בס"ד השלום והברכה, האם קיים איסור הלכתי (ולא רק רעיוני) למחיאת כפיים בתפילות יום הכיפורים, בזמן ששרים שירים כמו "האדרת והאמונה" או בשירים אחרים? אשמח ואודה לתשובתכם.

שלום בענין זה קיימת מחלוקת בין הפוסקים: לדעת השו"ע (סי' של"ט סע' ג') אין להכות כף אל כף בשבת. וכן אין להכות על פי קצב השירה על גבי השולחן בשבת. אבל לעשות כן בשינוי, להכות כף אל כף, באופן שעושה שמכה בכף ידו האחת, על גב ידו השנייה, או מכה על השלחן בגב ידו, שאין דרך לעשות כן ביום חול, מותר. וכן פסק בילקוט יוסף (סי' של"ט סע' ד'-ה'). ואילו לדעת הרמ"א (ע"פ התוספות) להתיר, כיון שכל טעם הגזירה הוא שמא יגיע לתיקון כלי שיר, וכיום שאין אנו בקיאים בתיקון כלי שיר, בטלה הגזירה, ועל כן מותר לרקוד ולמחוא כף. בעל ערוך השולחן (סי' של"ט סע' ט') כתב טעם אחר להתיר "דסיפוק וריקוד שלנו לא נאסרה מעולם דבזמן חז"ל היה זה בעת שמזמרים בכלי שיר והיו מטפחים ומספקים ומרקדין ע"פ סדר השיר וכן משמע בירושלמי אבל עכשיו אין זה כלל בעת שמזמרים בכלי שיר אלא בעת ששוררים בפה שירי שמחה מטפחים כף אל כף טיפוח בעלמא ולא ע"פ סדרי השיר". בשו"ת מנחת אלעזר (חלק א' סימן כ"ט) כתב שלאדם "שבוער בקרבו רשפי אש שלהבת ה' שמחת יום טוב אשר הנחילנו" מותר לו לרקוד. בשו"ת יביע אומר (חלק ג' - אורח חיים סימן כ" אות ה') חלק עליו ופסק "ולפעד"נ שלמעשה אין להורות להקל בזה...על כן החרדים לדבר ה' יקבלו שכר על הפרישה. ויקיימו מצות שמחה בי"ט בשיר בפה". אך בשו"ת דבר יהושע (לרב יהושע אהרנברג, אב"ד תל אביב, מחסידי אדמו"ר מהר"א מבלעז זי"ע, חלק ב' סי' מ"ב אות ה') ענה בתשובה לרב עובדיה וכתב "מה שנוהגין לרקוד בשבתות וימים טובים...אין כאן שום קולא והיתר גמור הוא כמו שביאר בתשובת מנחת אלעזר...דרך רבותינו הקדושים והבאים אחריהם לפזז ולרקד ולכרכר לשמוח באהבת ה' בשבתות ויו"ט...דלא מחמת מצות שמחת יו"ט קאתינן עלה אלא מחמת העבודה הגדולה שיש בשמחה שישמח אדם בעשיית מצוה ובאהבת השם שצוה בהן...וכן דקדק המנחת אלעזר לומר שם שאינו מצוה לכל אדם רק למי שבוער בקרבו שמחת יו"ט אשר הנחילנו עכ"ל ר"ל דלא מצות שמחת יו"ט בוער בקרבו אלא שמחת יו"ט אשר הנחילנו כלומר שמח על אשר הנחילנו ה' יו"ט וכמו שנקרא שמחת תורה מכיון שבו שמחים ומקלסים להקב"ה שנתן לנו התורה כך נקרא גם שמחה זו ששמחין ומקלסין להקב"ה שהנחילנו מועדים לשמחה..כשם שהתירו הגאונים לרקוד בשמחת תורה לכבוד התורה, אע"פ שכל דהוא משום שבות אפילו במקום מצוה אסור, ועל כרחך דשמחת תורה עדיף משאר שמחה של מצוה, לפי שהשמחה היא בהקב"ה שנתן לנו התורה, ויוצא השמחה מתוך אהבת השם. הכי נמי בשמח בשבת ויו"ט מתוך אהבת ה' שהנחילנו שבתות ומועדים, והשמחה בהקב"ה, נמי מותר. דמה לי אם שמח בשעה שאומר קילוסין להתורה ושמח בהקב"ה שנתן התורה, ומה לי אם שמח בהקב"ה שנתן לנו קדושת שבת ויו"ט ושאר מצות, וזה פשוט וברור". לפי דבריו כאשר הריקוד ומחיאת הכפים נובעת מתוך דבקות בבורא, אהבת ה' והתרוממות התפילה הם מותרים ואף רצויים. יום טוב