ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

להקליט חבר לעבודה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י כסלו תשע"ח

להקליט חבר לעבודה


הרב חגי לרר

שאלה:
שלום רב ושלום לרב
כתב הרמב’’ם בהלכות דעות פ’’ו:
"א. הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵירוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ..."

בנוגע להלכה הזו:

נצייר מקרה שיש שני אנשים שעובדים כשכירים יחד באותו מקום, והאחד יודע שהשני מתנכל אליו ומדבר עליו עם אנשים אחרים ורוצה לרעתו.
האם לאותו אחד מותר לשים מכשיר הקלטה במשרד המשותף לשניהם כדי לדעת כיצד להתגונן מפני אותו אחד שמדבר עליו או שההלכה הנ"ל מדברת על אחד כזה?
זה נושא חשוב לי מאוד

רב תודות לרב

תשובה:
שלום וברכה,
ישנם כמה נק' שיש להתייחס אליהן בסוגיא מורכבת זו.
1.כשם שאדם אינו מעונין שיאזינו לדבריו ללא רשותו, כך מדין "ואהבת לרעך כמוך" אסור להאזין לדברי חברו ללא רשותו.
וכתב על כך ספר החינוך ( מצווה רמג):
"כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויין בכך, שהאוהב חברו כנפשו... לא יונהו בממון ולא בדברים ולא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד... שיתנהג האדם עם חברו כמו שיתנהג עם עצמו...ולהרחיק ממנו כל נזק... ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו..."

2. רכילות
כתב הרמב"ם ( הלכות דעות, ז',ב'):
"אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני וכך שמעתי על פלוני אע"פ שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם".
כלומר: ההולך מאדם לאדם, ומספר מה שעשה או אמר פלוני על השומע.וכן אם מגלה סוד לאחרים שפלוני סיפור רק לו. ולפי זה, כל זמן שאדם רק האזין לדברי חברו, ולא סיפר לאחרים מה ששמע עליהם, לא עבר על איסור רכילות.אך אפשר לומר שאם המגלה סוד של חברו עובר על איסור, למרות שחברו סיפר לו בעצמו את הסוד, אלא שאין רצונו שיספר זאת לאחרים, כ"ש שהמאזין ומקשיב לדברי חברו שלא ברשות עובר על איסור, שהרי הוא יודע דברים של חברו שאין חברו רוצה שידע אותם.

וכ"כ בשו"ת "הלכות קטנות" למהר"י חאגיז(חלק א רעו):
" בלאו הכי נראה שיש איסור לבקש ולחפש מסתוריו של חברו. ומה לי לא תלך רכיל לאחרים או לעצמו".

3. הזק ראיה - הזק שמיעה
בגמ' בבבא בתרא ובפוסקים אנחנו לומדים שיש היזק ראיה. אך מה הדין לגבי היזק שמיעה?
המאירי על המשנה הראשונה בב"ב כותב:
"כל שנסתלק הזק ראיה הולכין אחר המנהג, ואף במחיצה קלה שבקלות, ואין חוששין להזק שמיעה כלל ר"ל שהקול נכנס משם לכאן להדיא מתוך דקות המחיצה, שסתם בני אדם נזהרים בדיבורם הם".
משמע, שישנו איסור הזק שמיעה, אלא שבמקרה שנזהרים אין לחוש. וא"כ המאזין לחברו דינו כדין המסתכל לרשות חברו, ואסור. אמנם לא מצאנו ראשונים אחרים שכתבו במפורש דין זה של היזק שמיעה.

4. גניבת דעת וחדר"ג
בשו"ת "חקקי לב" לר' חיים פלאג'י (יורה דעה מ"ט) מובאת שאלה:גוי שחייב כסף לישראל והזדמן מכתב של הגוי לידו של הישראל, האם מותר לפותחו?
ותשובתו: ישנו חרם דרבינו גרשום, לא לפתוח מכתב ללא רשות מטעם מצוות ‘ואהבת לרעך כמוך’ שאינה שייכת בגוי. אך יש גם איסור גניבת דעת שקיים גם כלפי גוי, הרי לפתוח מכתב חברו יותר חמור, שגונב דעתו ממש שהוא במצפוני לבו. אולם אם המידע במכתב ישמש את היהודי לגבות חובו או להינצל ממעשה מרמה, מותר.
כלומר יוצא מכן שישנם כמה איסורים אפשריים להאזנה בסתר. אך דווקא מהמקור האחרון למד הרב שלמה דייכובסקי (תחומין י"א) שבמקום שיש חשש נזק או על מנת למנוע עבירה, מותר להאזין האזנת סתר. שהרי ר' חיים פלאג'י התיר פתיחת איגרת במקום חשש נזק. וכתב הרב דייכובסקי, שזה רק מטעם "עביד איניש דינא לנפשיה".

ולכן, מותר להאזין לחברו רק במקרה שיש לו חשש שחברו מזיק לו והאזנה הזו תמנע את ההיזק.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il