מגיעים.
כמובן ובמידה ולא היה מקום לאדם שהגיע לטיסה - החברה מפצה אותו אף ביותר מדמי הכרטיס.
השאלה היא במידה ומיידעים מראש את הנוסע במידת הסיכוי לביטול ובמידה ולא.
אם ישנה אפשרות אפילו להפנות למקורות הלכתיים רלונטיים - אודה מאד.
תשובה
כתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק ב הלכה ו) : "אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי, ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה, ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי, כיצד לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה, ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח וכן כל כיוצא בו, ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות."
מדברי הרמב"ם האלו נראה שאין לעשות מקח וממכר ושאר ענינים אלא ביושר ואמת. איסור זה נקרא גניבת דעת הבריות.
אף אם אין הפסד ממון ישנו איסור נוסף של אונאת דברים, והוא לצער את הבריות כפי שכתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן רכ"ח סעיף ד) :
"כיצד הוא אונאת דברים, לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו. היו חמרים מבקשים לקנות תבואה, לא יאמר להם: לכו אצל פלוני, והוא יודע שאין לו למכור."
כל זה אם הלקוח אינו יודע על נוהל "רישום יתר" ואין הדבר הזה מקובל בתחום המסחרי הזה. אך אם הודיעו ללוקח על אפשרות מעין זאת, או שהדבר ידוע ומקובל לעוסקים בתחום הזה, אזי כל העסקאות נעשות על דעת כך שישנה אופציה שלא יקבלו את מבוקשם אך יקבלו פיצוי כספי ואם כן נמצא הדבר מותר כפי שכתב השולחן ערוך ( חושן משפט סימן רכט סעיף ב) : "אין כל הדברים האלו אמורים אלא במקום שאין שם מנהג, אבל במקום שיש להם מנהג, הכל כמנהג המדינה"