שלום הרב, שמעתי שמת מצווה קונה מקומו, ושאלתי היא גם היום וגם בעבר - האם ההלכה היא כך כפשוטה, כלומר כשנמצא מת מצווה ללא קרובים ומכירים פשוט קוברים אותו במקום שהוא נמצא? שמורת טבע? שטח פרטי? בלא התחשבות בתכניות בנייה ומתאר עירוניים וכיוצ"ב? אם כן מתחשבים - אז האם יוצא שההלכה הזו בעצם לא מיושמת בפועל למה ר’ אליעזר ור’ יהושע תמהו וביקרו את ר’ עקיבא כשסיפר להם שמצא מת מצווה והוליך אותו 4 מילין באמרם שכל ארבע אמות שהלך איתו כאילו שפך דמו שוב?

אם המת בשטח פרטי אין חיוב לקברו שם, אלא אם קיבלו רשות מבעל השדה. גם אם המת נמצא במקום שהוא דרך לרבים אין לקבור שם. וכן אם הוא נמצא קרוב לעיר שאפשר להוליכו לבית קברות יש לקברו בבית קברות ולא בדרך. וכנראה שבסיפור של ר' עקיבא לא היו כל התנאים הנ"ל.