בס״ד לכת״ר שליט״א, אני אשכנזי והולך לפי פסיקת הרב. בתשעה באב אני מתפלל את כל התפילות בבית כנסת ספרדי בו כולם מניחים תפילין בשחרית ואף אחד לא מניח תפילין במנחה (למעט אחד שמעוטר בתפילין כל היום גם במשך השנה). שאלתי את הרב (אותך) בדיעבד אחרי שבשחרית לא הנחתי עמהם תפילין האם להניח כעת במנחה והרב אמר להניח. א. מתפלל שהוא מורה הוראה ביישוב פנה אליי ואמר שנראה לו שיש בזה משום ״לא תתגודדו״. הרב אמר שאין בעיה ולכן נשארתי עם התפילין, אך אשמח אם הרב יוכל לפרט קמעא כדי שאוכל להראות לאותו תלמיד חכם, ״והייתם נקיים מה׳ ומישראל״. ב. האם עדיף בשנה הבאה להניח עמהם תפילין בשחרית ולא להניח במנחה כדי להמנע מהמצב הלא-נעים או שלכתחילה אפשר להיות היחיד שלא מניח בשחרית והיחיד שמניח במנחה? ג. במידה ובשחרית הכהנים עולים לדוכן האם להמנע מלעלות במצבים הבאים: 1. אני הכהן היחיד והקהל מעוניין להתברך... 2. יש עוד כהן אחד בלעדי שעולה בכל מקרה, ואז בלעדי יקיימו מצווה דרבנן ואיתי דאורייתא. 3. יש שני כהנים ומעלה שעולים בכל מקרה, ואז לא אמור להפריע לקהל שאצא. 4. סימנו לי במהלך חזרת הש״ץ שאגש, ואז יש אולי בעיה מצד ביטול עשה? בברכה,

לכתחילה ראוי להמנע ממצב שבו חלק שעושים ככה וחלק אחרת משום לא תתגודדו לכן בשחרית צריך להניח תפילין אבל בלי ברכה, אבל במנחה צרך להניח עם ברכה. לא לעלות לברכת כהנים בכלל בשחרית של תשעה באב גם אם קראו לו כמו שאבל לא עולה.